זו מעשייה עתיקה כמו הזמן. זוג סוכני CIA שמאסו מחייהם כסוכנים חשאיים כי גילו שהם יהפכו בקרוב להורים, מחליטים להשאיר את עברם מאחור, לנתק קשר מחייהם הקודמים ולפרוש לפרברים, שם יגדלו את זוג ילדיהם. כמיטב המסורת, לילדים אין שמץ של מושג על ההיסטוריה של הוריהם, עד שלפתע השדים מהעבר צצים ועולים ומפרים את השלווה, ועכשיו ההורים צריכים להגן לא רק על עצמם אלא גם על יוצאי חלציהם. מה חדש? אין חדש. ומה לגבי מחשבה מקורית? מעוף? נההה, בשביל מה צריך את כל זה. יש נוסחה, היא עובדת, אין סיבה להסתבך.
קמרון דיאז (אמילי) וג'יימי פוקס (מאט) מככבים בקומדיית הריגול החדשה של נטפליקס, "חוזרים לעניינים" (Back in Action), שנשמעת בדיוק כמו כל קומדיית ריגול של נטפליקס אי-פעם. וגם נראית כמו אחת כזאת. והיא גם באמת כזאת. לצדם של דיאז ופוקס, שכבר כיכבו יחד ב"אנני" מ-2014, מצטרפים הפעם גלן קלוז ואנדרו סקוט, או בשמו השני מוריארטי מ"שרלוק", או בשמו השלישי הכומר הלוהט מ"פליבג". ויש עוד ייצוג ל"פליבג", ג'יימי דמטריו (ההוא עם השיניים). יחד איתם מככבים גם קייל צ'נדלר ("מנצ'סטר ליד הים", "ארגו", "כוננות עם שחר") ומקנה רוברטס ("אופוריה", "ברבי", "צעירים חסרי מנוח").
זה לא שקומדיות אקשן-ריגול נטפליקסיות מצטיינות בדרך כלל בעלילה מהודקת ואמינות תסריטאית, אבל כאן זה מהמקפצה. לדוגמה, התסריטאים של "חוזרים לעניינים" היו צריכים להמציא חפץ חשוב ובעל עוצמה מספיק כדי שהוא יניע את כל העלילה - מספיק חשוב כדי שאמילי ומאט יסכנו את חייהם כדי להשיג בתחילת הסרט, ועוצמתי מספיק כדי שכל יתר העלילה תעקוב אחר הניסיונות של ארגוני הטרור להשיג אותו מהם בכל מחיר. בתסריטאות קוראים לזה "מקגאפין": מכשיר עלילתי שמקדם את העלילה בעוד אין לו שום רלוונטיות לסיפור כשלעצמו.
אז מה עשו אותם תסריטאים? המציאו "מפתח", שהוא למעשה כונן קשיח שאיכשהו יכול לשלוט על כל דבר בעולם. כ-ל דבר, כולל כל התאורה של כל פאקינג לונדון, וגם כל מערכת הסכרים של התמזה, וגם כורים גרעיניים. למה לא. אה, כן, והוא גם עובד ללא רבב אפילו שעברו 15 שנה, כי אף אחד כנראה לא חשב שאם אותו "מפתח" נעלם, זה אולי יהיה רעיון טוב להחליף את המנעול (אני לא מבינה במחשבים, אבל הבנתם את הנקודה). כן, בטח.
אבל בזמן ששמה של קומדיית הריגול "חוזרים לעניינים" מתייחס רשמית לגיבוריה - המרגלים שעזבו את המקצוע ומוצאים את עצמם פעם נוספת בעיצומה של הרפתקת אקשן מלאה במכות ומרדפים - קשה להתעלם מכך שיש כאן קאמבק הרבה יותר משמעותי: קמרון דיאז, ש- ובכן, חוזרת לעניינים, אחרי שנעדרה מהמסך מעל לעשור, וגם אחרי שהכריזה על פרישתה מעולם המשחק. מתברר שאחרי הכל, דיאז לא לגמרי השאירה את הקריירה ההוליוודית מאחור.
למה דיאז בחרה דווקא בסרט ריגול שטותי לכל המשפחה בשביל הקאמבק הגדול למסך? לא ברור. אולי זה כמו האנשים האלה שמעדיפים להסתובב עם חברים מכוערים, כדי שהם ייראו טוב לעומתם. העלילה של "חוזרים לעניינים" תבניתית ומשמימה, האקשן בינוני (אף אחד לא מת, כולם רק מעולפים, גם אחרי יריות והתפוצצויות של מכוניות או אפילו התרסקות של פאקינג מטוס, כיאה לסרט עם דירוג פי.ג'י 13), והבדיחות, ברובן, דלוחות. ביחס לתוצר הזה, שלקרוא לו "בינוני" תהיה מחמאה, דיאז עצמה זורחת. רואים כמה כיף לה לחזור למקומה הטבעי, מול המצלמה, ויש תחושה באוויר שהיא לא תמהר להכריז על פרישה נוספת בזמן הקרוב. מצד שני - גם אם היא כן - כבר למדנו שגם הכרזה רשמית ביותר עשויה להיות זמנית בלבד.