פותחים עונה בליגת ווינר: אליצור מכבי נתניה

לאחר היעדרות של יותר מעשור חזרה מכבי אליצור נתניה נתניה לליגה הבכירה וביחד עם התמיכה של הבעלים היהודי, דיוויד קולברן, נראה שהיא כאן הפעם כדי להישאר.  

בעונה שעברה התעללה נתניה בקבוצות הליגה הלאומית, אך לכולם ידוע שפערי הרמות בין הליגות עצומים ודרוש שדרוג רציני בסגל כדי לשרוד בצמרת הכדורסל הישראלי. למרות זאת, התעקשו במועדון על שמירת הזהות הנתנייתית וכצעד ראשון בקיץ השאירו לעונה נוספת את שחקני הבית המובילים, ערן אסנטי, אוריה גור והקפטן אלירן גואטה. צעד חשוב נוסף היה החזרתו  של ליאור חכמון, בוגר מחלקת הנוער היחיד ששיחק בעונה שעברה בליגת העל.  

היו שלום ותודה על הדגים 
ליאור לוי, דורון קרמר, תומר חולי, ריאן לקסר, עידן קדוש, עמית שירן. 

השורדים

קווין בראסוול (30, 1.90) - התוספת האחרונה לסגל של אלפסי. בוגר ג'ורג'טאון הגדולה. קומבו גארד איכותי ומנוסה מאוד ברמה האירופית המסוגל ליצור מצבים לעצמו ולאחרים. 

מרקו קילינגסוורת' (28, 2.03) - כל הקיץ חיכו לשחקן כזה בנתניה והסבלנות השתלמה. בשנה שעברה היה מהזרים הבולטים בליגה השנייה באיטליה וצפוי להיות אחד משחקני הפנים המובילים בליגה העונה. מאסיבי, חזק ובנוי כמו שור. 

טוני יאנגר (28, 1.99) - שיחק תקופה קצרה במכבי ראשל"צ בליגת העל, אבל יאנגר מוכר מאוד בעיקר לחובבי הליגה הלאומית. חוזר לקדנציה שנייה בנתניה ואמור להיות שחקן משלים בעמדות הפורוורד. 

רוברט רות'בארט (23, 2.17) - הישראלי החשוב ביותר בסגל של אלפסי. בשנה שעברה עשה השחקן הגבוה ביותר בליגה פריצה משמעותית במדי נהריה, והשנה כולנו מחכים לקפיצת מדרגה נוספת. 

שמוליק ברנר (28, 1.88) -הגיע במקומו של גוני יזרעאלי, אחד השחקנים היציבים בליגה. שומר מצוין. מנהיג אמיתי ושקט, מצטרף אחרי מספר עונות רצופות ברמת גן. 

ליאור חכמון (24, 2.02) - חזר הביתה לאחר עונת בכורה לא רעה בליגת העל עם עירוני רמת גן. מחליף ראשון לגבוהים. חזק, פיזי ואתלטי. 

העוגן 
טוני וושהאם (27, 2.01) - למי שלא יודע, התחנה הראשונה של וושהאם בישראל היתה דווקא נתניה ולא חולוניה, איתה זכה באליפות שנתיים לאחר מכן. בעונה שעברה נטש הקלע המצוין  את עירוני נהריה בשל בעיות כספיות, וחזר לנתניה כדי להעלות אותה לליגה הבכירה. באופן טבעי, וושהאם היה הזר הראשון שחותם בקבוצה הקיץ ובעונתו השלישית במועדון הוא אמור להיות אחד המנהיגים המרכזיים של הקבוצה, על המגרש ומחוצה לו. 

בא מהדלת האחורית 
שון ווינשטיין (24, 1.87) - גארד יהודי אמריקני שקיבל בשנה שעברה אזרחות והיה מהשחקנים הבולטים בעונת העלייה עם ממוצעים של 11 נקודות למשחק באחוזים נהדרים מכל הטווחים (58 אחוז לשתיים,51 אחוז לשלוש ו-88 אחוז מהקו). ווינשטיין יכול להוסיף מימד חשוב מאוד של קליעה מהקו האחורי לצידו של שמוליק ברנר. לוויינשטיין שורשים מעניינים במיוחד: הוא פיליפיני, ג'מייקני, פנמי, פולני והוריו כאמור- יהודים. 

על הקווים 
אריק אלפסי הוא ממאמני הנוער הטובים ביותר שהיו בישראל בשנים האחרונות. אימן במשך שנים רבות במחלקת הנוער של נתניה, הוביל את קבוצות הנערים והנוער של האגודה להישגים רבים וגם הוליך את תיכון שרת נתניה לאליפות בתי הספר.  מליגת העל לעומת זאת, יש לו זיכרון בודד כמאמן ראשי לתקופה קצרה בעירוני אשקלון במהלך עונת 2007/08. העונה הנוכחית היא ככל הנראה החשובה ביותר בקריירה של אלפסי, שקיבל סופסוף את הבמה לבנות קבוצה בליגה הבכירה.

מקומות 5-8

מילה בסלע 
לא צריך ללכת רחוק כדי להציג דוגמאות. נתניה מזכירה במשהו את העולות החדשות מהעונות האחרונות, הפועל חולון ומכבי חיפה, שהגיעו מלמטה עם תנופה רבה, עם איש אמיד מאחורי הקלעים וסגל שונה לחלוטין ומלא יומרות ושאיפות מאשר בעונה הקודמת. שתיהן, כידוע, הגיעו רחוק מאוד ואין ספק שלנתניה יש מודל מצליח מול העיניים, אם כי בהבדל אחד.  

התחזית להיום
 

בעוד חולון וחיפה הם מועדונים בעלי מסורת רבה בכדורסל שלנו, נתניה היא לא בדיוק כזו. אחת המטרות החשובות של נתניה בשלב הזה היא לגבש סביבה חבורה גדולה ככל הניתן של אוהדים נאמנים.   

קילינגסוורת' ופינוק הם סקוררים מהמעלה הראשונה ויש להניח שיצליחו לסחוב את הקבוצה  על הגב כמעט בכל משחק. שאלת השאלות היא יכולתו של רוברט רות'בארט להצטרף לחבורה הזו ולהפוך לשחקן ישראלי מוביל, עם סדר גודל של 10 נקודות ו-5 ריבאונדים לפחות בערב. לא לחינם הוא משחק אצל העולה החדשה ולא בירושלים או מכבי ת"א, למשל, ולא לחינם לא השתלב בסגל הסופי של נבחרת ישראל. הוא פשוט לא היה מספיק טוב ויציב עד היום כדי להיות חשוב ומרכזי במערך הקבוצתי. אם גם בנתניה הוא לא יצליח, כנראה שכבר לא יעשה את זה בשום מקום בליגת העל.  

אישית, ועם כל הכבוד לרכש הנרחב, הפנים שאותם אני שמח לראות יותר משל כל אחד אחר בקבוצה הם אלה של ווילי סימס, שיתפקד כעוזר מאמן שני. סימס עשה 15 עונות בליגת העל כשחקן חשוב ומוביל, בעיקר בהפועל ת"א ומכבי ת"א (וגם בהפועל אילת), וטוב שיש סוף-סוף קבוצה שיודעת להעריך זאת ומעוניינת ליהנות משירותיו.