לא רק בהייטק וברפואה לוקחים השראה מתחומים אחרים כדי לפתח את ההמצאות המצליחות והיצירתיות הבאות שלהם. עכשיו גם בעלי ובעלות עסקים לוקחים השראה מעולם ההצלחה של הטלוויזיה למינוף העסק שלהם, ורואים זאת זיוזמה של "הכתר".
לאחרונה כמי שעובדת שנים בעולם הטלוויזיה במגוון מערכות, נחשפתי לרגע של השראה, בו הבנתי שיש כאן מתודות וטכניקות כל כך חכמות וגאוניות, של הדרך בה ניתן להשפיע על צרכנים ולאו דווקא במובן הרע של המילה, אני מדברת על הדרך בה יודעים במערכות האלה, לפצח ולייצר סדרות ותוכניות שייגעו בנו, שישפיעו עלינו, דמויות שנזדהה איתן ונתחבר לסיפור שלהן ולאתגר שהן עוברות, אפילו כשהגיבור הראשי הוא רוצח סידרתי, ראה ערך הסדרה המצליחה "דקסטר", הזדהות לכאורה "לא מובנת", שגורמת לנו פשוט לעקוב אחרי אותה סדרה או תכנית או דמות.
ואיך זה קשור לבעלי ובעלות עסקים? הבנתי כי את כל המכניקה הפסיכולוגית בה משתמשים בטלוויזיה כדי לייצר הצלחות, עם דגש על מהירות וקלות, אפשר לנתב לטובת בעלי ובעלות עסקים
כדי שיוכלו לייצר עבור העסק שלהם הצלחות יחסית מהירות ויחסית בקלות והנאה, לעומת השיטות המסורתיות שמאלצות אותם ללכת ולהתקדם בדרך ליניארית, ולחצוב כמעט "מאפס" ובמאמץ רב, בכל אחד ואחד מהשלבים שקשורים למינוף העסק כמו, בידול על פני מתחרים, גיוס לקוחות, מו"מ על מחירים, שיווק ועוד, מה שמייצר סיזיפיות ושחיקה עם הזמן ולא בהכרח הרבה יותר כסף.
כשעובדים בצורה ליניארית המשמעות של זה לבעל עסק היא הרת גורל, מאחר והוא לא משתמש בקיצורי דרך שיובילו אותו לנקודה בה כולם רוצים להיות בעסק שלהם, בשיטה הליניארית אם לוקח לעסק לפרוץ 10, 15 ו 20 שנים, המשמעות שהוא יצטרך לעבור רוב חייו ולהיות "דג" רגיל בין מלא דגים בים, וכשאתה מתמודד עם כולם על אותה משבצת, זה אומר שתצטרך להוציא יותר כסף, יותר זמן, יותר אנרגיה על לקדם את העסק ולא שנה, שנתיים, שלוש או חמש שנים, אלה 10 שנים ומעלה, זה הזמן הממוצע שלוקח לעסק לייצר בידול ממשי אמיתי, מול המתחרים שלו. ועדיין לא דיברנו על פריצה למיינסטרים וניתוב של כל זה לעשיית רווחים גדולים.
"המכניקה הפסיכולוגית של הטלוויזיה", מצאה וייצרה "מסלול עוקף" ובעצם דילגה על הדרך הליניארית של ההצלחה, שכן אין לה אפשרות לבזבז זמן. ביזבוז זמן, משמע בזבוז סכומי עתק של כסף והרי היא נוצרה כדי לייצר כסף ובאמצעות המכניקה הזו היא מקצרת זמן פריצה לתודעה ועושה זאת יחסית בקלות בלתי נתפסת.
מחזק את הדברים היזם והמשקיע בעולם ההייטק רונן חן, שאמר "המכניקה הפסיכולוגית של עולם ההצלחה של הטלוויזיה, הוא פתרון אלגנטי, חכם וגאוני בפשטותו" והוסיף "גם כאן רואים יוזמה ומינוף טכניקות מצליחות של תחום אחד והעתקה שלהן לטובת הצלחה של תחום אחר, רק חבל שלא לכולם יש גישה לידע הזה".
אנחנו חיים בעידן שכולם רוצים להגשים וכבר עכשיו. ונשאלת השאלה מהי הגשמה? האם הגשמה זה לפתוח עסק ולהיות עצמאי? האם הגשמה זה לעסוק במה שאני אוהב ובשליחות שלי? האם הגשמה היא להרוויח הרבה כסף? האם הגשמה היא להנות מאיכות חיים כמו עשירים?
התשובה היא, כן, כן, כן, וכן. כל התשובות נכונות. אבל אם נתבקש לבחור משהו אחד, זה לא באמת יספק אותנו, כי אנחנו רוצים מכלול.
היינו רוצים לפתוח עסק ולהיות עצמאיים, ולעשות מה שאנחנו אוהבים ולהרוויח מזה הרבה כסף, אבל וזה אבל גדול, לא פחות חשוב, זה לעשות את זה באיכות חיים כמו שהעשירים זוכים לה.
מהי איכות חיים בנקודת מבט של מישהו "עשיר", אבל לא סתם "עשיר" "עשיר חכם" כי יש גם "עשיר טיפש" עשיר חכם מרוויח הרבה כסף, אבל הוא יודע שהכסף הזה נועד לשרת דבר יותר גדול מזה, הוא קונה את האיכות חיים שלו על הכדור הזה. איכות חיים שאומרת "אני חי את החיים", אני קובע את הקצב של הדברים, אני יכול לקחת לי הפוגה מתי שרק ארצה, ולא סתם הפוגה, הפוגה בלי רגשות אשם על היעדרותי מהעסק, "עשיר חכם" נהנה יותר מזמן עם המשפחה שלו, נהנה מהתחביבים שלו, מטיולים, או מכל דבר אחר שהנשמה והנפש שלו חושקת בו. שמתם לב, לא דיברתי פה על מותגים וצרכנות עדיין. רק על מה שהנשמה רוצה.
של תטעו, "עשיר חכם" קם כל בוקר לעבודה ומתנהג באחריות, אבל, הוא עושה את הכל בנונשלטיות והנאה. הוא לא רודף אחרי אף אחד, ובעיקר לא אחרי לקוחות. הסוד? הוא משקיע פעם אחת בבניית השם שלו ושל העסק, ובנראות מיתוגית, שכבר מספרת במקומו הכל וגורמת לכולם לרצות סיפור הצלחה כמו שלו. הוא משיג את "הכתר". בצורה הזו הלקוחות נמשכים אליו, במקום שהוא ינסה למשוך אותם אליו.
וכשתדעו איך לייצר ולשנות את התפקיד בניכם ובין הלקוחות שלכם, כשהם מחפשים אתכם ולא אתם אותם, אז, ורק אז, באמת תתחילו להיות "עשירים חכמים" עוד לפני שהפכתם להיות עשירים באמת
וזה מה שה"כתר" והמכניקה הפסיכולוגית של הטלוויזיה מייצרים.
המכניקה הפסיכולוגית הזו, מייצרת ממלכה ומכתירה מלכים, מלכות, נסיכים ונסיכות שנהנים מכך, שכולם רוצים להיות חלק מהממלכה ו"מקורבים למלך" (כן, לא רק במרוקו) ולכן הכל בא להם בקלות. ואיך מלך מתנהג? מלך טוב, כן? עניו, וכזה שנמצא בנתינה. הוא רוצה משהו, הוא רק צריך לבקש, לא לרדוף אחריו, הוא רוצה לשלם על משהו, ואנשים פשוט נהנים לחלוק איתו את מה שיש להם, גם ללא תשלום, אנשים להוטים להגיד שהם "מקורבים למלך", אנשים נהנים להיות מי "שעוזר למלך" ומביאים לפיתחו כל מיני מנעמים.
בקיצור, המלך יושב בכסא והכל מגיע אליו. וזה מה שעסק אמור להוות עבורכם. ממלכה שבה הכל קורה בקלות והנאה ובמינימום מאמץ. ואדגיש, אני לא מדברת על מגלומניות או אנוכיות או כל דבר לא ראוי אחר. מדברת על מלך טוב.
מדברת על בעל עסק או בעלת עסק שיש להם מוצר או שירות מדהים וחזון שהם רוצים להביא לעולם ולכולם, ומגיע להם שהדברים יקרו להם בקלות ושהבשורה שלהם תפרוץ מהר ושיכולו להתפרנס מזה בשפע אבל בקלות, כי כשעושים דברים בהנאה, יש יותר כח, אנחנו פנויים יותר להכיל ולתת. לכן "כתר" ו"מלוכה" אם נמצאים בידיים הנכונות, עושים טוב לשני הצדדים. גם לבעל העסק וגם ללקוחות שלו שנהנים מהטוב שהוא מביא. אז תעשו טוב לכולם ותשיגו את "הכתר". איך? המכניקה הפסיכולוגית של הטלוויזיה, מלמדת את זה.
התוכן מוגש בחסות צוקרמן הפקות