ברקע העברת ההחלטה לקונגרס, עומד ויכוח אמריקני עתיק יומין בשאלה באילו מקרים על הנשיא לקבל את אישור הקונגרס על פעולה צבאית. לשון החוקה אומר שיש לקבל אישור על "פעולת מלחמה" - ACT OF WAR"". לא מעט נשיאים בעבר הלכו בין הטיפות ואמרו שלא כל מבצע צבאי הוא מלחמה. כך למשל, כאשר ברק אובמה עצמו הפציץ בלוב לפני שנתיים הוא לא הלך לקבל אישור מהקונגרס.
דיויד גרגורי, הפרשן הפוליטי הבכיר של רשת NBC, גילה הלילה שרוב יועציו של אובמה במועצה לביטחון לאומי, היו בדעה שעליו להמשיך בפעולה ללא אישור הקונגרס. אבל אובמה החליט אחרת. אחת הסיבות יכולה להיות גם דעת הקהל. סקרים אחרונים הראו ש-80% מהאמריקנים חושבים שעליו לקבל את אישור הקונגרס לפעולה בסוריה. ובכלל, גם בהנחה שאסד השתמש בנשק כימי, דעת הקהל על פעולה צבאית מוגבלת היא פיפטי-פיפטי.
שום ניתוח פסיכולוגי לא יצדיק את ההתפתלויות האחרונות
אבל שעה קלה לאחר מכן אובמה דיבר ב"פוטו אופ" בבית הלבן לפני פגישה עם שלושת נשיאי המדינות הבלטיות. הוא היה נראה מהוסס ומגומגם, רחוק מהחדות והתקיפות של קרי. אפשר להיכנס לניתוחים פסיכולוגיים ארוכים על אישיותו של הנשיא, אבל גם הם לא יצדיקו את ההתפתלויות האחרונות.
אז מה קורה עכשיו? נאמר שיתחיל דיון בקונגרס. זה אמור לקרות לכל המוקדם ב-9 בספטמבר, אלא אם כן יטרחו חברי הקונגרס לחזור לוושינגטון לפני כן. מה הם יחסי הכוחות? בנושאים כאלה אין קווים מפלגתיים. יש במפלגתו של אובמה כאלה שמתנגדים נחרצות לפעולות כאלה. יש במפלגה הרפובליקנית כאלה שחושבים שצריך לתקוף יותר ויש כאלה שחושבים שלא צריך בכלל. בקיצור, אובמה חופר לעצמו את הבור הבא.
מה כן? חברי קונגרס משני הצדדים מריעים לו, הציבור האמריקני מרגיש יותר טוב ואולי גם הפופולריות המוכה שלו תעלה קצת.
ומה עם אסד ומאות הילדים המרוססים? זה יכול לחכות. "אמרו לי שאפשר לתקוף גם בעוד שבוע או בעוד חודש", אמר אובמה. בפעם הראשונה הוא נראה רגוע ומרוצה כשאמר את זה.