הסיפור שתקראו עכשיו הוא סיפור אמיתי. "הייתה לי שרשרת זהב לצוואר שעלתה בזמנו 6,000 שקלים. ביטחתי אותה בפוליסת דירה לכל הסיכונים, כך שאם היא הולכת לאיבוד גם מחוץ לשטח הדירה, אני מקבל כסף מהביטוח. ביום שישי הלכתי עם אשתי לים וענדתי כמובן את השרשרת.
"בשלב מסוים החבאתי אותה באיזה כיס סודי של התיק, ואז נכנסתי למים. אשתי לא ידעה דבר על התוכנית שלי. בשלב מסוים, שיחקתי אותה כאילו השרשרת נפלה לי, ואז התחלתי לעשות סרט כאילו נכנסתי ללחץ. צללתי לקרקעית, ולא מצאתי אותה כמובן.
"יצאתי מהמים כאילו אני על סף דמעות. ביום ראשון על הבוקר התקשרתי לסוכן ביטוח. תוך יומיים הגיע שמאי לבית. אשתי הרי לא ידעה כלום, אז היא הייתה הכי אותנטית וענתה על השאלות כמו שצריך. גם אני שיחקתי אותה כאילו חרב עלי עולמי. תוך חודש קיבלתי את הכסף מהביטוח. כן, ככה פשוט. לא חקירה ולא כלום. אני בטוח שהתביעה לא כאבה לחברת הביטוח יותר מידי, אבל לי היא סידרה אפשרות לסגור חוב קטן".
הדרך הכי קלה להונות חברות ביטוח היא ככל הנראה דרך פוליסות הדירה. לפי הערכה של אלון קרן, ראש ענף רכוש באיגוד השמאים, כ-80% מהתביעות בפוליסת דירה הן מנופחות או שיש בהן אלמנט של מרמה. לרוב הסכום לכל תביעה הוא לא עשרות אלפי שקלים, אבל במצטבר מגיעים להרבה מאוד כסף.
"לשמאי ביטוח יש יכולת לזהות בעיה במהימנות של התביעה, אבל הם לא מבצעים פעולות חקירה. הם מעבירים את הדו"ח ובו יכולים לציין בפני חברת הביטוח שיש מקום להמשיך את הבירור באמצעים נוספים".
140 אלף שקלים עבור שרשרת יהלומים
רונן כץ, אחד מבעלי משרד החקירות המוביל "מוקד חקירות ד.ר", הוא מבכירי החוקרים בארץ; הוא מטפל בהונאות ביטוח במסגרת פוליסת דירה באופן כמעט יומיומי. שאלנו אותו מה הן שיטות ההונאה השכיחות במסגרת פוליסת דירה.
"במקום הראשון נמצאות הונאות של אובדן רכוש, בעיקר תכשיטים. המבוטח מגיש תביעה כוזבת לחברת הביטוח בגין אובדן שבכלל לא קרה. בשונה מדיווח על פריצה או גניבה, אין צורך להצביע על סימני פריצה, אלא רק לספר סיפור שמצטייר הגיוני", הוא מסביר. "רבים מדווחים על אובדן של תכשיטים בים או על מצב בו לפתע גילו שהם לא מוצאים את התכשיט. לעיתים קרובות מדובר ברמאים סדרתיים שהצליחו פעם אחת להונות את הביטוח, ואז הם בודים סיפור חדש אחת לפרק זמן.
לפעמים ההונאה מגיעה לחמש אירועים בחמש שנים. "בהתחלה זו הייתה טבעת שעולה 20 אלף שקלים שנעלמה, הפריט הבא היה יקר פי שניים. בפעם האחרונה היא כבר דיווחה על שרשרת מצופה יהלומים בשווי של 140 אלף שקלים. ביצענו מספר פעולות חקירה והצלחנו לחשוף את התרמית שלה. לאחר שהטחנו בה את הממצאים היא סיפרה שעשתה בדיקה יסודית נוספת בבית והתכשיט נמצא.
במקרה אחר, מבוטח דיווח על אובדן טבעת בשווי 30 אלף שקל. "זה הדליק לחברת הביטוח נורה אדומה והתבקשנו לחקור. כשהגענו לבית, האישה שיחקה אותה כאילו חרב עליה עולמה, בכי וסיפור קורע לב שאימא שלה השאירה לה את הטבעת וזו המזכרת היחידה שיש לה ממנה. שחקנית מדהימה", הוא מפרט. "אבל אז חקרנו גם את בעלה והעדויות שלהם לא התיישבו זו עם זו. אני לא אחשוף מה בדיוק לא עבד שם, אבל הצלחנו למצוא סתירות בגרסאות שלא הותירו לנו מקום לספק. עימתנו את שניהם וכעבור מספר ימים היא הודיעה שהיא מבטלת את התביעה. ושוב, גם הפעם, בדרך נס הטבעת נמצאה".
שיטת ההונאה השנייה בשכיחותה היא ניפוח תביעות. הנזק אומנם אותנטי ואכן הייתה פריצה לדירה, אך הדיווח לחברת הביטוח כולל פריטים נוספים שכלל לא נגנבו – אלא הוחבאו על ידי המבוטח, במקרה הטוב.
"הגענו לדירה שנפרצה", חושף רונן. "לא היה בכך ספק כי היו סימני פריצה, המשטרה הגיעה והמבוטח הגיש תלונה. תכשיטים נגנבו אבל הייתה לו גם מצלמה יקרה שהגנבים פספסו, לדבריו, והוא ביקש לפצות אותו גם עליה. התחלנו לבצע חקירה בתיק וכעבור זמן מה קלטנו שמישהו מציע בפייסבוק למכירה מצלמה כזו בדיוק.
"לאחר שעשינו בירור יסודי התברר כי מדובר במצלמה שלו, אלא שהיא לא נגנבה – זה היה חבר שלו שהציע אותה למכירה. כלומר, הם רצו למכור אותה פעמיים, גם לחברת הביטוח וגם לקונה נוסף" מספר כץ.
גם מולטימיליונרים עוקצים את חברות הביטוח
השיטה השלישית כבר דורשת מוח קרימינלי ותכנון מוקדם ומדוקדק. "חלק בלתי מבוטל מהמבוטחים שמבצעים מעילות הם ללא עבר פלילי. זה הרבה יותר נפוץ בבתי עסק, שם מביימים שריפות או פריצות בשביל להיפטר מסחורה או בשביל לשפץ את העסק על חשבון חברת הביטוח".
האם אפשר לאפיין את המבוטחים שמבצעים הונאות ביטוח?
כץ: "זה חוצה מגזרים ומעמדות. כולם עוקצים את הביטוח, אפילו רופאים, עורכי דין, ופרופסורים. זו גם לא שאלה של מצב סוציואקונומי. נתקלנו כבר במולטי מיליונרים שעקצו את הביטוח בסכומים של 10 אלף שקל ואפילו פחות".
מתי מחליטה חברת הביטוח לעבור לחקירה ומתי היא תסתפק בבירור באמצעות שמאי?
"זו פונקציה של סכום הנזק", מסביר כץ. "נזק בגובה של מספר אלפי שקלים יטופל לרוב במסגרת החברה או באמצעות בירור של שמאי, שמעריך את גובה ההוצאות להחזרת המצב לקדמותו. הוא לא מבצע פעולות חקירה.
"בנוסף נבחנת גם תכיפות הגשת התביעות. ריבוי תביעות ידליק נורה אדומה. אך זה לא מסתיים בכך, יש עוד היבטים שנבדקים שיכולים להוביל להעמקת הבירור ולפתיחת חקירה. כך למשל, תיאור מתמיה של נסיבות המקרה".
כמה מאמצים עושה המשטרה לחקור מקרי הונאת ביטוח?
"יש לנו משטרה נהדרת עם חוקרים מצוינים, אבל הם נתונים בתוך סד לחצים גדול וסובלים ממצוקת כוח אדם. הם יעדיפו לחקור שוד או עבירת אלימות מאשר תיק של הונאת ביטוח, גם אם מדובר על תביעה כוזבת בהיקף של מיליונים. בסופו של יום, אם אין פגיעה בגוף או בנפש שנגרמה במהלך האירוע, המשטרה לרוב לא תחקור".
קצין משטרה בכיר בדימוס, אותו שאלנו למה חברות הביטוח לא מגישות תלונות במשטרה, טוען שיש לכך עניין של יחסי ציבור – אך גם מודעות לסדר העדיפויות הלאומי. "מבחינתן זה פיגוע תדמיתי, להגיש תלונה נגד מבוטחים גם אם הן הצד הצודק, כולם אוהבים לצלוב אותן בתקשורת. הן גם מודעות לכך שזה לא נמצא במקום גבוה במדרג הטיפול של המשטרה. יש במדינה הרבה מאוד פשיעה חמורה שפוגעת באזרחים. אני לא אעמיד חוקר בשביל לחקור תלונה על מבוטח שהונה עשרת אלפים שקלים, ובטח שלא אצפה ממנו להשקיע שעות ארוכות בשביל לרדת לחקר האמת, כשבאותו הזמן מונח לו על השולחן תיק של כנופיה שחשודה בהונאה של קשישים. השמיכה קצרה מידי והמשטרה חייבת לתעדף את המשאבים שלה".
העבירה פלילית אך מתייחסים אליה בסלחנות
רוב המקרים של הונאות ביטוח לא מגיעים לבירור פלילי – אלא דווקא לבתי המשפט האזרחיים. למעשה התקבעה מוסכמה לפיה הונאת ביטוח היא עבירה שצריכה להתברר רק במישור האזרחי. למרות שבמישור החוקי היא פלילית, התרחיש הגרוע ביותר של מבוטח שניסה להונות את חברת הביטוח כולל דחיית תביעה ותשלום הוצאות משפט.
"ברוב המקרים, כשהמקרה הפוך, כשחברת הביטוח מסרבת לשלם תגמולי ביטוח ובית המשפט פוסק כי היא דחתה את התביעה ללא ביסוס, מטילים עליה את חובתה תשלום של ריבית עונשית, בנוסף לתשלום הוצאות", מסביר עו"ד ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות' המייצג חברות ביטוח. "אבל גם תביעת המבוטח נדחתה ע"י בית המשפט לאחר שסופקו ראיות כבדות על הונאה, השופט לא ישלח עותק מהחלטתו לפרקליטות או למשטרה".
חברות הביטוח מודעות היטב לכך שתביעות רבות מנופחות והן בכל זאת משלמות. מה אנחנו מפספסים כאן? מדוע הן לא מגדילות משמעותית את מספר התיקים שנשלחים לחקירה?
"זו שאלה של עלות מול תועלת", מודה עו"ד יעקובוביץ'. "בסופו של יום, הפרמיה שכולנו משלמים מגלמת בתוכה את סטטיסטיקת התביעות. שלא יהיה לכם ספק - הן לא מפסידות כסף".
במילים אחרות, מי שבסופו של דבר משלם את המחיר של תביעות הסרק והתביעות המנופחות הוא לא חברות הביטוח, אלא ציבור המבוטחים הרחב, שפשוט משלם פרמיה גבוהה יותר כדי שהחברות ימשיכו להרוויח.