דחיית הבקשה לקבלת רישיון קנאביס רפואי ותחילת הטיפול בו היא אמנם לא בעיה שמטרידה "כל מטופל שני" ובשום צורה לא מדובר בבעיה מערכתית חריגה שיוצרת הד תקשורתי מוצדק, אך כל זאת רק בגלל שקריטריוני הסינון של משרד הבריאות הקובעים מי זכאי לקבל את הטיפול ומי ככל הנראה יידחה מקבלתו, הם שאחראים על הרוב המוחלט של אלה שלא יזכו לקבל את הטיפול בקנאביס בצורה חוקית. כלומר, ישנם רבים מאד שאינם עומדים בקריטריונים כלל, בין היתר בשל כך שההתוויה הרפואית שלהם אפילו לא מופיעה ברשימת ההתוויות המותרות לטיפול בקנאביס.

לכן, כדי להבין את ההתנהלות הנכונה במקרה של דחיית הבקשה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין מהי למעשה אותה דחייה של הבקשה לקבלת רישיון קנאביס על ידי משרד הבריאות, מה הרקע להחלטה ומה המשמעות שלה בטווח הקצר והארוך. רק לאחר מכן, ניתן להבין איך עובד ערעור ומתי יש טעם בכלל להשתמש באפשרות הזו.

 למה דוחים בקשה לקבלת רישיון? ההבדל בין פסילה טכנית לפסילה עקרונית

הבקשה לקבלת רישיון לטיפול בקנאביס רפואי יכולה להידחות משתי סיבות  עיקריות, כלומר משתי "משפחות" שמהם מתפצלות סיבות-משנה רבות לדחייה. למשפחה הראשונה משתייכות דחיות טכניות שלרוב הנן זמניות, בדרך כלל בשל חוסר במסמכים שאמורים להיות כלולים בבקשה או נדרשים במקרה מיוחד, בעוד המשפחה השנייה והמשמעותית יותר מורכבת מסיבות עקרוניות-רפואיות, שמקורן בהתנגשות בין קריטריונים רפואיים של משרד הבריאות לבין מצבו הפיזיולוגי ו/או הנפשי של המטופל מגיש הבקשה.

ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר ומטפל בהתמכרויות ותחלואה כפולה, המנהל הרפואי של מרכז ד"ר טל לטיפול רגשי ונפשי בת"א, מסביר כי הסיבות הטכניות הן כמעט תמיד שוליות יחסית, ומכאן נובעת גם הזמניות היחסית שלהן. לדבריו, "במקרה בו בקשה נדחית מסיבה טכנית, לרוב לא נערך לגביה בכלל דיון מעמיק ולכן גם לא התרחשה במקרה שלה דחייה מעמיקה, אלא הכל שטחי ומבוסס על החלטה בירוקרטית, ולא רפואית של היק"ר, ולכן יכול להיפתר בקלות על ידי הגשת המסמכים הנכונים. למשל, מטופל שיש לו פוסט טראומה וגם בעיות שינה, ועומד בקריטריונים הפסיכיאטריים לקבלת רישיון לקנאביס רפואי, יכול לקבל דחייה טכנית אם הוא לא צירף לבקשה מכתב מרופא המשפחה המעיד על ביצוע ניסיונות טיפול ונטילת תרופות לבעיות שינה לפני ההחלטה לנסות את הטיפול בקנאביס. במקרה כזה, אחרי שמשלימים את המסמך הנחוץ, הבקשה ככל הנראה תעבור בקלות".

"מנגד, מרבית הבקשות נדחות כי אין עמידה מלאה בדרישות הרפואיות של משרד הבריאות, ולכן בעוד הדחייה מהסיבה הראשונה הטכנית לרוב נפתרת בקלות, דחייה מטעמים רפואיים דורשת הערכה מחודשת של המצב הרפואי", מפרט ד"ר וולקוב. "למשל, דחייה רפואית יכולה להתרחש למטופל הסובל מפוסט טראומה, בעקבות כך שרופא מטעם היקר יחליט שמצבו הרפואי, כלומר התסמינים הפסיכיאטריים שהוא מציג, לא עומדים בקריטריונים של מתן האישור לקנאביס רפואי"

במקרים רבים, מטופלים נוהגים להתייחס לדחייה מטעמים טכניים כאותה "דחייה" שדורשת דיון והעמקה במקרה הספציפי שלהם, כאשר בפועל נדרשת לא יותר מהחלפה או מילוי ושליחה מחדש של מסמך בודד. לכן, קודם כל חשוב להבין האם דחייה מסוימת היא בכלל דחייה או רק עיכוב זמני מטעמים בירוקרטיים, ורק כאשר ישנה דחייה אמיתית, להתחיל לנסות להבין אם ישנו מקום באמת לערער עליה מטעמים רפואיים לגיטימיים. 

"תהליך הוצאת הרישיון לרוב מאד מסורבל וארוך מי שמתקשה לעשות באופן עצמאי יכול לפנות לאחת מהחברות שעוזרות לאנשים להנפיק רישיון ונותנות ליווי בתהליך" מוסיפה עמית שמיר מנהלת שירות לקוחות מחברת 'בטר קנאביס' (better). "מתחילת הרפורמה התחילו לפעול חברות רבות כאלה במגוון רחב של מחירים, כך שמומלץ לבחור בחברה אמינה ובעלת ניסיון כיוון שיש הרבה חברות לא מקצועיות שיכולות אפילו לפגוע בתהליך. בנוסף,
מניסיוננו, רוב הדחיות הן על בעיות בירוקרטיות וטכניות כך שחשוב להקפיד על הגשת כל המסמכים הנדרשים. עוד נקודה חשובה היא שמטופלים אונקולוגיים יכולים להנפיק רישיון בתהליך מזורז מול בית החולים או המחלקה המטפלת".

האם צריך לערער על כל דחייה? קודם צריך להבין איך ולמה קנאביס לא תמיד עוזר

לפני שמגיעים להליך הערעור עצמו, אחד הדברים שחשוב להבין הוא רמת היעילות היחסית של הטיפול בקנאביס, או לחלופין הסיכוי היחסי שעבור מטופל מסוים, קנאביס לא בהכרח יהווה את הטיפול האופטימלי או אפקטיבי בעל הישגים ממשיים. בנוסף חשוב להבין כי במקביל ליתרונות הפיזיולוגיים המשתנים שעשויים להיות לטיפול בקנאביס, עשויה להיות לו השפעה נפשית ומנטלית מהותית מאד, שבעצמה יכולה לחזק או לפגום באיכות הטיפול והישגיו במישור הרפואי.

לדבריו של ד"ר וולקוב, "הרבה פעמים אנשים מקבלים רישיונות ופונים אלינו לייעוץ בתחילת הטיפול, לכאורה אחרי שהם מכירים את הטיפול על מאפייניו הפיזיים והגופניים, אך אין להם מספיק ניסיון עם קנאביס ולכן הם לא תמיד מודעים לעובדה שהטיפול בקנאביס משליך בצורה משמעותית גם על הפן הנפשי. למעשה, השימוש והטיפול בקנאביס נוגע בצומת דרכים ראשית בגוף שמחברת בין גוף לנפש, וככזו, צריך לעשות שימוש נכון ובטיחותי. ההתמחות שלנו בתחום הקנאביס היא בתחום של שימוש בטוח, וזה נושא שצריך להיות קשור גם לערעורים על דחיית רישיון".

"אנשים פונים היום לקבלת רישיון לקנאביס מסיבות מגוונות שמרביתן הן פיזיות, כאשר פסיכיאטריה מצומצמת יחסית באינדיקציה שלה ביחס לשאר ההתוויות. יחד עם זאת, דחיות רבות של בקשות לקבלת קנאביס מתרחשות דווקא בשל מצבים נפשיים, זאת כיוון שהמצב הרגשי תמיד משחק

תפקיד רב משמעות במצב הפיזי שממנו המטופלים סובלים לרוב", מוסיף ד"ר וולקוב ומדגיש, "בשל מקרים רבים אלו אנו פוגשים מטופלים הסובלים ממצוקות רבות, בעיקר גופניות, ולאחר שהם מגישים בקשות דרך המערכת הציבורית או הפרטית ואלו נדחות, הם לא מתמקדים בכך שהטיפול בקנאביס אינו מתאים להם אלא בעצם הדחייה שלכאורה "אינה מוצדקת" וכך גם ברצון לערער עליה. בפועל, לפני שמגישים ערעור או חושבים לערער, צריך לחשוב לעומק האם מדובר באמת במצב בו הטיפול בקנאביס הוא אכן הפתרון הנכון היחיד. לכן, חשוב לי שאנשים יבינו את כל המידע ובכך יהיו חכמים, ולא ילכו עם הראש בקיר לכיוונים מסוימים בלי להסתכל שמאלה או ימינה. כלומר, יחליטו על דעת עצמם, בלי סימוכין רפואי מספק".

"כל דחייה של בקשה לקבלת רישיון לטיפול בקנאביס חשוב לקחת בכובד ראש ובאחריות ותוך כך לבחון עם הרופא המטפל האם אכן קיימת הצדקה לקבלת הטיפול. בסופו של דבר, קנאביס הוא רק כלי אחד בתוך ארגז הכלים הטיפולי שיכול הרופא להציע, וכמו כל תרופה, גם הוא אינו חף מחסרונות. לכן חשוב להביט על כלל השיקולים ולקבל יחד עם הרופא המטפל החלטה טיפולית אחראית ומושכלת". 

בנוסף לסייג הרב שקיים בכל מקרה לגופו בנוגע לנחיצות של הטיפול בקנאביס והאפשרות להשיג באמצעותו הישגים רפואיים ממשיים, מציין ד"ר וולקוב כי חשוב להתייעץ קודם כל עם רופא מטפל המומחה לנושא, ולגשת לבסוף להחלטה לערער ולנסות לקבל את הטיפול רק עם ליווי רפואי הולם, לעיתים אפילו של רופא המתמחה בפן הנפשי של הטיפול, בכדי להצליח להפיק את המקסימום האפשרי מהטיפול. "אסור למטופלים להיות קהל שבוי והם חייבים להיות בקשר קבוע עם הרופא המטפל כדי להבין מה הם מכניסים לגוף או מה כדאי ולא כדאי להם להכניס לגוף, כולל כל ההשפעות הישירות ותופעות הלוואי הפוטנציאליות", הוא מציין. "רק כך, יוכלו מטופלים באמת להיות חכמים לגבי הטיפול האישי שלהם בקנאביס, ולהבין האם יש בו צורך שמצדיק את הגשת הערעור". 

בסופו של דבר, מטופל שקיבל את כל הייעוץ הדרוש, בחן לעומק את בקשתו ואת הסיבות הרפואיות שעומדות מאחוריה, ביצע את הגשת הבקשה כהלכה ועדיין קיבל סירוב, מטעמים רפואיים עקרוניים ולא טכניים, יכול לגשת לתהליך של ערעור על דחיית הבקשה שלו, תחילה באופן עצמאי. 

איך מגישים ערעור על דחיית רישיון קנאביס ליק"ר?

 "ערעור יכול להיות מוגש ליק"ר על ידי המטופל עצמו, או בעדיפות יתרה על ידי הרופא המטפל שלו. את הערעור מגישים בטופס ייעודי, אותו אפשר למצוא ברשת באתר משרד הבריאות, והוא צריך לכלול נימוק מהם הטעמים הרפואיים שבגינם המטופל זקוק לקנאביס ואשר "התפספסו" בעיון הראשוני בבקשה המקורית. הערעור הזה מוגש למה שמכונה דיון בדרג שני ביק"ר, ולקראתו צריך הרופא המטפל לנמק בצורה רחבה יותר למה לעניות דעתו המקצועית, המטופל אכן עומד בקריטריונים הנדרשים ואכן יש ערך מבחינה קלינית לתת לו את הטיפול המבוקש". 

"השלב הראשון הוא ללכת לרופא המטפל אחרי שהתקבלה דחיית הבקשה, ולרוב זהו גם הצעד האחרון, כיוון שהרופא עצמו צריך לדעת בדיוק כיצד להתנהל מול היק"ר בנושאים של ערעור על דחייה. מי שרוצה להתנהל לבד ולא רק לסמוך על הרופא המטפל שלו, יכול לפנות ישירות ליק"ר במייל או בפקס שמפורסמים באתר משרד הבריאות כדי להגיש בעצמו את בקשת הערעור". 

"חשוב לדעת כי גם על דחייה בדיון בדרג שני אפשר לערער, אבל במקרה הזה כבר מדובר בתהליך הרבה יותר מורכב שיש לבצע רק בעזרת עו"ד או מומחה אחר לתחום הרפואי-משפטי ולא לגשת אליו בכלל לבד, כיוון שהדבר אינו אפשרי. 

"כמו כן, מי שדחו לו את הבקשה בפעם הראשונה או השנייה, חשוב שיידע כי אסור לו לפנות לקבל קנאביס ו/או סמים אחרים מהשוק השחור, כיוון שישנן הבדלים גדולים מאד בסטנדרטיזציה של החברות שמגדלות את התוצר הרפואי האיכותי לבין מה שמפיק "הדילר הקרוב למקום מגוריכם", שכמובן אינו עוסק בסטנדרטים רפואיים אלא רק בריצוי לקוחות, בתחום לא חוקי ושאינו מבוקר כלל".