למה הגיע הזמן להפסיק לחשוש ולהתחיל לאכול אויסטרים?

הם מגיעים אלינו מהאוקיינוס, מוגשים על טס קרח נוצץ, מעוררים אוטומטית קונוטציות מיניות ולפחות בדמיון שלנו, בתוך כל אחד מהם מסתתרת פנינה נוצצת. נכון, אנחנו מדברים על אויסטרים, וזה בדיוק העיתוי הנכון לעשות את זה, כי יחד עם הרוחות הקרות מגיעות גם מלכות הצדפות - ואנחנו לא רוצים חלילה לפספס אותן.

לרגל פרוץ העונה מתחיל במסעדת הבסטה בתל אביב פסטיבל אויסטרים - הזדמנות מצוינת לתפוס את שף המסעדה, מעוז אלונים, לשיחה על הצדפות הכי שוות בים, ולא פחות מעניין - על הרתיעה שלנו מהן.

בואו לקרוא מה עוד טעים בפייסבוק שלנו

סליחה, אבל הן היו כאן לפנינו

על פי ההערכות, האויסטרים קיימים בעולם כבר 550 מיליון שנה. הם מורכבים משתי קשתות צדפה סימטריות שמחוברות בציר. "דרך אותן הקשתות עוברים המים", מסביר אלונים, והאויסטר ניזון ומתפתח על ידי כך שהוא מסנן אותם. רוב האויסטרים גדלים באזורים שבהם יש מים מלוחים עם כניסת מים מתוקים, כמו שפכי נהרות לאוקיינוס באזורים כמו מערב צרפת או צפון מזרח ארצות הברית".

והנה קיבלתם את הסיבה הראשונה שהישראלים מתקשים להתחבר לתרבות האויסטרים. היא פשוט רחוקה מדי. אנחנו אנשי ים, וככאלה לא באמת מכירים את תוצרי האוקיינוס ואת הטעמים שמגיעים עמם. בשנים האחרונות אמצעי התחבורה השתפרו מאוד, והקלו על הגעתם של האויסטרים ארצה, אבל הריחוק המנטלי נותר בעינו. "האויסטרים מוטסים הנה במהלך חודשי החורף, לרוב מצרפת והולנד אבל לעתים גם מאירלנד, דרום אוסטרליה או ארצות הברית", מפרט אלונים. גם המחיר, שלא בדיוק מזכיר כדור פלאפל, מן הסתם משחק כאן תפקיד.

עוד באוכל טוב:

• המוצרים החדשים והמעניינים של השבוע
• בר קוקטיילים חדש ולוהט בתל אביב
• חדש בלונדון: בית קפה על טהרת הקורנפלקס

למה דווקא בחורף? אלונים מסביר: "האגדה מספרת שלואי ה-14 נורא אהב צדפות, ובחודשים מסוימים בקיץ הוא אסר על נתיניו לאכול צדפות כדי שלו יישארו יותר. אבל באופן פרקטי באמת יש הבדל של כמה מעלות בטמפרטורת הנהר בין החורף לקיץ, שהופך את האויסטרים לפחות חלביים בחורף ולכן ליותר טעימים. אצלנו, בישראל, קשה מאוד לשמור על תנאים קרירים שיאפשרו שמירה של אויסטרים בחודשי הקיץ - ומכל הסיבות הללו עונת האויסטרים אצלנו נמשכת בעיקר בחודשי החורף, עד אפריל מקסימום".

"האויסטרים שמגיעים לישראל מוטסים מהשוק הסיטונאי בפריז, שם מחולקת הסחורה לכל חלקי אירופה ולהרבה מדינות אחרות, בין היתר אלינו", מספר אלונים, "את האויסטרים שמגיעים יש לשמור בסביבה קרה ולחה, למשל במקרר עם מגבת קרה ולחה סביבם, ככה הם נשמרים בחיים בערך עשרה ימים. עדיף כמובן לאכול אותם הרבה לפני".

אז כן, יש לנו את כל הסיבות לשמור מרחק מהמאכל שעבור חלקנו לנצח יישאר רירי ומשונה מדי לאכילה. "אויסטר הוא משהו גלותי מאוד. אנחנו לא ממש מכירים את הטעמים, המרקמים והריחות האלה של האוקיינוס", אומר אלונים. "לכל זה נוסיף את הרובד הדתי, של הכשרות, את הדימוי היוקרתי שתמיד מלווה בדמיונות על פנינים שמחכות לנו בפנים ואת המחיר והתדמית המינית - וקיבלנו את מרב הסיבות לפחד מאויסטרים".

אם תשאלו אותנו, האויסטר הוא טס יהלומים שלם של הוד והדר - אם רק נותנים לו הזדמנות (שומרי כשרות, אנחנו כמובן מוותרים לכם על ההנאה הזאת. כל הפודיז האחרים - לכם אנחנו ממש לא מוותרים). במהלך השנים נפלו בקסמיו אינספור אישים מוכרים. "אלת האהבה היוונית אפרודיטה, בת הים, שלקה את הצדפה והדביקה בה את האפרודיזיאק לעד", מסביר אלונים, "קזנובה, המאהב האיטלקי הנודע, לואי ה-14 המונרך הצרפתי ואלינור קלארק הסופרת האמריקנית - כולם התאהבו במראה המיני, בדימוי היוקרתי ובטעם של מי האוקיינוס. גם לנו כדאי להתמסר אליהם".

>> מה עוד חדש וחם במסעדות?