יודע כל מי שסבל ממיגרנה במהלך חייו שמדובר באחת החוויות הקשות. אביטל מספרת שהיא חוותה את המיגרנה הראשונה שלה בגיל 24. "לא האמנתי שמיגרנה יכולה לגרום לעוצמה כזו של כאב", היא מספרת. "בימים של מיגרנה הייתי שותה קפה ופורשת לחדר השינה, סוגרת את האור והולכת לישון. לא היו חולפים ימים רבים עד שההתקף הבא היה מגיע, ואז הבא אחריו. בהתחלה שינה ומשככי כאב הקלו את המיגרנה אחרי כמה שעות, אך בשלב מסויים גם משככי כאב כבר לא עזרו".
לדבריה, "התקפי המיגרנה היו מגיעים בעיקר בתקופות לחץ כשלא ישנתי מספיק, בתקופות וסת, בעונות מעבר או אחרי ששתיתי יין. עם הזמן, תדירות ההתקפים עלתה. פניתי לרופאה שלי וביקשתי ממנה טיפול שימנע את ההתקפים האיומים שחוויתי. ניסיתי תרופות שונות, חלקן עזרו, אבל סבלתי מתופעות לוואי. הייתי עייפה מאוד ועליתי במשקל. בשלב זה הייתי מוכנה לעשות הכל. הפסקתי לעשן, טופלתי בביופידבק ואפילו ניסיתי שיקוי למניעת מיגרנה שחברה המליצה לי. למרות כל הניסיונות, המיגרנות לא חלפו ולא נותרה לי ברירה – חזרתי ליטול את משככי הכאב והכדורים המניעתיים שהכרתי. ידעתי שזו לא צורה לחיות, ולא רק בגלל הכאב. בכל לילה את הולכת לישון בלי לדעת איך תרגישי מחר. את מתכננת תוכניות ולא יודעת אם תצטרכי לבטל אותן".
בישראל כמיליון אנשים סובלים ממיגרנה. מיגרנה היא הרבה יותר מ"סתם כאב ראש". זוהי הפרעה נוירולוגית הגורמת להתקפים חוזרים של כאב ראש פועם ועוצמתי. לצד הכאב, רבים סובלים גם מרגישות מוגברת לאור, לקול, לריח ולמגע, וצריכים להתמודד עם בחילות והקאות. עבור אחד מתוך ארבעה אנשים התקף המיגרנה מלווה גם בתסמינים המכונים אאורה, תחושות לא נעימות כמו הבזקי אור או נקודות שחורות בשדה הראייה, או עקצוץ בידיים ובפנים.
מיגרנה יכולה להימשך בין ארבע שעות לשלושה ימים. מיגרנה כרונית יכולה אף לתקוף על בסיס יום יומי, במשך שלושה חודשים לפחות. כאבי הראש עשויים להפריע בצורה כה משמעותית לתפקוד, עד כדי כך שהחל ממאי 2021 המוסד לביטוח לאומי הנחה כי במקרים מסויימים ניתן לקבוע סעיף נכות למיגרנה: "במקרים של כאב ראש ראשוני [ה.ה: מיגרנה] בעוצמה בינונית עד קשה בתדירות של ארבעה ימים בחודש לפחות, תיקבע נכות לפי סעיף 29 (5)(א)".
לנשים יש סיכון גבוה פי שלוש לסבול ממיגרנה לעומת גברים. הן סובלות מכאבי ראש עוצמתיים יותר והן נמצאות בסיכון גבוה יותר למיגרנה כרונית. יותר ממחצית מהנשים בין הגילים 18 ל-60 סובלות מהתקפי מיגרנה הקשורים לשינויים ההורמונליים סביב המחזור החודשי.
הטיפולים הוותיקים למניעת מיגרנה מבוססים על תרופות שאושרו במקור למחלות אחרות, לדוגמה, נוגדי דיכאון, תרופות להורדת לחץ דם או תרופות נוגדות אפילפסיה, שהתגלו גם כיעילות לטיפול במיגרנה. בשנות ה-90 הושקו הטריפטנים, קבוצת תרופות שפותחה במיוחד לטיפול אקוטי במיגרנה. תרופות אלה אינן מונעות התקף, אפשר לקחת אותן רק לאחר שהמיגרנה התפתחה ועדיף לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
התרופות החדשות לטיפול במיגרנה
פריצת הדרך של השנים האחרונות היא פיתוח תרופות ממוקדות מטרה, המכוונות לאחד מהגורמים הספציפיים של מיגרנה. פיתוח התרופות החדשות התאפשר הודות לשיחה בכנס בשבדיה בשנת 1985. פרופסור פיטר גודסבי, אז סטודנט לחקר מיגרנות, ישב בהרצאתו של ד"ר לרס אדווינסון, שדיבר על הרשת העצבית המורכבת הקשורה לכלי הדם במוח. זה היה הרגע שבו פיטר גודסבי הצעיר תפס שהבנת הרשת העצבית עשויה לסלול את הדרך להבנת המנגנון הגורם למיגרנה. לאחר ההרצאה, גודסבי הציג עצמו למרצה וביקש לשבת עימו על כוס קפה.
לימים, פרופסור גודסבי סיפר כי שיחה זו הניחה את היסודות לשיתוף פעולה שבעקבותיו, כ-35 שנים מאוחר יותר, פותחו תרופות חדשות הנקראות CGRP (calcitonin gene-related peptide). בניגוד לתרופות ישנות למניעת מיגרנה, התרופות החדשות פותחו באופן מיוחד לטיפול במיגרנה.
פרופסור גודסבי, ד"ר אדווינסון ועמיתים רבים אחרים, חקרו לאורך השנים את מנגנון המיגרנה ומצאו כי בזמן התקף משתחררות לדם כמויות גבוהות של חלבונים, ביניהם חלבון CGRP. חלבון זה מרחיב את כלי הדם במוח וגורם לדלקת סביב קצות העצבים. החוקרים גם מצאו כי נוגדנים החוסמים את פעילות החלבון יכולים להפחית את המיגרנה.
תרופות ביולוגיות מסוג אנטי CGRP מבוססות על נוגדנים החוסמים את השפעת חלבון CGRP. ההבטחה הגדולה של התרופות הללו היא שיש להן פחות תופעות לוואי והן יכולות להועיל לאנשים שתרופות אחרות לא עוזרות להם. על פי ד"ר דניאל עובד, יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל, "היתרון הגדול של הדור החדש של התרופות המניעתיות למיגרנה הוא בכך שהן מבוססות על נוגדנים המנטרלים חלבון המשתתף בתהליך היווצרות הדלקת בקצות העצבים של כלי הדם. הודות לכך, אנחנו יכולים היום לתת טיפול המכוון באופן ספציפי למניעת מיגרנה".
ד"ר דניאל מוסיף כי מחקרי העולם האמיתי, המבוססים על מידע שנאסף מדיווחים של רופאים ומטופלים, תומכים במה שמראים המחקרים הקליניים: "מלבד העובדה שהטיפול עשוי להפחית את תדירות המיגרנה ועוצמתה, פרופיל הבטיחות טוב מאוד. יתרון נוסף הוא שהמטופלים יכולים להסתפק בהזרקה עצמית אחת לחודש או אחת לשלושה חודשים, תלוי בסוג התרופה שהם מקבלים, ולאורך תקופת הטיפול הם יכולים להימנע מנטילת תרופות לשיכוך כאב מיגרנה".
בישראל יש שלוש תרופות מאושרות מקבוצת נוגדנים אנטי CGRP. התרופות ניתנות באמצעות עט הזרקה תת-עורי מוכן מראש, המאפשר הזרקה עצמית אחת לחודש או אחת לרבעון (בהתאם למשטר המינון שקובע/ת הרופא/ה). תרופות אלה מאושרות על ידי משרד הבריאות למניעת מיגרנה לסובלים מארבעה ימי מיגרנה או יותר בכל חודש. בכל קופות החולים ניתן לרכוש את התרופות במסגרת הביטוחים המשלימים. נוירולוגים ורופאים המתמחים בין השאר באבחון ובטיפול במיגרנ, יכולים לייעץ באילו מקרים אנטי CGRP עשוי להתאים.
יש דרכים רבות לטפל ולמנוע מיגרנה, כולל ניהול אורח חיים בריא למניעת טריגרים להתקף ומעקב מסודר באמצעות יומן ייעודי. אם אתם או אחד מבני המשפחה סובלים ממיגרנה, הצעד הראשון לקבלת טיפול מתאים הוא לפנות לרופא/ה המטפל/ת לאבחון וייעוץ.
מידע נוסף על מיגרנה ניתן למצוא באתר טבע ישראל.
שירות לציבור. מוגש מטעם חברת טבע.