עד לפני כמה שנים, מי שרצה לדעת על המבנה הפוליטי בסין או מה בדיוק קרה במהפכה הצרפתית, צריך היה להיכנס לאחת מהאינצקליפדיות הפופולריות. היום, רובכם תיכנסו לגוגל, ובדר"כ הערך הראשון שיופיע יהיה מתוך ויקיפדיה.
בדיוק פני עשר שנים נכתב הערך הראשון בויקפדיה העברית, "מתמטיקה". את הערך כתב רותם דן, ואחריו הגיעו עוד ועוד. היום כבר יש בוויקיפדיה העברית 148,074 ערכים כשמדי יום נוספים כ-35 ערכים חדשים.
"אם תיזכרו, האינטרנט לפני עשור היה דל מאד לדוברי עברית", אומר איציק אדרי, יו"ר ויקימדיה ישראל, העמותה שתומכת בפעילות ויקיפדיה, "נכון שכבר היו אתרי חדשות, אבל ידע היה קשה למצוא. לפחות לא בעברית. מה ויקיפדיה עושה? היא מאפשרת לאנשים לקבל את הידע בקלות ובחינם. תוכן חופשי שיכול להרחיב על כל דבר".
"אין מקבלי שכר והכל מכספי תרומות"
אדרי נמצא בויקימדיה מיום הקמתה. "ויקיפדיה היא לא יישות קיימת", הוא מסביר, "אין מקבלי שכר והכל מכספי תרומות. ג'ימי ווילס הקים את ויקיפדיה העולמית כסוג של תחביב. אחרי שהתעבורה עלתה והדרישות הטכניות עלו, הוא הקים את קרן ויקימדיה כדי לגייס כספים ולתחזק שרתים. עם השנים זה צמח למשהו יותר גדול וקמו עמותות ברחבי העולם שתומכות בפעילות של התנועה הבינלאומית, כך גם בישראל".
הויקיפדיה העברית זוכה להערכה רבה על ידי ההנהלה העולמית. לפי קרן ויקימדיה העולמית שמנהלת את פרויקט ויקיפדיה, האנציקלופדיה השיתופית בעברית שניה באיכותה והיקף פעילותה רק לזו של האנציקלופדיה האנגלית. ג'ימי ויילס, מיסד ויקיפדיה, אמר היום: "זו אחת הגרסאות האיכותיות ביותר מבין 280 שפועלות כיום". זהו גם האתר שממוקם רביעי ברשימת האתרים הנצפים ביותר בישראל.
"זה לא מערב פרוע של תוכן. יש לנו מבקרים שעוברים על כל שינוי"
מעל 670 כותבי ערכים בהתנדבות ממלאים את עמודי האתר בכל יום, חברי הקהילה הם נקראים. "יש 670 כותבי ערכים. אנשים שעורכים כחמש פעמים בחודש ויש מעגל יותר מצומצם של 170 שזה אנשים שעורכים מעל מאה עריכות בחודש. כל מי שרוצה להיות חלק מהקהילה, מוזמן. הכל פתוח ושקוף וכל אחד יכול לערוך ולכתוב. אבל זה לא מערב פרוע. יש לנו מבקרים שתפקידם לעבור על כל השינויים האלה שאנשים עושים". מדובר על מספר ענק של 15 מיליון עריכות של 200 אלף עורכים וכותבים במהלך השנים.
"יש היום ערכים מודרניים שהיית מנסה לחפש באינצילוקפדיה שהודפסה לפני כמה שנים ולא היית מוצא", אומר אדרי, "או להיפך, שהם היו מתיישנים. חלק מהערכים אצלנו עולים ברמתם על אילו של האינצקלופדיות של פעם. שם בנאדם אחד כותב ואחר עורך. פה יש לפעמים 200 עורכים לאייטם, כך שאף אחד לא יכול לקחת את זה לצד שלו, לימין או שמאל, בסוף זה תמיד מתאזן, אחרת העריכה לא תסתיים".
אבל כמובן שהידע בויקיפדיה, כמו בכל מאגר ידע, לא יכול להיות אוביקטיבי. במשך שנים ניטשו מלחמות עריכה על ערכים באתרי ויקיפדיה שונים בעולם, כשלא מדובר רק בערכים פוליטיים וממילא שנוי ים במחלוקת. על פי בדיקת עיתון "הארץ", בוויקיפדיה האנגלית, הערכים המסכסכים ביותר הם הערכים על ג’ורג’ וו. בוש, אנרכיזם ומוחמד, ואילו בשפה הצרפתית אלה הערכים על סגולן רויאל, עב”מים ועדי יהוה. בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” - 60,125.
עד כמה זה מבוקר, אתם מורידים ערכים לא ראויים?
"יש לנו מסך של שינויים אחרונים והמתנדבים עוברים ורואים איזה שינויים אנשים עשו. אם זה בולט לעין שהערך שהוסף הוא טפשי הוא יעוף. הם יבדקו בגוגל, ויראו האם יש לערך ענין ציבורי. אבל זה לא קורה הרבה. הויקיפדיה העברית ידועה מאד. נכון שיש הרבה יותר גדולות ממנה, אבל אנחנו מאד מקפידים על האיכות על חשבון הכמות. יש ויקיפדיות בהם יש ערך לכל פרק וכל תופעה שהיתה בסדרה "אבודים", למשל. אצלנו יש ערך אחד לסדרה וזהו".
גם את הערכים המורכבים כותבים חברי הקהילה או שאתם פונים למומחים?
"מי שהכותב יכול להיות שהוא ילד בן 16, אבל שחיפש באינטרנט ומצא מאגרי מידע וכתבות, וכתב ערך מעמיק. יש לנו רואת חשבון שכותבת ערכים על ארגיאולוגיה. אבל זה מעניין אותה וסיקרן אותה והיא למדה והיום היא אחראית על רבים מהערכים ארכיאולוגיה. ואין לה שום ידע פורמאלי. וממילא אין ערך שאדם אחד כתב אותו אלא שהוא נערך מאות ואלפי פעמים על ידי מאות עורכים וכל אחד בא ונותן את הפידבק שלו".