-
-
האישה אומללה ונקשרת למי ששכב איתה? כמה מקורי
"אהבה אחת" הוא כמו גרירת רגליים אינסופית
-
אודי שרבני נותן מקום של כבוד למשחקי מילים
יש תגמול ממשי בקריאה של "כל קשר בין הדמויות"
-
"השתקפויות בעין זהב" מציג כתיבה מבריקה
אבל לא בטוח שהמסרים שלו עדיין רלוונטיים
-
כבר בפרק הראשון התפתחה אצלנו חרדת נטישה
"אינטימיות" עמוק בלי שום פרופורציה לאורך שלו
-
לכלת פרס נובל יש תיאוריה עבור כל מי שנדד
"נדודים" של טוקרצ'וק הוא נדידה בפני עצמה
-
בדיוק כשאנחנו מצפים לחשיפת האמת, יש שתיקה
אבל זה לא אומר ש"לורד ג'ים" הוא ספר רע. להפך
-
המציאות של ארה"ב ברומן הזה עלולה להתגשם
ובכל זאת, מדובר בספר מתיש, משעמם וחזר כל קסם
-
ספר שכולו וידוי נואש על חיי נישואים כושלים
"בעל": איל מגד מתפלש בחוסר האונים של האהבה
-
ריס ווית'רספון אהבה, ולגמרי אפשר להבין למה
"לא המקום ולא הזמן" הוא מותחן עשיר ומרתק
-
אז מה זה בעצם אומר להיות "אנרכיסטים"?
"האנרכיסטיות": ספר מתעתע שדורש אורך רוח
-
זה מה שקורה כשפסיכואנליטיקאי כותב רומן
תומס אוגדן משאיר את הדמויות בחדר הטיפולים
-
אומרים עליו שהוא לא רציני. אבל הם לא מבינים
ססר איירה יודע שלא צריך לעשות הכל "נכון"
-
אף אחת מהדמויות כאן לא מרגישה כמו אדם אמיתי
הכתיבה המשובחת לא מצילה את "יריתי באמריקה"
-
קראנו את הספר שעורר מחאה גדולה בארץ ובעולם
ואכן, "נזק בלתי הפיך" פופוליסטי וחסר אחריות
-
הספר שלו הוא אחד המבריקים שקראנו מזה תקופה
"נאמנות" נשמע מרתיע, אבל הוא תענוג צרוף
-
לפני 3 שנים כולם דיברו עליה. עכשיו היא חוזרת
אבל הספר החדש של מעין איתן לא משתווה לקודמו
