אנחנו מרבים להתמקח על ריבית המשכנתא, עורכים השוואות של מחירי מוצרים בסופר, אבל כמה מאתנו יודעים כמה אנחנו נדרשים לשלם על המינוס בחשבון?
ובכן, לא רבים. על פי נתוני הלמ"ס, כמחצית ממשקי הבית בישראל חיים במינוס (אוברדראפט) ולפי סקר של גיאוקרטוגרפיה לחברת max 83% ממי שנמצא במינוס לא יודע מה גובה הריבית שהוא משלם על המינוס; חוסר מודעות זו גורמת לאנשים רבים להמשיך להעמיק את המינוס, למרות שזו הלוואה לכל דבר, ואפילו הלוואה יקרה.
מזדהים? ייתכן שגם אתם נקלעתם לבור המינוס בעקבות כמה מיתוסים שכיחים ששגורים באוכלוסייה בנושא זה. הנה כמה מהמיתוסים השכיחים ביותר על מינוס, לצד כל האמת לגביהם:
מיתוס: לבנקים לא משנה אם אתם במינוס בחשבון
אמת: עם רווחים של 10 מיליארד שקל בשנה, זה ועוד איך משנה להם
כדאי שתדעו שלבנקים אין תמריץ להוריד עלויות למשקי הבית, מהסיבה הפשוטה שהם מרוויחים מהם כ-10 מיליארד שקל בשנה, לצד עמלות וריביות.
וכך גם אומרים המספרים: על פי נתוני בנק ישראל, נכון לשנת 2020, הריבית שמשלמים על המינוס בבנק היא כי 8.5% - פי שניים מהריבית הממוצעות על הלוואות אחרות. כלומר, הבנקים מרוויחים הרבה מהמינוס שלכם. הריביות יכולות להיות גבוהות יותר או נמוכות יותר בהתאם לביטחונות שלכם – משכורת קבועה, תוכניות חיסכון וכדומה.
מיתוס: עדיף מינוס מהלוואה
אמת: מינוס הוא ההלוואה היקרה ביותר
אם אתם מאלה שכן עושים חשבון לעצמכם מדי תקופה ובודקים את סך ההתחייבויות שלכם, חשוב שתכניסו את ה-"מינוס" שלכם לסכום ההתחייבויות הכולל שלכם.
שימוש במינוס הוא שימוש בכסף שהוא לא שלכם - הוא כסף של הבנק; הלקוח בעצם לוקח הלוואה מהבנק בשם "מינוס" ומחזיר אותה בחודש אחרי. לאחר מכן, הוא שוב נכנס למינוס ושוב לוקח "הלוואה". כלומר, שימוש במינוס הוא בדיוק כמו הלוואה - רק שזו הלוואה שאין לה מועד פירעון. אז אם זו הלוואה, למה לקחת הלוואה יקרה כל כך?
מיתוס: המינוס בבנק הוא זמני, ואפשר לצאת ממנו בקלות
אמת: משקי בית רבים התרגלו לחיות עם מינוס
המחשבה שמלווה רבים מהאנשים שחיים במינוס היא שמדובר במצב זמני שייפתר בחודש הבא בעקבות כניסת כסף שיצמצם את המינוס – אבל מדובר במעגל בדיוני שלא באמת קורה.
כפי שרובכם מכירים – מסגרת האשראי בחשבון הבנק הופכת במקרים רבים לחלק מהתקציב החודשי ומשתמשים בה להגדיל הוצאות. במילים אחרות – המינוס הופך להיות חלק ממסגרת ההוצאות שמתרגלים אליה, גם אם משלמים עליו ריביות יקרות. על פי נתוני הלמ"ס קרוב לרבע מהאוכלוסייה בישראל חיה עם מינוס קבוע.
מיתוס: כדאי להגדיל את מסגרת האשראי בבנק כדי לכסות חובות
אמת: הגדלת מסגרת האשראי תגדיל את חובותיכם והם גם יהיו יקרים יותר
רבים נוטים להגדיל את מסגרת האשראי שלהם, שנחשבת לחלק מהמסגרת הבנקאית שלהם. אך למעשה מדובר בטעות משתי סיבות עיקריות: ראשית, הריבית על מסגרת האשראי גבוהה משמעותית מריבית על הלוואות. שנית, למינוס אין תאריך פירעון ולכן כדאי לבחון חלופות אחרות, במיוחד למי שנמצא כל הזמן במינוס. יתרה מכך, ההתבססות על מסגרת המינוס לצורך הצריכה השוטפת שלנו עלולה לא פעם להביא אותנו למצב של "חריגה מהמסגרת", ואז הבנקים יהיו פחות סלחניים, כי הם חוששים מהאפשרות שלא תוכלו לפרוע את החוב שלכם כלפיהם.
איך נמנעים מגלישה למינוס – ואם כבר נכנסנו, איך יוצאים?
מעבר להנחיה הכמעט מובנת מאליה לצמצם בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות כדי להימנע ממינוס, יש עוד כלים שיוכלו לעזור לכם להתמודד עם החריגה בחשבון. הנה מספר חלופות שיעזרו לכם לנהל נכון את המינוס:
לקיחת הלוואה: ניתן לקחת הלוואה, בנקאית או חוץ בנקאית, כתחליף למינוס שהוא הלוואה יקרה. אולם, מכיוון שאנחנו למעשה מחליפים כאן הלוואה על פני הלוואה אחרת, כדאי מאוד לבדוק מראש שהריבית בהלוואה שלקחנו אינה גבוהה מהריבית שאנחנו צפויים לשלם על המינוס. ב-max למשל, מציעים היום הלוואות בריבית זולה יותר מהבנק.
בחירת גובה החיוב בכרטיס האשראי: מוצר פיננסי גמיש שמאפשר לנו לקבוע מהו הסכום שנרצה לשלם מדי חודש בכרטיס האשראי, כאשר יתרת הסכום לתשלום עוברת לסל מצטבר נושא ריבית.
וכך זה עובד: אם לדוגמה ביצעתם עסקאות בכרטיס האשראי בחודש מסוים ב-10,000 שקל וביקשתם להיות מחויבים רק ב-7,000 שקל, 3,000 השקלים הנותרים יועברו לחודש הבא בתוספת ריבית. ניתן לעדכן את הסכום בכל חודש לפי בחירתכם או לפרוע את הסל המצטבר וניתן גם לחלקו לתשלומים. החיוב הקבוע מתאים מאוד ללקוחות שמתמודדים עם תקופה תחומה בזמן שיש בה הוצאות חריגות. מאחר שהאשראי השוטף מתנהל למעשה מחוץ לחשבון הבנק, נוצר מנגנון שמאפשר לנהל תזרים הוצאות, סוג של העברה של המינוס מהבנק אל כרטיס האשראי בריבית טובה יותר, שקיפות גבוהה יותר – ועם יכולת לפרוע אותו בכל רגע שבוחרים.
לפתרונות אשראי לניהול המינוס לחצו כאן>