לפני כמה ימים עברה רונה טולדנו (31) מכפר סבא ליד הבית של האדם שתקף אותה מינית לפני 16 שנה - ובפעם הראשונה המשיכה ללכת ולא עברה למדרכה השנייה. "כשחזרתי הביתה פתאום נפל לי האסימון - הבנתי עד כמה המקרה הזה נשאר איתי למרות השנים שעברו, הבנתי כמה זה דפוק. התכוונתי לכתוב רק על המקרה הספציפי הזה, ואיכשהו המילים והמקרים נשפכו ממני", סיפרה טולדנו ל-mako. באותו הערב היא חזרה הביתה ושיתפה בפוסט ארוך בפייסבוק את סיפורי כל ההטרדות המיניות שחוותה לאורך השנים של ילדותה ונעוריה.
את כל הסיפורים בפוסט מסגרה טולנדו כלא משמעותיים: "לא סיפור", "בקטנה רצח", "זה לא שהוא אנס אותי נכון?", היא כותבת שם. המסר העובר בקריאה, מן הסתם, הוא הפוך לחלוטין - וההטרדות ה"קטנות" של טולדנו מעוררות בקורא חלחלה. "רציתי להעלות את זה כדי לתת עוד איזו סטירה למי שעדיין מגלגל עיניים למשמע סיפורי הטרדות למיניהן במחשבה של 'יאללה הן הזמינו את זה' או 'הן סתם עושות סיפור' ולכל אלה שאומרים: 'היום כל דבר נהיה הטרדה'", היא מסבירה, "בשביל כל אותן ילדות, נערות, ילדים ונערים שהושתקו. לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות לפוסט. מצד אחד זה נעים לדעת שבכתיבה שלי עוררתי אמפתיה, ומצד שני זה גם נורא עצוב לראות שזה כל כך נפוץ ושכל כך הרבה אנשים שחוו מקרים דומים קיבלו מהסביבה את המסר ש'ככה זה'. המון אנשים כתבו לי שאני אמיצה. אני לא אמיצה. אני לא מרגישה ככה. אגב, גם עכשיו אם אני אעבור מתחת לבית של התאורן, יש עדיין סיכוי שאלך לצד השני".