בכל חורף חוזרת ועולה על פני השטח השאלה הנצחית: מה טעים יותר, קרמבו או מנבו? שאלה שבה מתחבטים אינספור ישראלים בטווח הגילאים 2 עד 102 בכל פעם שבא להם לטבול את הפרצוף בקציפת חלבון מתוקה. אז השנה החלטנו לספק לתהייה הזו תשובה אחת נחרצת - ואיך נעשה זאת אם לא באמצעות מבחן טעימה עיוורת.

מה חשבנו? הקרמבו היה גבוה יותר ודקיק יותר מהמנבו, שהיה שמנמן ונמוך. לחלק מאיתנו המנבו נראה מרשים יותר, אבל החלק האחר חשב שהצורה האמורפית יחסית של המנבו דווקא מגרה יותר. בגזרת הצימקאו שמצפה את התענוג, הקרמבו התגלה כדומיננטי יותר. במנבו הייתה שכבה דקיקה למדי של ציפוי - מה שהשאיר הרבה יותר מקום למילוי, ועל כך הוא זכה אצלנו בנקודות (כי תכלס, אף אחד לא באמת אוהב צימקאו).

בגזרת המילוי - המילוי של המנבו היה הרבה פחות אוורירי ויותר קרמי, מה שיכול להיחשב כיתרון, ואילו הקרמבו סיפק חוויה קצפתית וקלילה יותר. כך שאם אתם אנשים של קרמים, ללא ספק המנבו יהיה הפייבוריט שלכם. בתחום העוגייה, לעומת זאת, היה זה הקרמבו שהוכיח עליונות - לפחות ביחידות הספציפיות שהגיעו אל שולחננו. 


בשורה התחתונה: לצערנו, לאור עליות ומורדות באגפי הצימקאו, הקרם והעוגייה, לא הצלחנו להגיע למסקנות חד משמעיות, ולאחר דיונים רציניים נאלצנו לקבוע שמדובר בשוויון. המנבו והקרמבו פשוט נהדרים באותה מידה. אבל היי, לפחות בדרך זכינו לנפץ מנבו ענקי שמשקלו כמשקל אדם בוגר ולאכול אספקת נצח של צימקאו וקציפת חלבון.

>> והנה מבחן הקינוחים של ויטה וריטה