דבריו של נפתלי בנט אתמול ("רעיון המדינה הפלסטינית מאחורינו") החזירו למרכז הבמה את הסכסוך הישראלי פלסטיני. הדברים זכו לתגובות קשות מצידה של שרת המשפטים והממונה על המשא ומתן ציפי לבני, אבל גם ראש הממשלה נתניהו הבהיר בראיון שרק הוא קובע את הקו המדיני.
אתמול, בנאומו במרכז האקדמי פרס ברחובות, אמר נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון: "אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם אתם חיים בשלום עם העובדה שיש פה קבוצה ענקית שלא רשאית לבחור ושלא תוכל לבחור בעתיד. ומה זה אומר עליכם כדמוקרטיה. ואם תתנו להם להצביע תקבלו מדינה דו לאומית. או שתמצאו פתרון אחר שיאפשר קיום של שתי מדינות. וככל שתתמהמהו, כך זה יהיה יותר מסובך".
קלינטון התכוון כמובן לאיום הדמוגרפי. על פי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, מספרם של הפלסטינים המתגוררים בשטחי הרשות הפלסטינית והערבים בשטח ישראל יעבור את כלל האוכלוסייה היהודית בשנת 2020 עם 7.2 מיליון תושבים לעומת 6.9 מיליון יהודים.
"3.7 מיליון פלסטינים בין הירדן לים"
מי שמכיר את הנושא מקרוב הוא פרופסור אמריטוס סרג'יו דה לה פרגולה מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. דה לה פרגולה נחשב לאחד הדמוגרפים הבכירים בעולם, והתחזית שלו למדינת ישראל פסימית ביותר. "הנתונים של הרשות הפלסטינית אינם מאומתים על ידי ישראל בצורה רשמית", הוא אומר, "אבל הם אינם רחוקים מהמציאות. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלל התושבים בישראל כולל הגדה, עזה ועובדים זרים ופליטים עומד על קצת יותר מ-12 מיליון. חלקם ישראלים, חלקם ברשות, חלק שוהים חוקיים ובלתי חוקיים. בתוך מדינת ישראל ממש יש קצת יותר משמונה מיליון וברשות הפלסטינית, לפי האומדנים שלי, יש משהו בין 3.5-3.8 מיליון תושבים מחולקים לפי 1.6 בעזה ו-2 מיליון בגדה".
"אנחנו יודעים שבישראל יש קצת יותר מ- 6 מיליון יהודים (כולל אלו שגרים בגדה) ועוד 350 אלף שהם לא יהודים, אבל עלו לכאן על פי חוק השבות ולכן נחשבים ישראלים לכל דבר. כשמחלקים את המספר הזה ב-12 מיליון שהוא סה"כ העוגה, רואים שהחלק היהודי הוא בסדר גודל של 52 אחוז, והלא יהודי 48 אחוזים. אז איפה פה הרוב היהודי? נכון שיש רוב, אבל הוא מצומק וקטן ואפילו לא קיים אם אתה טוען שה-350 אלף העולים הם בכלל לא יהודים".
"אם אתה מוריד את עזה מהמניין, הרוב היהודי עולה ל-62-67 אחוזים. זה אומר שבמדינה דו לאומית, אם אתה מחליט עליה היום, יש בין שליש ל-38 אחוזים שהם אינם יהודים. וזה מיעוט, אבל גדול ומשמעותי. הרי אם 20 אחוזים שנמצאים היום בתחומי המדינה מהווים בעיה, אז מה יקרה כשיהיו 38 אחוזים?במקרה כזה נגמר הרעיון הציוני, או שיהיה סיפוח ומדינה יהודית לא דמוקרטית, ללא זכות הצבעה. ואז נמצא עצמנו מבודדים לחלוטין מבחינה עולמית".
"אנחנו נמצאים בנקודת רתיחה"
"אנחנו נמצאים בנקודת רתיחה. אלה העובדות והן ברורות וידועות ולא חדשות. מי שאומר שפתרון 2 מדינות מת, שימצא פתרון אחר מתקבל על הדעת. פתרון שיתקבל על ידי התושבים ועל ידי על ידי הקהילה הבינלאומית".
בעולם: המקרה היוגוסלבי והמקרה וקנדי
"יש הרבה מקומות כאלה, או שנכשלו או שנפרדו. בקפריסין היו בזמנו 18 אחוז טורקים ו-82 אחוז יוונים. אז קפריסין התפרקה ומחולקת לשני מדינות עם קו אופקי, כל הטורקים צפונה, כל היווונים דרומה. צ'כיה וסלובקיה נפרדו בצורה תרבותית, היוגוסלבים נפרדו ל-6,7 מדינות בצורה אכזרית ביותר".
"המצב הכי מעניין הוא בקנדה. שם יש אחוז דומיננטי של אנגלים ומיעוט של צרפתים. קנדה פתרה את הבעיה בצורה שנקראת רב תרבותיות. כל כרזה, כל כתובת וכל מסמך, צריך להיות דו לשוני, אנגלי וצרפתי. כל פקיד ממשלתי צריך לדעת שתי שפות. זה כמו שפה נגיד שכל מסמך ייצא בעברית וערבית וכל פקיד צריך לעבור קורס בערבית. כמובן שזה לא ריאלי".
זה מצב שיכול להשתנות לטובה?
"לא, כי יש פער משמעותי במאזן ילודה בין ערבים ליהודים. בנוסף, התמותה של ערביי ישראל והפלסטינים היא הנמוכה ביותר בעולם. הרכב הגילאים של האוכלוסייה הערבית הרבה יותר צעיר מהיהודים".
"אז אומרים: תהיה עליה. אבל השאלה עליה מאיפה? ברה"מ היתה מדינה מתפוררת ולא דמוקרטית וכך כל מי שהיה לא ראש על הכתפיים, עזב. היום במקומות לא דמוקרטיים נותרו מספרים יחסית קטנים של יהודים. לכן לא נותרת אלא עליה ממדינות המערב, ארה"ב, קנדה, צרפת ובריטניה. זה קורה אבל המספרים קטנים".