שלושה מתוך 100 אלף ישראלים מאובחנים בממוצע מדי שנה כחולי לימפומה פוליקולרית - כחמישית מכלל מקרי הלימפומה. הבשורה: ישנם טיפולים יעילים ובטוחים, וברוב המקרים המטופלים יגיבו אליהם בצורה מיטבית ולזמן ארוך. עוד בשורה: בשנים הקרובות צפויה כניסה של יותר ויותר אופציות טיפול חדשות ללא כימותרפיה.
לימפומה פוליקולרית שייכת לקבוצת מחלות גדולה יותר הנקראת לימפומה מסוג נון הודג'קין, סוג של סרטן של מערכת הלימפה. לימפומה פוליקולרית היא מחלה שאינה אגרסיבית, ומתבטאת לרוב בנפיחות נטולת כאב בקשרי הלימפה בצוואר, בבית השחי או במפשעה. זאת, בניגוד לסימפטומים שמאפיינים לימפומות אגרסיביות יותר כמו ירידה במשקל, הזעות לילה וחום. מרבית המטופלים בלימפומה פוליקולרית יאובחנו מעל גיל 60.
האבחנה של לימפומה פוליקולרית נעשית בעזרת ביופסיה של בלוטות לימפה. "הפתולוג ייראה במיקרוסקופ שבלוטת הלימפה מוחלפת על ידי זקיקים בעלי צורה לא תקינה המורכבים מתאי הלימפה. במקרה של לימפומה פוליקולרית, התא החולה הוא לימפוציט קטן מסוג B", מסביר ד"ר נדב שריד מנהל המערך ההמטולוגי מבית החולים וולפסון. "כעת, יש לקבוע את שלב המחלה על ידי בדיקת PET/CT, שבמהלכה סוכר רדיואקטיבי מוזרק לווריד ונקלט בעודף על ידי תאים סרטניים בעלי פעילות מטבולית גבוהה יותר מתאים בריאים".
ללימפומה פוליקולרית כמה שלבים: בשלב 1, יש מעורבות של אזור אחד בלבד; בשלב 2, שני אזורים בצד אחד של הסרעפת; בשלב 3, המעורבות היא מעל ומתחת לסרעפת; ובשלב 4, המחלה מערבת איבר מחוץ לבלוטת הלימפה. לפי ד"ר שריד, מרבית המטופלים יאובחנו כאשר המחלה נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. "במיעוט המקרים שבהם המחלה מתגלה בשלב מוקדם (10-15 אחוזים) יהיה ניתן לשקול לתת טיפול בקרינה מכוונת לאזור המחלה, אשר בחלק מן המקרים עשוי להוביל לריפוי מלא. לימפומה פוליקולרית רגישה במיוחד לטיפול בקרינה ולכן יש צורך במינוני קרינה נמוכים יחסית", ממשיך ד"ר שריד.
אין יתרון בהכרח בטיפול מיידי
כאמור, כ-85 אחוז מהמקרים מאובחנים בשלבים המתקדמים. המשמעות היא שניתן לטפל במחלה ביעילות רבה, אך לא לרפאה לחלוטין. למעשה, לא כל המטופלים יזדקקו לטיפול מידי. "אם המטופל לא יחווה סימפטומים משמעותיים ולא יהיו חריגות משמעותיות בבדיקות הדם, לעיתים יהיה ניתן לחכות עם התחלת הטיפול למשך חודשים ואפילו שנים", מסביר ד"ר שריד. "אין יתרון בהתחלת טיפול מוקדם על אסטרטגיה של WATCH AND WAIT – צפה והמתן".
לכל הכתבות של שבוע ההמטולוגיה 2020 > >
"הקו הראשון של הטיפול בלימפומה פוליקולרית מתבסס על קבוצת תרופות ביולוגיות מסוג נוגדנים, המכוונים כנגד חלבון היושב על פני מעטפת תאי הלימפומה ונקרא CD20. הטיפול בנוגדנים אלה נכנס לשימוש לפני כ-15 שנה וחולל מהפכה בטיפול בחולים אלו. הוא שיפר משמעותית את אחוזי התגובה, משך התגובה והאריך את תוחלת החיים של המטופלים. ניתן לתת את הנוגדן כתרופה בודדת, למשל אצל אנשים מבוגרים מאוד עם מחלות רקע, אך בדרך כלל הנוגדן יינתן בשילוב עם תרופות אחרות - כימותרפיה או תרופות ביולוגיות אחרות", מספר ד"ר שריד וממשיך: "בכל הקשור בכימותרפיה, ישנם כמה פרוטוקולים אפשריים. הרופא המטפל יבחר את התרופה שמתאימה ביותר לפי המאפיינים של המטופל - גיל ומחלות רקע ושיקולים נוספים".
"לאחר השלב הראשון של הטיפול, בחלק מהמקרים הרופא יבחר להמשיך בטיפול אחזקה הכולל אך ורק את הנוגדן. טיפול אחזקה נועד לשמר את התגובה לטיפול, כלומר להאריך את משך ההפוגה שבמהלכה המטופל לא יזדקק לטיפול נוסף. ככלל, עם הטיפולים הנוכחיים, מטופל עם לימפומה פוליקולרית צפוי ליהנות ממספר שנים של הפוגה, במהלכה לא יזדקק לטיפולים נוספים וייהנה מאיכות חיים טובה. יחד עם זאת, ישנה קבוצה של מטופלים שמחלתם לא תגיב לטיפול או תישנה כעבור זמן קצר, ולהם צפוי מהלך יותר מורכב", מסביר ד"ר שריד. "ראוי לציין גם שבמקצת מן המקרים (אחוזים בודדים כל שנה) לימפומה פוליקולרית עשויה להפוך ללימפומה אגרסיבית של תאים גדולים אשר מחייבת לקבל טיפול אינטנסיבי יותר".
מה קורה כאשר המחלה חוזרת?
"גם כאשר המחלה נשנית, אין זה מחייב בהכרח התחלת טיפול מיידית", מסביר ד"ר שריד, "אסטרטגיית צפה והמתן מקובלת גם בסיטואציה הזאת. בכל מקרה, כדאי לחזור על הביופסיה כדי לוודא שעדיין מדובר בלימפומה פוליקולרית ולא באבחנה אחרת. סוג הטיפול בהישנות ייקבע בין השאר על ידי הטיפול שניתן בקו ראשון, עומק ומשך התגובה לאותו טיפול. ככלל, נעדיף בקו השני של הטיפול להשתמש בתרופות שלא ניתנו קודם לכן".
בעתיד: אופציות טיפול ללא כימותרפיה
"בשנים האחרונות נבדקות כמה תרופות ביולוגיות וטכנולוגיות ללימפומה פוליקולרית שמציגות יעילות גבוהה ותופעות לוואי מתונות יחסית", מסביר ד"ר שריד, "כלומר, יש להן פרופיל בטיחותי טוב. בשנים הקרובות תרופות אלה צפויות להיכנס לטיפול הרוטיני בלימפומה פוליקולרית", הוא מספר ובוחר לסיים עם מסר אופטימי: "יש תקווה לקהילת המטופלים".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת הרופא מטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לינואר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.