יש מקומות שהם קונצנזוס. כשזה נוגע למסעדות בישראל יש מעט, ועדיין, יש כאלה. רובם הם מוסדות מיתולוגיים שאי אפשר לערער על חשיבותם בסצנת המסעדנות המקומית לדוגמת חנן מרגילן הבוכרית האגדית בתל אביב או מעיין הבירה הפופולרית החיפאית. אלה מקומות שמצליחים לשלב אווירה מאוד לא יומרנית עם אוכל במחירים סבירים, עקביות ארוכת שנים, והכי חשוב - טעם, כולל כמה מנות שהפכו עם הזמן לשם דבר.

מסעדת האחים של אסף ויותם דוקטור הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי ולהשתחל לרשימה הזאת, למרות שהיא מופעלת על ידי שני חבר'ה צעירים יחסית, ולא פועלת עשרות שנים. זה מקום שתמיד מתאים: אם זאת ארוחה משפחתית, מפגש של המון חברים או אפילו דייט קליל. כשהמסעדה עברה ב-2021 ממשכנה באבן גבירול אל ההיכל הגדול של בית ציוני אמריקה, בסצנת האוכל היו מי שהימרו  כי זה עלול להיות הסוף למוסד הזה (עקב המסעדות הקודמות ששכנו באותו חלל ונסגרו). האחים דוקטור הוכיחו שהם קורצו מחומר אחר והצליחו איפה שרבים וטובים קודם להם נכשלו כישלון חרוץ.

סלטים (צילום: נועם פריסמן)
שף ציון ברנס. מצליח להתעלות על עצמו|צילום: נועם פריסמן

וזה לא רק האחים דוקטור, שהם אכן מקצוענים. קרדיט מגיע גם לשף ציון ברנס שעומד בראש המטבח של המסעדה הענקית הזאת החל מהמעבר למיקומה המחודש. לא רק שברנס עומד בעומס של מאות האנשים שנכנסים לכאן בכל רגע נתון, הוא אפילו מצליח להשתפר עם הזמן. כשהאחים רק נפתחה בבית ציוני אמריקה, האוכל לא עמד ברף הציפיות והאיכות של המסעדה הקודמת. היום, אחרי כמה וכמה ביקורים חוזרים, אין ספק שלא רק שברנס מצא את אזור הנוחות שלו, הוא גם נפתח לאופציות של מנות מיוחדות שמדברות את השפה שלו ומאפשר לעצמו ליהנות מהעשייה ולא רק לעמוד בעומס.

הכיף הגדול בלשבת במסעדה כמו האחים, שמוגדרת כשיפודייה מודרנית או מסעדת גריל ישראלית, הוא שהאוכל בה ורסטילי כל כך: זה מקום לפתוח בו שולחן עם אופציות שהן הצגה צבעונית ומגוונת למטבח ישראלי מודרני עתיר ירקות ושופע פריכות וטריות. יש פה אומנם מאפיינים של שיפודייה או מסעדת גריל ולא מעט קריצות לאזורים הנוסטלגיים של מסעדות כאלו, אבל יש פה גם רוח מודרנית שהופכת את כל החוויה לעדכנית תמיד.

סלטים (צילום: נועם פריסמן)
פתיחת שולחן כיפית|צילום: נועם פריסמן

התחלנו את הארוחה עם שלישיית מאזטים קטנים (17 שקלים כל אחד מהם) של טבולה סלק, טחינה מתובלת וסלט פריקי וכרובית. שלושתם מצוינים ומנות הכרובית והטאבולה לא נופלות לאותו שעמום סטנדרטי של מסעדות גריל המנסות לצאת ידי חובה. אלה סלטים מקוריים ועשויים היטב. הפריקי הוגשה עם כרובית, שקדים ושפע ירוקים והטאבולה היה ורוד בוהק מהסלק שהעניק לסלט לחות וטוויסט מצוין.

פריקי כרובית (צילום: נועם פריסמן)
פריקי כרובית|צילום: נועם פריסמן

המשכנו עם הפתיחים שכללו סלט פאטוש (57 שקלים); מנת חומוס (39 שקלים) ואת שתי המנות הכי טובות בארוחה - שיפוד פטריות (46 שקלים) ומנת ארטישוקים בלאבנה (49 שקלים). איתנו בשולחן ישבו אורחים מקנדה - ולא בכדי האחים הוכיחה עצמה שוב כאחת המסעדות המומלצות ביותר לקחת אליהן חברים מחו"ל - זאת פשוט תצוגה של אוכל וטעמים מקומיים. אם אתם מחפשים מסעדה שבה תיירים יעופו וגם לא תישמט להם הלסת בסיום הארוחה מהחשבון, זה כבר שנים אחד המקומות הנכונים ביותר להביא אליו קרובים שמבקרים בארץ.

על סלט הפאטוש - שכלל עגבניות שרי, מלפפון, עשבי תיבול, פיתה מטוגנת בתבלינים ופטה כבשים אין יותר מדי מה להרחיב. סלט חביב ואפקטיבי שיש בהחלט טובים ממנו במסעדות ערביות ברחבי הארץ אבל הוא מנת חלוקה טובה ומהנה לשולחן גדול שרוצה כחלק מהארוחה גם סלט ירקות קלאסי. גם מנת חומוס הבית היא בסך הכול מנת חומוס הגונה. האחים אינה חומוסייה, וגדולתה לא בכך שהיא חרטה על דגלה את הבקיאות ברזי החומוסולוגיה. אבל מסעדה, שאפשר גם לאכול בה על הדרך סבבה של מנת חומוס, אינה משהו לזלזל בו.

חומוס (צילום: נועם פריסמן)
לא חומוסייה, אבל אחלה חומוס|צילום: נועם פריסמן

כאמור, החלק המוצלח ביותר בארוחה כולה היו דווקא מנות הפתיחה הצמחוניות. מנת הארטישוקים המטוגנים על גבינת לאבנה של האחים היא כבר מנה שכל כך מזוהה עם המסעדה הזאת עד שאין כנראה שולחן שלא מזמין אותה. ואם יש כזה, זה רק כי הוא לא טעם את השילוב הגאוני הזה בין ארטישוקים א-לה רומאנה שטוגנו באופן מדויק, נחים להם על גבינת לאבנה חמצמצה וטובה עם שפע שום ונגיעת פטרוזיליה. מנה שאי אפשר לפספס איתה ואי אפשר להפסיק לאכול ממנה. 

ארטישוקים בלאבנה. אחת המנות הכי טובות של האחים (צילום: נועם פריסמן, יחסי ציבור)
ארטישוקים בלאבנה. אחת המנות הכי טובות של האחים|צילום: נועם פריסמן, יחסי ציבור

שיפוד הפטריות הוא מנה חדשה יותר כאן, אך מדובר בצלחת שלא כדאי לפספס. השיפוד כולל פטריות יער שנצלו על אותו הגריל של מנות הבשר (מה שמעניק לפטריות טעם בשרני של ממש, אבל גם מבאס מאוד צמחונים וטבעונים). השיפוד, שגם כשלעצמו הוא תענוג של ממש, מוגש על סקורדליה עם סומק ומעל גרמולטה שופעת ירוקים ושום. רק פיתה לנגב את כל העונג הזה ולא צריך יותר שום דבר. פטריות היער עסיסיות ומצוינות, חוברות לרוטב העשבים העוקצני מעט ולסקורדליה המצוינת עם טיפה סומק חמצמץ. מנה מעולה שאכלנו פה יותר מפעם אחת ומצליחה להיות מדויקת יותר ויותר בכל ביקור.

דווקא המנות העיקריות, שהיו הפעם שישקבב (72 שקלים) על פיתה שרופה מהגריל עם בצל מקורמל, משוויה, יוגורט ועשבים; ומסאחן (82 שקלים) של דגים עם שקדים וצנוברים, היו הפחות מלהיבות שבכלל הארוחה. הדגים במסאחן היו מעט עשויים יתר על המידה מה שהביא למנה חביבה אבל גם מעט יבשושית. הקבב היה דווקא טוב לסוגו, עם ארומה של קינמון ותבלינים והצליח לספק ביסים מהנים במיוחד עם השילובים של המאשוויה והיוגורט. ועדיין, אחרי ההנאה מהמנות הראשונות, העיקריות לא ממש יישרו קו. ניחא, כי כמו שאמרנו קודם - זאת לא מסעדה שהחוויה בה מסתכמת במנה עיקרית אחת שאוכלים כדי לשבוע - אלא בפתיחת שולחן עם כמה שיותר אופציות לחלוקה עם השותפים לארוחה.

שיפוד פטריות יער- סקורדליה גרמולטה זעתר- טבעוני (צילום: נועם פריסמן)
שיפוד פטריות יער עם סקורדליה וגרמולטה זעתר |צילום: נועם פריסמן
שישקבב (צילום: נועם פריסמן)
מנת שישקבב|צילום: נועם פריסמן

לקינוח הלכנו על קלאסיקות של מסעדות שיפודים שנעשות כאן לא פחות ממעולה וקורצות לנוסטלגיה, אבל בד בבד מסמנות את ההתקדמות למטבח ישראלי עדכני ומתוחכם יותר. הזמנו מלבי (35 שקלים), שמוגש בקיץ הזה עם מרקחת של משמשים מחברון, ורדים מיובשים ופיסטוקים; ומנת בוואריה (43 שקלים) עם רוטב שוקולד וקראנץ' לוז. המלבי היה עדין וקרמי, וסביבו מרקחת משמשים חמוצה, בוהקת ומצוינת. הבוואריה הייתה גרסה מודרנית לעונג תחנות הדלק של פעם שהרגישה כמו שילוב בין בוואריה למילקי בעבודת יד - קציפתי וטעים עם פריכות מהנה של קראנץ' אגוזי הלוז. יופי של קינוחים.

מסחאן דג (צילום: נועם פריסמן)
מסחאן דג. מעט התייבש|צילום: נועם פריסמן

אחרי שהזמנו את החשבון, הבנו שוב שהחיסרון היחידי של האחים,טמון בעובדה שכמעט בלתי אפשר להזמין כאן מקום. עמוס פה תמידית, גם שבועות ארוכים קדימה והתורים אינסופיים. אם מעיזים לבוא הנה בשעות העומס ללא הזמנה מראש, בייחוד בסופי השבוע, מתאכזבים תמיד. ועדיין, כמו בכל מסעדה מבוקשת, כדאי לזכור שאם אפשר להגיע בשעות קצת פחות סואנות, למשל 15:30-16:00 לארוחת צהריים מאוחרת או 18:00 לארוחת ערב מוקדמת, אפשר עדיין למצוא שלל שולחנות פנויים וליהנות מספונטניות מסוימת גם בקרב אחת המסעדות הכי עמוסות בארץ. לא חייבים להיערך חודשים מראש.

בגלל הפופולריות שלהם, מסעדות כמו האחים לרוב לא זוכות בשפע סופרלטיבים בביקורות אוכל. צריך שינוי דרסטי או מעבר קיצוני על מנת לבחון אותן מחדש. זה חבל, כי לטעמי מקומות כאלה צריך להציף שוב ושוב כדי להצביע על איך צריכה להתנהל מסעדה ואיך יכולה להיראות מסעדה יעילה ומצליחה, גם בענף המסעדנות הישראלי המקרטע. באחים מצליחים לשמור על רמת תמחור סבירה שנעה סביב 50 שקלים למנה ראשונה ועד 80 שקלים למנה עיקרית, ובד בבד לשמור על רף קולינרי אחיד ועקבי למדי, על אווירה טובה ושירות יעיל. כל אלה מכניסים את המקום הזה לרשימה של מעט מאוד מסעדות ישראליות, שמהוות דוגמה לאיך עושים את זה נכון.
האחים

האחים. אבן גבירול 26, תל אביב (בית ציוני אמריקה). טלפון: 03-6917171