כל מי שאוהב לאכול דגים יודע דבר אחד: אין תחליף לדג טרי שזה עתה נשלה מהמים. דג קפוא מהסופר לעולם לא יוכל להחליף את הטעם העסיסי של דג טרי. בנוסף, הדגים הטריים הם מקור מצוין לחלבון איכותי דל בנתרן ובקלוריות ולכן נחשבים לרכיב תזונתי בעל ערכים גבוהים במיוחד.

כדי לספק לתושבי ישראל מבחר דגי איכות טריים, הוקם בישראל לפני למעלה מ-8 עשורים, ענף המדגה (דגי הבריכות) הישראלי. בשנת 1938 אוכלסו בריכות הדגים הראשונות בקיבוץ ניר דוד שבעמק המעיינות בדגי קרפיון, ומאז מספק ענף המדגה לצרכן הישראלי מגוון דגי בריכות טריים שגדלו בבקרה ושליטה מלאה, בהתאם לתקנות הגידול המחמירות ביותר ולפי התנאים המבוקרים הנהוגים בארץ: וטרינריה, כשרות ובריאות הציבור.

"זהו ענף שלאורך כל שנות קיומו מושתת על ערכי ההתיישבות החקלאית הציונית, עבודת האדמה ואהבת הארץ. הוא נבנה בעבודה קשה, בשותפות ובאמונה שניתן לקיים בישראל חקלאות מים מתקדמת ומובילה", אומר אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל. "לאורך השנים התפתח וצמח הענף והפך לנדבך מרכזי בצביונם ופרנסתם של יישובים רבים בעמק המעיינות, בגלבוע, בגליל המערבי, בחוף הכרמל ובגליל העליון והוא משתרע על פני אלפי דונמים של נופים פתוחים ובתי גידול מימיים באזורים אלה, השומרים על איכות הסביבה והטבע באזור".

בריכת דגים (צילום: אסף סולומון)
זהו ענף שלאורך כל שנות קיומו מושתת על ערכי ההתיישבות החקלאית הציונית|צילום: אסף סולומון

דורות רבים של מגדלי דגים מקצועיים

ענף המדגה הישראלי, מפרנס אלפי משפחות ומעסיק מאות עובדים, חלקם צעירים לאחר השירות הצבאי, הבוחרים לבנות את מסלולם המקצועי בבריכות הדגים ומהווים עתודה לדור הבא של מגדלי הדגים בישראל. במעגל המשני מועסקים עוד כאלפיים עובדים בתחומי המזון, האריזה, ההובלה, השיווק ועוד. אולם עם השנים, בשל התחרות הקשה מצד היבוא, הצטמצם מספר המשקים המגדלים דגים בישראל, מ-64 משקים בשנת 1990 ל-30 בלבד בשנת 2017.

בריכות הדגים בארץ פרושות על שטח בן כ-22,000 דונם של נופים פתוחים ובתי גידול מימיים ולפיכך מהוות עוגן אקולוגי בעל ערך אקולוגי ונופי רב. בריכות הדגים יוצרות רצף נופי של שטחים פתוחים וגופי מים בהיקף מאות דונמים בכל משק ובסביבתן מתקיימים בתי גידול עשירים, המאפשרים קיום והתפתחות של מגוון ביולוגי רחב הכולל צמחים, צמחי מים ובעלי חיים רבים, יונקים ועופות שוכני קבע ונודדים, וכן אורגניזמים קטנים, אך בעלי חשיבות רבה למערכת האקולוגית, שלא היו מוצאים מקום מקלט ללא מערכת הבריכות.

ולצד המאבק היומיומי על קיום חקלאות צומחת בפריפריה, הצמיח הענף דורות רבים של מגדלי דגים מקצועיים ורבי ניסיון והוא מצליח להבטיח אספקה רציפה ואיכותית של תוצרת חקלאית מקומית לאזרחי המדינה. "ענף המדגה הישראלי מהווה חלק חשוב בשימור עצמאותה הכלכלית של ישראל ובטחון המזון, תוך אספקת רציפות תוצרת טרייה ואיכותית בעתות שגרה, כמו גם בשעת חירום. לצד דגי האמנון, הקרפיון והבורי שמהווים את עיקר הגידול המקומי, נכנסו עם השנים מני דגים נוספים כמו הבאס, המוסר, הפורל והברמונדי ש"עלה" לישראל מאוסטרליה ומתאקלם בה יפה", אומר שריר.

אלי שריר מנכל ארגון מגדלי הדגים (צילום: אודו ג'נסן)
מצליח להבטיח אספקה רציפה ואיכותית של תוצרת חקלאית מקומית לאזרחי המדינה|צילום: אודו ג'נסן

דג הדגל הוא האמנון

ארגון מגדלי הדגים הנו אגודה חקלאית שיתופית שהוקמה בשנת 1938. הארגון מאגד ומייצג כ-30 משקים המייצרים כ-82 אחוז מדגי המאכל הטריים בישראל. הארגון פועל להבטחת קיומה של חקלאות המים הישראלית, לקידום הטיפול באתגרים המרכזיים עמם מתמודד ענף המדגה המקומי בשנים האחרונות - שדרוג תשתיות, הכנסת זנים חדשים של דגי איכות והשקעות במו"פ ובשיווק, על מנת לבנות מערך כולל לפיתוח הענף ולהמשיך לספק לציבור דגי איכות טריים, בריאים וטעימים.

דג הדגל של ארגון מגדלי הדגים הוא האמנון (מושט), המהווה 40 אחוז מסך הגידול, אחריו נמצאים הקרפיון שחלקו עומד על כ-30 אחוז מכלל התוצרת והבורי המהווה כ- 10 אחוז מדגי הבריכות הישראלים. יתר דגי הבריכה הטריים- פורל, מוסר, בס, דניס, אדמונית אמור וכסיף יחד כ- 20% מהיקף הגידול. גידול הדגים, אריזתם ושיווקם מפוקחים ע"י השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. אזורי הגידול העיקריים של הדגים הם עמק בית שאן, עמק החולה, מפרץ חיפה ואזור החוף בחדרה. באזורים אלה 95% ממקורות המים הם מים מליחים שאינם מתאימים לגידולים חקלאיים אחרים מלבד גידולי דגים.

הדייגים (צילום: אסף סולומון)
דג הדגל של ארגון מגדלי הדגים הוא האמנון (מושט), המהווה 40 אחוז מסך הגידול|צילום: אסף סולומון

ארגון מגדלי הדגים מייצג את מגדלי הדגים מול משרדי הממשלה, ביניהם משרד החקלאות, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה וכו'. כמו כן, הארגון מממן מחקרים בתחום גידול הדגים, שילוב טכנולוגיות חדשות בתחום, פיתוח והתאמה של זנים חדשים לתנאי הגידול בארץ ועוד ומספק למגדלים מידע שוטף על פעילות השיווק, מחירים ותחזיות יצור.

ענף חקלאות המים עומד בפני אתגרים משמעותיים בשנים הקרובות, עם הגברת התחרות בשל הורדת המכסים המגנים על ייבוא דגי אמנון, בורי, וקרפיון, שהיו נהוגים עד לפני כשנה וחצי. כחלק מהתאמת הענף לתחרות ולאתגרים העתידיים, הוקמה בארגון מגדלי הדגים קרן מחקר ופיתוח המבצעת חיבור בין חקלאי חוות הדגים לבין גופי מחקר ויזמות וחוקרי הממסד האקדמי, זאת, על מנת לאתר הזדמנויות לשילוב טכנולוגיות חדשניות ולהגדיל את יכולת ומאמץ המחקר בתחום, ובכך להרחיב את שיתוף הפעולה בין האקדמיה לשטח, לנצל טוב יותר את תוצאות המחקר ולהקנות לחקלאי המדגה יתרון טכנולוגי חדשני, בדגש על פתרונות יישומיים לשטח. קרן המחקר של ארגון מגדלי דגים נוסדה במטרה לחזק את יכולת ההמצאה והחידוש של חוות חקלאות המים הפנימיים בישראל, לפתח טכנולוגיות חדשות וליצור מוצרי שוק חדשים ומשופרים, באמצעות מחקרים ומיזמים פורצי דרך במגוון תחומים הקשורים בחקלאות המים.