אם יש מאכל שמומלץ לדעת לחמם מחדש, ובאופן הכי יעיל שיש, מדובר בפיצה. הרי כמעט תמיד נשארים לנו במגש איזה משולש-שניים מיותמים, ואנחנו תמיד אוכלים אותם בסוף - חמים או קרים, במצב טוב או רעוע. במילים פשוטות: לא משנה מה ואיך - אנחנו נאכל את שאריות הפיצה שלנו עד תום, אז למה שלא נעשה את זה כמו שצריך? התחקיר שערכנו על החימום האולטימטיבי של שאריות פיצה העלה כמה אפשרויות עיקריות, לכל אחת יתרונות וחסרונות, ונתחיל דווקא מהמוצלחות פחות.
מיקרוגל
היתרון העיקרי של המיקרוגל הוא המהירות. יתרון שני - הוא כמעט ולא מייצר בלגן ולכלוך. כולנו השתמשנו בו וכולנו יודעים מה התוצאה: מרקם של גומי במקרה הטוב, בצק רטוב וספוגי במקרה הרע. אם בכל זאת בחרתם ללכת לכיוון הזה - אנחנו לא נשפוט אבל יש לנו עצות:
* הניחו מתחת לפיצה נייר סופג, זה עשוי להפחית במעט את הלחות.
* הניחו במיקרוגל גם כוס מים, זה ימנע חימום עמוק מדי של הבצק, מה שפוגע במרקמו.
* הסתפקו בחימום של חצי דקה.
גריל
בסך הכל, מדובר בשיטה מצוינת לחמם פיצה. הבצק מקבל קראסט חביב, המרקם מצוין, הגבינה מבעבעת. הבעיה היחידה - אין לזה קשר למציאות. אנחנו לא מכירים את הבן אדם שרצה לחטוף משולש פיצה מאתמול על הדרך וקם להדליק מנגל. ואם כבר הדלקתם מנגל - לא תזרמו לכיוון של על האש? שורה תחתונה: אחלה דרך לחמם מחדש פיצה, אם אתם לא ממש עושים שום דבר אחר בחיים.
תנור
חימום בתנור הוא דרך בטוחה למשולש פיצה במצב כמו חדש. הסוד: חום גבוה מאוד (230 מעלות ככה) וחימום קצר של דקות בודדות (אפילו דקה בודדת, תלוי בסוג התנור). גם בטוסטר אובן זה יעבוד, אם אתם מחממים משולש או שניים מקסימום. חשוב: לא להכניס את הפיצה לתנור לפני שהוא חם מאוד.
מחבת
זוהי כנראה הדרך המוצלחת ביותר לחימום פיצות מאתמול (או שלשום, נו, גם זה קורה): פשוט מחממים מחבת על אש בינונית, ומניחים את משולש הפיצה (אין צורך לשמן). החום יחמם את התחתית של הפיצה ויחזיר לה את הפריכות, ומשם יעלה למעלה עד התוספות. כדי למקסם את האפקט מכסים את הפיצה בנייר אלומיניום, אבל חשוב לעשות זאת באופן רופף. כך הוא ישמור על החום של הפיצה אבל לא יתמלא באדים, שעלולים להפוך את כל העסק לספוגי.