התקפי החרדה החלו לאחר הגירושין, שלא היו פשוטים בלשון המעטה. אפרת (45, שם בדוי) עברה להתגורר לבדה בדירה שכורה, לראשונה בחייה. היא סבלה מנדודי שינה, מדפיקות לב ורעידות בידיים, התקשתה לתפקד בשעות היום, בעיקר בעבודה. הפסיכיאטר שאליו פנתה להתייעצות רשם לה תרופת הרגעה ושינה ממשפחת בנזודיאזפינים. הפסיכיאטר הסביר שהתרופה נחוצה רק לתקופה של כמה שבועות, עד שנוגדי החרדה והדיכאון שרשם במקביל יתחילו להשפיע. ואולם לאחר שעברו כמה שבועות רופא המשפחה חידש עבורה את המרשמים לשני סוגי התרופות, אפרת המשיכה ליטול את תרופות ההרגעה מבלי שמישהו טרח להסביר לה איזה נזק היא עלולה לגרום לעצמה.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
כמחצית מהפניות לחדרי מיון בארצות הברית קשורות לשימוש מזיק בתרופות מרשם. כך על פי סקר לאומי שנערך בשנת 2014 ומופיע במסמך שהוגש השנה לוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול מטעם מרכז המחקר של הכנסת. התרופות המועדות לפורענות הן תרופות חיוניות שנרשמות למטרה רפואית הכרחית, כגון תרופות אופיואידיות, כשלרוב מדובר בנגזרות של מורפיום הניתנות לשיכוך כאב, ותרופות ממשפחת בנזודיאזפינים, שהן תרופות הרגעה ושינה. תרופות נוספות שנכללות ברשימה הן תרופות ממריצות (סטימולנטים) כמו ריטלין ודומותיה, הניתנות ללוקים בהפרעת קשב וריכוז. במקרים רבים נעשה בתרופות הללו שימוש שגוי, כמו במקרה של אפרת. במקרים אחרים, קורה שהתרופות זולגות לשוק השחור, למשל תרופות ממריצות שהפכו לסם רחוב עבור סטודנטים בתקופות של מבחנים או לצרכי דיכוי תיאבון במקרים של הפרעות אכילה.
בחזרה לאפרת: לאחר כמה חודשי שימוש בתרופת ההרגעה השפעתה פחתה ונדודי השינה חזרו. אפרת החליטה על דעת עצמה לקחת מינון גדול יותר אולם נדמה היה כי התרופה חדלה להשפיע. כשהחליטה להפסיק את השימוש בה, שוב על דעת עצמה, ולנסות פתרונות שינה אחרים – הבינה שהיא מכורה. היא לא הצליחה לישון בלילות, בעקבות כך פוטרה מהעבודה, הסתגרה בביתה והפסיקה לתפקד. בני משפחתה שהבחינו בשינוי הדרסטי בהתנהגותה הכריחו אותה לפנות לייעוץ רפואי פסיכיאטרי, שבעקבותיו היא נגמלה מהשימוש בתרופות והצליחה לחזור לתפקודה הרגיל.
"בחמש השנים האחרונות חלה בישראל עלייה עצומה, עד פי 2.5, במספר המרשמים שניתנים לתרופות מרשם ממכרות. אלה יכולים להיות כדורי שינה, תרופות נוגדות כאב, למשל אחרי טראומה, ניתוח, תאונת דרכים. מי שמקבלים את המרשמים הללו, באמת זקוקים לתרופות. אבל רבים מפתחים אליהן התמכרות מבלי להיות מודעים לכך", מסביר חגי ברוש, ראש אגף טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
לדבריו, התוצאה יכולה להיות הרת אסון: "התסמינים מתחילים כשהרופא מפסיק לתת מרשם או כשאדם מגדיל את המינון על דעת עצמו והצורך בתרופה גדל. מתחילים תסמיני התמכרות ומאדם נורמטיבי, המטופל מפתח התנהגות של מכור: מחפש את התרופה בשוק הסמים הלא חוקיים, מזייף מרשמים, או חלילה פונה לשימוש בסמים כתחליף לתרופה. אדם שעד לפני כמה שבועות חי חיים רגילים, עבד, תפקד, ניהל מערכות יחסים, חיי משפחה, מתחיל להתרועע עם סוחרי סמים, שחלקם גם סוחרים בתרופות מרשם. השינוי ההתנהגותי הזה עלול לגרום להרס החיים: אדם מפסיק לתפקד, נושר מהעבודה, המשפחה נהרסת. רכישת התרופות בשוק השחור עולה מאות ואלפי שקלים, כך שהפגיעה עלולה לגרום להתמוטטות כלכלית. חלק גדול מהמכורים לתרופות מתבייש במצבו, ולכן אינו פונה לקבלת עזרה".
עוד ב-mako בריאות:
>> מזיעים בלילה? לגמרי לא בטוח שזה בגלל החום
>> למה בעצם הדיאטות שלנו אף פעם לא עובדות?
>> קריעת תחת: תרגילים לישבן מעוצב ומוצק
"חשוב להבין שהתרופות נרשמות מסיבות מוצדקות. הרופאים רושמים אותן בכדי להקל על סבלם של המטופלים, וישנם אנשים שללא השימוש בתרופות אלו המטפלות בכאב אינם יכולים לתפקד ולנהל אורח חיים נורמטיבי. על כן חשוב שלא נעשה דמוניזציה - לא של הרופאים ולא של התרופות, אלא נבין כיצד לחנך את ציבור הרופאים לטיפול מושכל ונכון באמצעות התרופות לכאב בשילוב גישות טיפוליות נוספות לניהול כאב, במיוחד כאשר מדובר בכאב כרוני (שאינו ממקור סרטני)", מדגישה ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, שהינה פסיכיאטרית מומחית לטיפול בהתמכרויות.
יחד עם זאת, עלול להיגרם נזק עצום שעולה על התועלת בתרופות הללו. מה הפתרון?
ברוש: "יש פה בעיה של חוסר מודעות של הציבור, מצד אחד, ויד קלה על ההדק בכל הנוגע למתן מרשמים מבחינת הרופאים, מהצד השני. גם למטופלים וגם לרופאים חסר ידע מקצועי לגבי השימוש בתרופות אופיואידיות. השימוש בתרופות הללו מחייב על פי חוק מתן הסבר של הרופא למטופל לגבי פוטנציאל ההתמכרות הגלום בהן. בפועל הרופאים לא מסבירים והמטופלים אינם יודעים למה הם נכנסים, למרות האזהרות והמידע הרשומים הן על גבי האריזה והן בעלון לצרכן".
ד"ר רושקה: " אגף הרוקחות במשרד הבריאות יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים דן באפשרות לפתח מערכת ממוחשבת אשר תייעל את ניהול המרשמים במטרה למנוע רישום כפול ושימוש לרעה בתרופות אלה".
מה לגבי הרופאים שרושמים את המרשמים?
"אנחנו פועלים רבות על מנת להעלות את המודעות בקרב הצוותים הרפואיים וביחוד רופאי המשפחה. במסגרת זאת, קיימנו הכשרות רבות לרופאי משפחה ולרופאי כאב והתמכרויות ונמשיך לפעול בכיוון. גם האיגוד לרפואת כאב פרסם לאחרונה נייר עמדה לגבי תרופות אופיואידיות, ובו מוסבר איך לזהות מצבים של התמכרות. אפיק נוסף בו אנחנו פועלים, בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הוא מציאת טיפולים שונים (שאינם תרופתיים) לכאב כרוני, כדי להפחית את ההזדקקות לטיפול התרופתי. התחלנו ליזום הרבה מאד מהלכים בו זמנית כדי לקדם את הנושא".
זה עלול לקרות לכל מי שמשתמש בתרופת מרשם מהסוג הממכר?
"לא כל אחד מתמכר, יש מועדות גנטית, יש אנשים שהם בעלי פוטנציאל התמכרותי, ויש אנשים שלא יתמכרו. אין ספק שהדרך לפתרון היא בפיקוח הדוק יותר על השימוש בהן יחד עם העלאת המודעות לשימוש מושכל והפצת המידע לציבור בצורה נרחבת. הציבור חייב להבין שקיימת סכנה מסוימת. בפרט אם ידוע במשפחה על מועדות להתמכרות או אם לאדם יש היסטוריה של התמכרות".
בחודשים האחרונים מקיימת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול דיאלוג מסודר עם קופות החולים הפועלות בארץ יחד עם המחלקה לטיפול בהתמכרויות במטרה להנגיש את השירות לנזקקים לו במסגרת רפואה ראשונית וזאת בכדי להפחית סטיגמה ולגייס פציינטים לטיפול. ברוש: "כרגע אנו בודקים התכנות של פתיחת מרפאות לגמילה מתרופות מרשם בשלושה בתי חולים של קופת חולים הכללית – "סורוקה" "מאיר" "וכרמל", בפריסה אזורית (דרום, מרכז וצפון), זאת בנוסף למרפאה שכבר פועלת בקופת חולים "מכבי" ונותנת שרות למבוטחי הקופה. כמו כן אנו עתידים להיפגש בקרוב עם הנהלת קופת חולים "מאוחדת" במטרה לפתוח מרפאה נוספת בקופה בדומה למודל "מכבי" שעובד יפה מאוד".