לפי מספר חודשים התקבלה תביעה שהגיש צעיר בן 27 שסובל משיתוק מוחין ופיגור. הוא טען שרשלנות במעקב ההיריון ובלידה הובילו לכך שההיריון של אמו לא הופסק בזמן והוא נאלץ כיום לחיות עם מומיו הקשים.
בית המשפט מצא כי במעקב ההיריון המדדים הצביעו על עיכוב התפתחותי אך האם לא הופנתה לבירור גנטי. עוד נקבע כי אף שהאם הגיעה לבית החולים כדי להפסיק את ההיריון היא שוחררה וכמה ימים אחר כך ילדה.
שירותי בריאות כללית ובית החולים ״נהריה״ חויבו לפצות אותו בכ-10 מיליון שקל.
כשמשהו משתבש במהלך ההיריון או הלידה הדבר עלול להוביל לנזקים קשים, לחיים של סבל ולהתמודדות כלכלית מאתגרת. באילו מקרים יש בסיס לתביעת רשלנות רפואית ומהם התנאים להגשת תביעה?
עו״ד ורד פרי העוסקת מעל 30 שנה ברשלנות רפואית השיבה לשאלות הגולשים
שירה שאלה: ילדתי לפני חודשיים את בתי הבכורה. בבית החולים נמנעו מזירוז והלידה הייתה ארוכה ממש וגרמה לי סבל לא יתואר. יש כאן עילה לתביעה?
התשובה הקצרה היא כנראה שלא, ואסביר מדוע. כדי להצליח בתביעה של רשלנות רפואית, צריך להוכיח שהייתה רשלנות, צריך להוכיח נזק, וצריך להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שהתרחש. בזירוז הלידה יש גם סיכונים, וייתכן שלרופאים הייתה סיבה רפואית לא לבחור בדרך של זירוז הלידה. הסבל של הלידה עצמה, יכול היה להיגרם גם בלידה עם זירוז, שבה הצירים אפילו חזקים יותר, וקשה יהיה לייחס את הסבל של הלידה דווקא להתמשכותה. מעבר לכך, בכל פעם שאנחנו מדברים על נזק בר חלוף ולא נזק קבוע ובלתי הפיך, אין הצדקה להגשת תביעה לרשלנות רפואית, תביעה שהיא יקרה, מסובכת ואורכת זמן רב.
שרון שאל: אשתי ילדה את הבן שלנו לפני שלוש שנים. אחרי הלידה הוא היה במצוקה ונתנו לו חמצן אבל יותר מדי ונגרם לו נזק תמידי בעין. האם ניתן לתבוע על רשלנות?
מתן חמצן בריכוז מוגבר עלול ליצור מחלה של הרשתית, הפוגעת בראייה של הילוד. מאידך, אם הילוד היה במצוקה, אי מתן חמצן עלול היה לגרום לו לנזק מוחי.
כדי להשיב על השאלה צריך לקבל חוות דעת רפואית אשר תתיחס לדרך הטיפול ותעריך אם ניתן חמצן בכמות דרושה, או במידה מוגזמת, אשר סיכנה את הילוד. אם תהיה חוות דעת רפואית אשר תאמר שהטיפול לא היה מתאים – ניתן יהיה לתבוע פיצויים עבור הנזק לראייה של הילד.
אלונה שאלה: במהלך הלידה המיילדת עשתה תנועות אגרסיביות שהובילו לפריקת כתף של התינוק. הצליחו לאחות את זה כמעט באופן מלא. בני כיום בן שנתיים אך אני חוששת שיצוצו בעיות בעתיד ורציתי לדעת מה תקופת ההתיישנות כדי לא לפספס.
תקופת ההתיישנות בתביעה של רשלנות רפואית, כמו בכל תביעה נכון להיום, הינה 7 שנים מיום האירוע. עם זאת, כשמדובר בתביעה של קטין או קטינה מתחילים את הספירה מיום הגיעו לגיל 18. כך שלמעשה תביעה של קטין מתיישנת רק בהגיעו לגיל 25. לכן יש בהחלט זמן כדי לראות אם הנזק תוקן כמו במקרה שלך.
דניאל שאל: הבת שלנו נולדה עם תסמונת ארב והיד השמאלית שלה משותקת. חבר שלומד רפואה אמר לנו שאם היו מבצעים ניתוח קיסרי הנזק היה נמנע. האם יש כאן בסיס לתביעה?
צר לי לשמוע על כך שבתך נפגעה בתהליך הלידה. כדי לדעת אם יש בסיס לתביעה או לא, צריך לבחון אם צריך היה להמליץ או להורות על ניתוח קיסרי טרם הלידה. אם העובר גדול – צריך ללכת לניתוח קיסרי, אם רואים שהאגן צר יחסית וצופים שהעובר "יתקע" בתעלת הלידה – צריך ללכת לניתוח קיסרי.
כדי לדעת אם יש בסיס לתביעה במקרה שלכם אני ממליצה לכם לפנות עם מלוא התיק הרפואי ותיק מעקב ההיריון לעורך דין, שיבדוק את הנסיבות הספציפיות של הלידה. כמובן שאם היה צריך להמליץ על ניתוח קיסרי והוא לא בוצע – יש בסיס לתביעה.
אליה שאלה: בגלל שיש במשפחה שלי תסמונת גנטית מסוימת עברתי בדיקות גנטיות לפני ובמהלך תקופת ההיריון. לצערי הרב הבדיקות פוענחו לא נכון, מה שגרם לסיבוכים בלידה ולבעיות רפואיות מהן סובל התינוק. מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה?
כמה מצער לשמוע שלמרות שהייתה זהירות מצד ההורים ונעשו כל הבדיקות, הממסד הרפואי התרשל ונולד ילד שיסבול כל חייו.
קודם כל אומר שמבחינה משפטית תביעה זו הינה תביעה של ההורים, והיא נקראת הולדה בעוולה, ולכן היא מתיישנת 7 שנים לאחר הלידה ולא בהגיע הילד לגיל 25. לכן חשוב למהר ולטפל בתביעה בתוך תקופה זו.
כדי להגיש את התביעה צריך לראות את כל מעקב ההיריון, את הבדיקות שבוצעו וגם את תיק הילוד. צריך לבחון מה מצבו היום, מה המגבלות שלו ואיך יראו חייו לאור המגבלות והבעיות הרפואיות. צריך יהיה למצוא רופא שיערוך חוות דעת רפואית שתתאר את הכשל, וחוות דעת שתעריך את הנזקים לתינוק. אלה דברים שעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית יעשה, ואני ממליצה לפנות לעו"ד בהקדם כדי לבדוק את היתכנות התביעה.
אסתר שאלה: בת דודתי היא חרדית, אימא ל-7 ילדים. בנה הקטן נולד עם מום בעמוד השדרה. היא סיפרה לי שלפני ההיריון לא הקפידה לקחת חומצה פולית ולא הנחו אותה בנושא בקופת החולים. יש כאן רשלנות?
כדי להשיב על השאלה הזו יש לבדוק את התיק הרפואי של מעקב ההיריון, ולראות אם אכן אין שם הנחייה לנטילת חומצה פולית. צריך יהיה גם לבדוק את ההריונות הקודמים ולראות מה נאמר שם, שכן אפשר להניח שבילד השביעי האם כבר יודעת כיצד עליה להתנהג בהריון לאור המידע שנמסר לה בהריונות קודמים. רק אחרי שתיערך בדיקה כזו ניתן יהיה להשיב על השאלה אם הייתה רשלנות בטיפול בבת דודך אם לאו.
בני שאל: הילדה שלנו נולדה ללא אחת האצבעות ברגל. עברנו את כל בדיקות ההיריון ולא גילו את זה. אפשר להגיש תביעה?
הפרקטיקה הרפואית היום אינה מחייבת לספור את אצבעות הרגליים גם בסקירת מערכות מקיפה באולטרסאונד.
אם ניתן לראות בסרטון של סקירת המערכות את החוסר, ואם יהיה מומחה שיאמר שניתן היה לצפות בחוסר ופספסו את הממצא הזה – ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעה.
עם זאת, צריך לומר שהסיכויים לכך אינם גבוהים.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל