המהלכים של סין ברחבי העולם מרתקים. בעיני רבים הם גם מפחידים או מאיימים, אבל יש בזה הרבה מן ההפרזה ומן הדעות הקדומות. אחרי הכול, יש מיליארד ורבע פיות להאכיל ולמרות שהגודל כן קובע, שנים של נחשלות ובערות השאירו את סין מאחור. הסינים נחושים להפוך את הדור הבא לדור שלהם. הם עושים את זה בשיטתיות ובכל החזיתות וגם בחזית הישראלית.
לפי תחזית הבנק העולמי כלכלת סין תעבור כבר השנה את ארה"ב ותהפוך לגדולה בעולם. התאוצה האדירה בכלכלת סין הותירה הרבה בעיות מאחוריה, אבל כנראה שאי אפשר לעצור אותה. יש חשש גדול מבועת נדל"ן, פערים עצומים בין מעמד המתעשרים החדשים לכל השאר, שחיתות גוברת במעגלי השלטון ועוד הרבה חוליים. אבל אי אפשר לעצור אותה.
כשמדובר על ה"סינים", מדובר על השלטון המרכזי בבייג'ינג. זו עדיין מדינה סוציאליסטית עם שאריות קומוניסטיות. מדינה ריכוזית שמתנהלת די כמו צבא ממושמע. נראה של"סינים" יש תיאבון בכל הכיוונים. השבוע הם חתמו הסכם של 400 מיליארד דולר עם רוסיה, לאספקת גז למשך 30 שנה. השבוע הם גם חטפו אזהרה מארצות הברית על ריגול סייבר. ארה"ב הודיעה על העמדה לדין של חמישה אנשי צבא סינים באשמת גניבת סודות טכנולוגיים מחברות אמריקניות. מדובר ביחידת הריגול 61398 הידועה לשמצה הממוקמת בשנחאי. האמריקנים שמו את ידם על חמישה אנשים, עם שמות, תמונות והכל. הם כמובן לא יועמדו לדין כי הם בסין. ארה"ב תסתפק בשלטי ה"מבוקש" של ה-FBI.
הסינים לא המתינו, זימנו את שגריר ארה"ב בבייג'ינג ונתנו לו על הראש. הם גם הודיעו שהם מבטלים את קבוצת העבודה המשותפת עם ארה"ב לשיתוף פעולה בתחום לוחמת הסייבר. שר החוץ האמריקני ג'ון קרי חתם איתם על שיתוף הפעולה הזה בשנה שעברה. על מה הוא חשב?
סין מחזיקה את ארה"ב בגרון. פשוט כך. היא מחזיקה אגרות חוב של ממשלת ארה"ב בסך 1.27 טריליון דולר. זה אומר שבוקר אחד, ברצותם, הסינים יכולים להפיל את כלכלת ארה"ב. לא פחות. זה פרוייקט שהם עובדים עליו כבר שנים ארוכות.
וזה ממשיך. המעורבות הסינית באפריקה מדהימה. מדינה אחר מדינה. הם בונים תשתיות ענק: מפעלים, שדות תעופה, ערים שלמות.
מהבחינה הזו ישראל לא מיוחדת. מי שיש לו משהו שהסינים צריכים – הם יקנו ממנו. יש בעיה אמיתית של מזון איכותי בסין, אז קונים את תנובה. חייבים טכנולוגיה, אז מפתים חברות ישראליות. כאן הסיפור מעניין יותר, גם כי הוא לא נחשף כמו תנובה וגם כי מדובר במסלול ההפוך. חברות היי טק שבאות לסין. בתוכנית "העולם הלילה" שוחחתי השבוע עם יואב צ'רניץ' – מנכ"ל חברת מטריקס גלובל בסין. קיבוצניק שמתגורר כבר כמה שנים בשנחאי בעסקי ההיי טק. הוא מספר על "עמק הסיליקון הישראלי" בצ'אנגז'ו. רק שם יש כבר עשר חברות ישראליות.
צ'אנגג'ו ממוקמת במזרח סין, בין שנגחאי לננג'ין, במחוז ג'יאנגסו – הנחשב למנוע הצמיחה של סין בתעשיית ההייטק. הסינים אפילו בנו בצ'אנגז'ו מרכז תרבות ישראלי. "זו החלטה אסטרטגית ומאמץ מרוכז של הממשלה למשוך חברות ישראליות. יוצרים תנאים לחברות ישראליות ומשקיעים בהן", מספר צ'רניץ', "זה הרבה יותר רציני מעבר לסובסידיות והטבות. סגן ראש העיר הגיע לישראל חמש או שש פעמים בשנתיים האחרונות. יש להם הסתכלות רחבה גם ברובד האנושי. הם בנו מרכז תרבות ישראלי כדי שאנשים יבינו שישראל היא מדינה טכנולוגית והם מושכים אותם לעבוד בחברות ישראליות". החברה של יואב הקימה שם מרכז פיתוח לאפליקציות מובייל עם מהנדסים סינים שעברו הדרכה ישראלית כדי שיידעו לתת שירותי פיתוח ברמה מערבית.
אבל למה כשגוגל קונה חברה ישראלית פותחים שמפניה וכשחברה סינית קונה חברה ישראלית זזים בכיסא בחשדנות? האמת – לא רק חברה ישראלית. יש פרנויה כלל עולמית כלפי סין ויש גם אלמנט גזעני. כשהסינים עושים צעד זה נתפס כמו עוד פרק בתוכנית הרב שלבית להשתלט על העולם. הם לא "רוכשים", הם "משתלטים". הסינים לא נתפסו אף פעם כ"נחמדים" במיוחד. הם גם מעולם לא נתפסו עושים מאמצים להיות כאלה. שנים ארוכות של משטר קומוניסטי קשוח לא היטיבו עמם או עם שכיניהם. מי שרוצה להאמין שיש להם תוכנית להשתלט על העולם ימצא שפע של סימנים לכך. מי שיראה בהם שותפים יצטרך להזיע הרבה עד שהם יראו בו כזה. ומי שרואה בהם אויב, שיזכור את האמרה האמריקנית: אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם.