"אין לי רגע דל, או סקנדל או פסטיבל, והו הא אל תשאל, אין לי רגע דל", שרה פעם רבקה מיכאלי ואין דרך טובה יותר לתאר את המצב של מכבי תל אביב ערב פתיחת ליגת ווינר.
מה לא עבר על הקבוצה של המדינה בחודשים האחרונים מאז השיבה הביתה את האליפות האבודה ויצאה לדרך חדשה ללא הבוס ממיאמי, רענן כץ, ועם קאדר שחקנים שלא מזכיר במאום את אותו הסגל שהוביל את הקבוצה לאליפות בעונה האחרונה.
לאחר שחשבו שהצרות נגמרו והבלאגן בהנהלה התסיים, איבדה הקבוצה את אחד הסמלים הכי גדולים שלה, המנהל מוני פנאן, שהחליט לשים קץ לחייו והשאיר אחריו תיבת פנדורה מלאה בסודות. דבר עדיין לא הוכח, אך הזעזוע והתדהמה כבר עשו את שלהם. אנשי מכבי קיבלו את הבשורה המרה בזמן שהותם בארה"ב כשעצב כבד נפל עליהם.
על ציפיות אין מה לדבר
העונה מכוונים גבוה במועדון, כמו תמיד, עם צוות מקצועי שממשיך מהעונה שעברה, פיני גרשון ושרון דרוקר. מכבי תנסה להתאושש מהעונות הרעות שעברה, אך בעיקר תעשה הכל על מנת שמעמד ההדחה בשלב הטופ 16 מהעונה הקודמת ביורוליג לא יקרה שוב.
גרשון ועוזריו החלו לבנות את הקבוצה הנוכחית עוד בטרם תמה העונה שעברה, כדי להבטיח שהכישלונות של העונות האחרונות לא יחזרו. עם התקציב שעמד לרשותם בנו במכבי קבוצה נהדרת, וכעת כל שנותר הוא לחבר את החרוזים בשרשרת לענק אחד מוצלח ונוצץ, כש"הלחם" כמו שאומר שמעון מזרחי "זה קודם כל הגביע והאליפות בישראל".
היו שלום ותודה על הדגים
עמרי כספי (סקרמנטו קינגס), ליאור אליהו (קאחה לבורל ויטוריה), טל בורשטיין (פואנלבראדה), דרור חג'ג (מכבי חיפה), טריי סימונס (הפועל ירושלים), מרכוס בראון (ז'לגריס קובנה), ארון מגי (שחטאר דונייצק), די בראון (אבלינו), קרלוס ארויו (מיאמי היט).
השורדים
דריק שארפ - הקפטן הוותיק של מכבי תל אביב חוגג השנה עונה 14 במדי הצהובים, אך למרות הניסים שעשה למכבי לאורך השנים והכניסו אותו ישירות לפנתיאון הקבוצה, לא צפוי לשחק רבות העונה.
הנוכחות המוכרת שלו ובעיקר הניסיון הרב עוד ישרתו את הקבוצה רבות בכל המסגרות. שארפ הוא מצרך נחוץ ביותר בקרב הצהובים, בעיקר בעונה שכמעט אף אחד מהסמלים המקומיים לא שרד במועדון והקהל זקוק נואשות למישהו שניתן להפקיד בידיו את אמונו.
ד'אור פישר - את העונה החולפת יזכרו לסנטר המוכשר בעיקר בשל 'פרשת המנדיס', בה הסתבך בקטטה במהלך בילוי במועדון ואף נאלץ לעבור ניתוח לאחר מכן. בסופו של דבר, העין המקצועית היא זו שבחרה להשאיר את השחקן בקבוצה, בעיקר לאור העובדה שבעונה מאכזבת של הצהובים באירופה הוא היה לשחקן הבולט והיציב ביותר במערך, למרות הבלגאן ואי הסדר שאפפו את המועדון במהלך העונה.
פישר הוכיח יכולת טובה ובעיקר העניק לאוהדים בנוקיה כמה חסימות נפלאות שנצרבו עמוק בתודעה. הוא היה נקודת האור של מכבי והעונה זכה בקרדיט להמשיך ולהראות מה הוא באמת יכול לעשות, ואולי יעזור למועדון להגיע להישגים טובים יותר בעונתו השניה בצהוב.
יניב גרין - לאחר הקיץ האחרון, שלווה בפציעות חוזרות ונשנות בגב, גרין יצטרך לקחת בעצמו את המושכות ולהוכיח סוף סוף כי הוא ראוי להיות הישראלי הבכיר בקבוצה. עד כה הוא לא זכה לדקות משחק רבות מדי, אבל לאור הניסיון שלו בזירה האירופית ולאור העובדה שכבר חווה מעמדים גדולים והגיע להישגים מרשימים עם מכבי תל אביב, הוא עדיין שחקן חשוב במערך של גרשון.
רביב לימונד - בצל התהפוכות הרבות שעברה מכבי בעונה הקודמת ובעקבות המצב הכלכלי הרעוע של עירוני נהריה מצא עצמו הגארד הצעיר נוטש את הצפון באמצע העונה, ועובר לקבוצה הכי גדולה במדינה.
השנה הוא צפוי להיות בורג משמעותי יותר במכבי, אך לא ברור מה יהיה המעמד שלו במשחקים באירופה. לדוגמא, במשחק הראשון ביורוליג מול אולימפיה לובליאנה הוא שותף לדקה אחת בלבד. לימונד בעל מוטיבציה גבוהה להצליח, אבל רק הזמן יגיד אם יוכל לממש את הציפיות שלו מעצמו.
ברוכים הבאים
סטפון לאזמה - הפורוורד שהגיע למכבי ישירות מפרטיזן בלגרד, עמה זכה בליגה האדריאטית ובדאבל בסרביה, אמור להיות ספק הכח של הקבוצה בהגנה ומתחת לסלים. מבט חטוף אחד בבחור שבנוי היטב מסביר בדיוק איך הצליח הנער מגאבון להגיע לאחת הקבוצות הטובות באירופה, לאחר שגם טעם את במת המכללות בארצות הברית.
לאזמה ידוע בריבאונדים ובחסימות שלו ובעיקר בולטת אצלו יכולת אתלטית מעל לכל. שילוב נכון של מכבי בין הצמד לאמפה/לאזמה יעניק להם ביטחון ויהפוך אותה לקבוצה יותר מאיימת.
צ'אק איידסון - הגארד שזכה בעונה הקודמת בתואר ה-MVP של היורוקאפ היה לאורך כל הקיץ האיש שדובר בו כמי שצפוי להוביל את הצהובים. המון כישרון יש בבחור, שבגיל 28 צפוי לקבל את ההכרה הגדולה בליגה הבכירה באירופה.
במכבי תל אביב יודעים שיש להם נכס ביד, שזקוק לשפשוף נוסף. עד כה הוא הציג בעיקר חוסר יציבות ולצד משחקים טובים בהם הותיר את כולם מרוצים והעלה את רף הציפיות, היו גם משחקים חלשים בהם לא בלט. המבחן האמיתי יגיע רק בהמשך.
אנדרו ויזנייבסקי - אם היה למישהו ספק לאחר הביקורות שנשמעו לעברו, הוא גרם לכולם לאכול את הכובע לאחר משחק היורוליג הראשון כאשר סחף את הקבוצה לניצחון ב-20 הפרש על לובליאנה.
ויזנייבסקי הוכיח שהוא מוכן למעמד. הרכז המוכשר הוחתם במכבי תל אביב עוד במהלך העונה שעברה ולפני שקבוצה כלשהי חשבה לאסוף את המציאה. האופי הטוב, הכישרון, השקט והרצון להצליח הם נקודות המפתח של ויזנייבסקי שדרכם ינסה להוכיח לגרשון כי לא טעה כאשר נתן לו את המפתחות לתפקיד הרכז הראשון. האוהדים בנוקיה כבר התאהבו, עכשיו נותר רק לערוך לו היכרות עם הליגה המקומית.
מאצ'יי לאמפה - הפולני, שניחן בנתונים מצוינים, מנסה למצוא את עצמו כבר מספר עונות. במכבי, תחת שרביטו של גרשון, הוא צפוי לקבל את ההזדמנות הגדולה לעשות את הפריצה.
ישנם לא מעט דברים שזקוקים לשיפור, בעיקר משחק ההגנה והאגרסיביות שהוא צריך להפעיל מתחת לסל. לאמפה עדין מדי, אך בעוד כמה משחקים תחת גרשון קיים סיכוי שהרכרוכיות תיעלם. הציפיות גבוהות ובמכבי מקווים שגם התפוקה תהיה בהתאם.
דייויד בלות'נטאל - התושב החוזר של ישראל הגיע העונה לקדנציה שלישית בת"א, אך לא הכל החל ברגל ימין. בקיץ עבר הפורוורד ניתוח בברכו ונאלץ לעבור החלמה בת מספר חודשים בעקבותיה החמיץ את כל משחקי ההכנה של מכבי וגם את מחזור הפתיחה ביורוליג. אחרי עונה אחת בצרפת הוא חזר במטרה להרעיד את נוקיה עם השלשות המפורסמות שלו ויחד עם גרין צריך להוביל את הישראלים.
דורון פרקינס - מדובר באחד הרכזים המוכשרים שהיו בישראל ואחרי שהצליח להצעיד את מכבי חיפה לשני גמרים בעונה הקודמת, הפעם הוא ינסה לעשות זאת שוב רק בצבע שונה. עד כה פרקינס פורע את השטרות ומוכיח שמכבי עשתה צעד נכון שהחתימה אותו ממש ברגע האחרון. הוא מצידו כבר הציג כמה מתוכניותיו לעתיד כאשר במשחק הראווה מול לוס אנג'לס קליפרס סיים עם טריפל דאבל והוכיח לכולם שיש לו מה להציג גם ברמות הגבוהות ביותר.
גיא פניני - תוצר מחלקת הנוער של מכבי ת"א, שבדרך נדד בין קבוצות והפך לאדום בהפועל ירושלים, חזר העונה הביתה במטרה לעשות את הקפיצה הגדולה. אחרי עונה בעייתית בה עבר בין סרביה לקפריסין לאחר שעזב את הבירה, ינסה הפורוורד להפוך לשחקן בולט בקבוצה בה תמיד חלם להצליח. עד כה פניני מקבל ביטחון רב מגרשון שמאמין בו ומחזיר לו בתמורה על הפרקט.
המבחן האמיתי של פניני יהיה לאורך העונה כשהשאלה האמיתית היא האם יצליח לשמור על יציבות ולקחת את ההזדמנות בשתי ידיו. לפניני יש את האופי ויש את המזג, את זה כולנו יודעים.
גל מקל - התעלומה הגדולה סביב הגעתו של מקל למכבי נמשכה ממש עד לרגע האחרון ויממה לפני הצטרפותם של הישראלים לאימוני הקבוצה הודיע שמעון מזרחי: "מקל נשאר במועדון".
היו"ר לא רצה לוותר על הכישרון הצעיר וביקש להחזיר אותו הביתה, מקל התרצה ואף הביע שביעות רצון לגבי שובו, אך העובדה שישמש רק כרכז שלישי בקבוצה ממש לא מעודדת, בטח לא אותו ואת אלה שתולים בו תקוות.
עם זאת, במשחקי ליגת ווינר הוא עשוי לזכות בעדיפות על פני אחד הרכזים הזרים בחלק גדול מהמשחקים.
בעונה החולפת שיחק מקל במדי גלבוע/גליל והוכיח לכולם כי מדובר בשחקן בעל עתיד ורוד. בקיץ, ללא כל ניסיון קודם בנבחרת הבוגרת, הוא הפך לרכז הראשון שלה באליפות אירופה.
האיש הנכון בזמן נכון
אלן אנדרסון - רק חודשיים שהוא בישראל וכבר גרם לקהל אוהדים שלם להתאהב בו. עם נתונים אתלטיים מצוינים, ראיית משחק, קליעה טובה מבחוץ וצעד מהיר ראשון הוא צפוי להיות זה שינהיג את מכבי. בערב נתון יכול הפורוורד לקלוע בלי בעיה גם 35 נקודות, ועד כה הצליח להלהיב עם דאנקים משוגעים ושלשות שנכנסות כמעט מכל מצב.
גם אם לא נכנס טוב למשחק והדברים לא הסתדרו תמיד כמו שרצה, אנדרסון הראה יכולות קבוצתיות וסחף את החבורה כולה. המבחן שלו יהיה לאורך זמן והוא יצטרך להוכיח שהיכולת הטובה אינה תקפה רק לזמן מוגבל.
על הקווים
עם קבלות אי אפשר להתווכח. בעונה הקודמת הוזעק פיני גרשון לדגל, הגיע בסערה תקשורתית גדולה והצליח להציל לפחות את האליפות. השנה הוא כבר בנה הכל מהיסוד וכולם ממתינים לראות כמה כבוד אירופי ומקומי הוא יצליח להביא הפעם, כשלא מעט אנשים ובעיקר צבא של אוהדים תולים בו תקוות גדולות.
התחזית: צלחת נוספת לארון התארים המרשים של הקבוצה - מקום 1.
מילה בסלע/ ערן סלע
מכבי החדשה בנויה על שחקנים בעלי ניסיון אירופי מוכח יותר או פחות, כאשר דורון פרקינס מהווה חריגה של הרגע האחרון ומשמש כיוצא דופן וכמי שלא שיחק עד היום ביורוליג. בסוף העונה ייתכן כי יתברר, כי דווקא המהלך הזה של מכבי, שבוצע מאוחר בתוך הפגרה וביחס לבנייה המוקדמת, הוא זה שייתן לה יתרון גדול על פני המתחרות שלה לתואר האליפות
החוק הרוסי יכריח את גרשון לשתף לדקות רבות שחקנים שביורוליג ישחקו פחות, דוגמת גל מקל או רביב לימונד, ובסופו של דבר מכבי ת"א תיהנה מהישראלים שלה, אם לא מתוך יוזמה והכרה מלאה אז באמצעות אילוץ ותקנון.
עם מלוא הכבוד לאנדרסון, איידסון, פישר והאחרים, מי שנותנים לא פעם את החותמת הסופית לאליפות הם הישראלים ולא הזרים, כפי שהוכח לאורך השנים. אפילו טל בורשטיין, שעבר את העונה החלשה שלו ביותר במכבי ת"א, הצטיין במיוחד בפיינל פור של העונה שעברה וכמה סלים משמעותיים שלו הקפיצו את מכבי קדימה והשאירו את יריבתה בגמר, מכבי חיפה, מאחור. שלא לדבר על דריק שארפ, שבמו ידיו שינה את המומנטום של המשחק.
שארפ ייצר אמנם נס קטן בגמר של העונה שעברה, אבל מומלץ לגרשון לא לוותר ולא לייבש את הישראלים שלו, כדי שיוכל לקבל את כולם ללא יוצא מן הכלל בכושר טוב ברגעים החשובים באמת של העונה.
כתבות נוספות בסדרה:
הפועל ירושלים
עירוני אשקלון
עירוני ר"ג
מכבי ראשל"צ
אליצור מכבי נתניה
הפועל עפולה
גלבוע/גליל
עירוני נהריה
הפועל חולון
מכבי חיפה
בני השרון
