בגובה העיניים
הדבר הראשון שרובנו עושים באופן אוטומטי, הוא להרים את היד כדי לצלם את עצמנו מלמעלה - אך עודד דווקא ממליץ להחזיק את המצלמה בגובה הפנים. הוא מסביר: "משום מה האופנה היא לצלם את הסלפי מלמעלה אבל יש בזה משהו קצתמטופש. בתור בן אדם שמסתכל בצורה מקצועית על התמונות – זה משדר משהו מאולץ ולא אמין. לרוב, אנשים לא נראים כמו עצמם בתמונות האלו, ומה רע בלהיראות כמו עצמך? בעיניי הרבה יותר טוב להחזיק את המצלמה בגובה העיניים משום שזה משקף הכי טוב את איך שנראים באמת. ברור שלכל בן אדם יש את הזווית שמתאימה לו אבל גם אם אתם נראים יותר טוב באופן הזה, זה עלול ליצור אכזבה כאשר יפגשו אתכם פנים מול פנים".
סימני מתיחה
לדבריו של עודד, "לאנשים יש נטייה למתוח את היד כמה שהם יכולים כשהם מחזיקים את הטלפון והמאמץ הזה משתקף גם בתמונה. ברגע שתצלמו עם יד קצת יותר מכופפת או רפויה, כל התחושה תהיה הרבה יותר טבעית. זה מצחיק אבל אפילו כשאנשים משתמשים במקל סלפי שכל ייעודו הוא לתת את המרחק הזה, הם עדיין מרחיקים את היד אוטומטית. שחררו את היד ותנו למקל לעשות את העבודה".
התמונות המרגשות שאתם חייבים לראות >>
השמיים הם הגבול
"רקע הוא מרכיב מאוד חשוב בתמונה, לכן חשוב לוודא שהמצולם והרקע מתחברים יחד – מה שייצור הרמוניה נכונה בתמונה. הדרך לעשות זאת היא לשים לב שהרקע נמצא במיקום נכון, ש"שיעטוף" את הראש ויצור מסגרת לפנים. אם אתם בשטח הררי ומצטלמים על רקע הנוף למשל, שימו לב שההרים לא ייחתכו באמצע הראש אלא רק מעליו או מתחתיו. ואם אתם מצלמים תמונה בים, וודאו שאתם לא ממוקמים בחיתוך בין הים לחול – מה שיקטע את התמונה. אופציה טובה היא שהשמיים יהוו רקע מאחורי הפנים ומהצוואר מטה יתחילו המים, או שהמים יעטפו את הפנים והחול יתחיל רק בצוואר ומטה, כך קו האופק לא יעבור באמצע הפנים. בצורה כזו מבודדים את הפנים בעזרת הרקע - והפנים מקבלות יותר תשומת לב".
סוגרים מעגל
"לגבי תאורה בתמונה אין חוק מסוים וכל מקרה הוא לגופו, תלוי כמובן גם בתחושה שרוצים להעביר בתמונה. במקרה הזה אמליץ רגע לפני הצילום להחזיק את הטלפון, להסתובב 360 מעלות במקום ולראות איך האור יוצא הכי מושלם ומתאים לתמונה הספציפית. אותו הדבר לגבי הפילטרים באינסטגרם למשל. בעיניי פילטר לתמונה הוא כמו תבלין לאוכל זה הופך את כל העסק לפאן וזה מה שחשוב בסופו של דבר, אבל אין פילטר אחד ספציפי שהוא נכון וזה עניין של טעם".
רוחבי זה הכי
"עדיף להחזיק את הטלפון בצורה רוחבית כי ככה רואים יותר רקע, התמונה יותר טבעית וגם זה תואם את איך שאנחנו רואים. תמונות וגם סרטונים אורכיים לא נראים טבעיים".
פורטרט עצמי
בעיניו של עודד אנשים מתייחסים לסלפי בקלות דעת. לדבריו: "אני מעדיף להתייחס לזה כאל פורטרט עצמי, זה יותר מכבד את העניין. צריך להשקיע בתמונה ולא סתם להרים את היד ולצלם בלי מחשבה. לצלמים הגדולים והמקצועיים באמת בעולם יש פורטרט עצמי מוכר שלהם אבל יש להם אחד-שניים כאלה, אין להם אלפים כמו שרובנו מנסים לייצר מדי יום. זה משהו שמאוד מגדיר אותך ואיך אפשר להגדיר את עצמך אלף פעם ביום? תצלמו פחות אבל יותר איכותי – זה הכי חשוב. לא צריך להגזים ולהעלות כל דבר. ברגע שמצלמים הכול, החוויות עוברות יותר לזיכרון דיגיטלי ולא נשארות בזיכרון האישי. בהופעה למשל, לא צריך להצטלם כשהזמר על הבמה, הרי גם ככה בקושי רואים אותו. תרקדו, תשמעו מוזיקה ותיהנו, זה הרבה יותר מגניב מלצלם את זה".
לא רק סלפי
ואולי זה נשמע מפתיע, אבל לא כל דבר מתאים לסלפי. עודד מסביר: "ברמה האישית אני לא מעלה לאינסטגרם דברים שאני חווה, אני מעלה דברים שמעניינים אותי ויזואלית. יש מקרים שפשוט עדיף לצלם חפץ מאשר את עצמנו. בהמשך לדוגמת ההופעה, אני יותר מתחבר לצילום חפץ כמו הכרטיס לפני ההופעה מאשר לסלפי בהופעה. אפשר להעביר גם תחושות מאוד אישיות בצילום גם בלי להראות את עצמנו".
הצלם הוא מנחה בפרויקט "פרויקט אני בתמונה" - פרויקט "אני בתמונה" הוא חלק מ"רוש מושיטה יד", הפרויקט החברתי-בריאותי הגדול בישראל שמפעילה חברת התרופות רוש ישראל זה 13 שנים ברציפות ונועד לרומם את רוח החולים, לסייע להם בהתמודדות עם מחלתם, ולענות על צורכיהם מעבר לטיפול הרפואי. "רוש מושיטה יד" פועל בכל רחבי הארץ ומאפשר לחולים ולקרוביהם לקחת חלק במפגשים ובפעילויות המשחררות מתח ומשרות אווירה נעימה בזמן ההמתנה והטיפולים. עד כה, כ-300 אלף מטופלים ומלווים השתתפו בפעילויות וזכו למעט נחת, שלווה ושמחה.