אם ממציאת בובת הברבי, רות הנדלר, הייתה היום בחיים, היא בטח לא הייתה נהנית לפגוש את באני האנטר, החברה החדשה בקבוצה של אנשים המכונים "בובות ברבי אנושיות" – נשים וגברים שמקדישים מיטב כספם וזמנם כדי להיראות כמה שיותר דומה לבובת הפלסטיק בעלת המותניים הצרים עד כדי גיחוך, ובן הזוג המטרוסקסואל שלה, קן. האנטר (32), או בשמה האמיתי מישל רובינסקי, תושבת פלורידה, היא בובת ברבי עם טוויסט: כלפי חוץ היא מצוידת בכל הנתונים המתבקשים – שיער בלונדיני שופע, חזה גדול ומותניים צרים (ואפילו מבטא דרומי חמוד) – אבל מתחת לאאוטפיטים הקצרצרים היא מסתירה מלאי נשק שלא היה מבייש חוליה קטנה של החמאס.
"הרבה אנשים רואים אותי בתור בובת ברבי, אבל אם הם יתעסקו איתי תצפה להם הפתעה", היא מעידה על עצמה באחד הסרטונים בערוץ היוטיוב הפופולרי שלה, שמלא במדריכים לשימוש בנשק המיועדים בעיקר לבנות. במבט ראשון, עם המכנסיים הקצרצרים והעקבים שלה, הייתם מניחים שמדובר במדריך למריחת מסקרה, אבל ההדגמות של האנטר לא יכולות להיות יותר רחוקות מכך. באחד הסרטונים, למשל, היא מראה איך אפשר להחביא אקדח מתחת לחצאית מיני צמודה. והתשובה: באמצעות קייס מיוחד מתחרה שמתלבש על הירך. בראיון ל"סאן" הבריטי היא הסבירה: "לסלבריטיז כמו קים קרדשיאן ומיילי סיירוס אין שום ערכים. הן מודלים נוראיים לחיקוי. אני רוצה להראות לנשים שאת לא צריכה להתנהג כמו זנזונת כדי להתקדם בחיים".
למרבה ההפתעה, האנטר היא דווקא הברבי האנושית השפויה שבחבורה. היא לא השקיעה עשרות אלפי דולרים כדי להיראות כמו אחת, אולי רק כמה מאות. אצלה רוב הנתונים הם טבעיים, והיא פשוט זורמת עם הרעיון החביב של בלונדינית חמודה בלבוש מינימלי, שגם במקרה יודעת לטפל ברובה טוב יותר מחייל מארינס ממוצע.
בקצה השני של הסקאלה נמצאת הברבי האנושית המפורסמת בעולם – ולריה לוקיינובה (23) מאוקראינה. הודות לכמות מופרכת של ניתוחים פלסטיים, איפור ותוספים מלאכותיים כמו עדשות ראייה וריסים – לוקיינובה הגיעה הכי קרוב שאפשר למראה של בובת פלסטיק מהלכת. למעשה, התמונות שלה כל כך מדהימות ומזעזעות שקשה להסיר מהן את המבט, קצת כמו תאונת דרכים. הבקיאים בעולם הביזאר האינטרנטי מכירים היטב את לוקיינובה, שמבליחה אחת לכמה שבועות בכתבה כזו עתירת תמונות שלה בלבוש מינימלי שמבהיר עד כמה צרות מותניה, או מחזיקה, איך לא, את אחותה התאומה, בובת ברבי אמיתית.
לוקיינובה נחשבת לראשונה שעברה את הטרנספורמציה מבת אנוש לבובת ברבי, והיא הייתה ונשארה הכוכבת הכי גדולה בחבורה. עם למעלה ממיליון לייקים בעמוד הפייסבוק שלה ועוד כמה מיליונים בשאר הרשתות החברתיות, היא הצליחה לצבור לעצמה מספיק קהל כדי להגיע עד לתקשורת המיינסטרים. מגזין הגברים האמריקאי GQ פרסם איתה ראיון באפריל האחרון, ושם לא רק התמונות עוררו דיון, אלא גם האמירות שלה. למשל הטענה שלה שהילדים של היום הם מכוערים: "הערבובים האתניים יוצרים התנוונות של הגזע האנושי, וזה לא היה ככה פעם" ניפקה לוקיינובה פנינים. "נשים היו יפות בשנות ה-50 וה-60 בלי לעשות ניתוחים. אבל בגלל ההתנוונות, זו התוצאה".
מי הכי זוועה בעיר?
אבל אם עד לא מזמן לוקיינובה נחשבה ליחידה במינה, בחודשים האחרונים עושה רושם שהמשפחה שלה לא מפסיקה להתרחב. כך למשל הכרנו לאחרונה את הקן האנושי סלסו סנטבנס, דוגמן ברזילאי בן 20, שמאז גיל 16 הקדיש למעלה מ-50 אלף דולר כדי להידמות לחבר המיתולוגי של ברבי. הוא עבר ארבעה ניתוחים בלסת, מספר בלתי ידוע של ניתוחי אף וסנטר וגם פינק את עצמו בשתלי סיליקון בשלל חלקי גופו. לדבריו, בצעירותו המשפחה והחברים תמיד אמרו לו שהוא דומה לקן, ומשם הגיע הרעיון. הוא מודה שהוא מכור לניתוחים פלסטיים ולהסתכלות במראה. למעשה, הוא כל כך מרוצה מהתוצאות, שהוא אפילו השקיע את כספו בפיתוח ליין של בובות בדמותו שנקראות בובות סלסו. "חלמתי להיות בובה אנושית", הוא מספר בחשבון האינסטגרם שלו. לפעמים חלומות מתגשמים.
אבל עם כל המאמץ של סלסו, הקן האנושי המפורסם ביותר ברשת הוא עדיין ג'סטין ג'דליקה, בחור אמריקאי בן 34, שמבליח מדי פעם גם בתכניות ריאליטי כמו "אסונות מפלסטיק" של ערוץ E! וספיישלים טלוויזיוניים אחרים שעוסקים בנושא. ב-14 השנים האחרונות הוא עבר למעלה מ-120 ניתוחים פלסטיים ושיפץ פחות או יותר כל חלקי גופו כדי להיראות כמו קן. "אני אוהב מאוד לשנות את הצורה החיצונית שלי, וככל שהניתוח מוזר יותר, כך טוב יותר", הוא הסביר בראיון. כשנשאל למה הוא משתמש בשתלים במקום פשוט להתאמן ולפתח שרירים, הוא השיב באגביות שספורט זה מגעיל: "זה כל כך לא מרגש, לא זוהר, לא פאביולס".
הברבי האנושית האחרונה שמסעירה את הרשת היא לוליטה ריצ'י בת ה-16, שמתחרה במלכה האם, לוקיינובה, בדמיון לבובה המקורית. גם היא מאוקראינה וגם היא אוחזת במותניים צרים במיוחד – היקף של 50 ס"מ בלבד – וחזה גדול מאוד עם חזייה במידה 32F. היא נשבעת שהיא לא משתמשת בפוטושופ, לא עושה דיאטות ומעולם לא עברה אף ניתוח פלסטי, אלא שמומחים שמביטים בפרופורציות שלה טוענים שזה פשוט בלתי אפשרי להיראות ככה בלי ניתוח. "אנשים אמרו לי שהם מקנאים בי ובכמה טוב שאני נראית", היא אמרה ל"דיילי מייל" הבריטי. "כל הבנים בבית הספר רוצים אותי, אבל אני לא מחבבת אף אחד מהם. הם לא הטעם שלי. אני חושבת שכל הנשים צריכות להקפיד מאוד על איך שהן נראות. אם לבת אין עיניים יפות, היא צריכה לשים עדשות מגע. אם האף שלה עקום, היא צריכה לעשות משהו בקשר לזה, בין אם זה ניתוח פלסטי או לא".
באותו ראיון היא סיפרה שאמה תומכת נלהבת שלה, והיא אפילו זו שמצלמת את כל התמונות ומעלה אותן לרשת, ואף הוסיפה עקיצה לברבי האנושית הכי מפורסמת: "אני השגתי את המראה הזה יותר טוב מכל אחת אחרת. אפילו לא שמעתי על ולריה לוקיינובה".
בנבחרת הצעירות אפשר למצוא גם את ונוס פלרמו (17) הבריטית ואת דקוטה רוז, כוכבת רשת מסתורית מארצות הברית ששואבת את עיקר ההשראה שלה מדמויות אימו, וחושפת מעט מאוד מידע לגבי חייה הפרטיים. היא מסתפקת בהעלאת סרטונים ליוטיוב, שבהם היא מסבירה איך להתאפר כמוה כמעט בלי לדבר, בעיקר באמצעות כתוביות. ברשת לא יודעים בת כמה היא ואיפה היא גרה, אבל רוז פופולרית במיוחד בקרב גולשים אסייתים, שחובבים צעירות עם עיניים ענקיות ושיער חלק. היא אפילו למדה לדברת קצת יפנית בשביל המעריצים מעבר לים.
ביולי האחרון נחשפה ברבי אנושית נוספת, אלינה קוולבסקיה, גם היא אוקראינית. בת 21 וסטודנטית לפסיכולוגיה, גם קוולבסקיה טוענת שלא עברה אף ניתוח ושהיא פשוט אוהבת את תווי הפנים של ברבי. "אני אוהבת עיניים גדולות, אף קטן, שפתיים מלאות וקטנות. השיער שלי באורך מטר", אמרה, וסיפורה הטרי מבהיר סופית – תופעת הברביות האנושיות היא כנראה לא קוריוז חולף.
"הרופאים חייבים לגלות אחריות"
אבל מתברר שלא צריך להרחיק עד אוקראינה או ארה"ב. לאחרונה התבשרנו שגם בישראל אפשר למצוא היום ייצוג לתופעה. לין לב, משתתפת העונה האחרונה של "היפה והחנון", הגיעה לתוכנית מצוידת בריסים מלאכותיים לתפארת ושלל תוספים, ולאחרונה הצהירה בתקשורת שהיא מתעתדת להפוך לברבי האנושית הראשונה כחול-לבן. לב, למרבה השמחה, לא מכחישה שתעבור אי אילו פרוצדורות פלסטיות כדי לחולל את המהפך, וכבר בימים אלה היא מתייצבת במרפאתו של המנתח הפלסטי ד"ר אבישי וינברגר, כדי לעבור תהליך שיהפוך אותה לדומה יותר לברבי. "תמיד אהבתי את ברבי, הייתי חולה עליה, ועד היום יש לי כמה בובות ברבי בחדר לקישוט", מסבירה לין הכצעקתה. "אנשים גם ככה כבר קוראים לי ברבי, זה מלווה אותי מאז שהתחלתי לצבוע לבלונד ולשים עדשות כחולות בגיל 14. ברבי בשבילי זה עיניים כחולות, אף קטן, שפתיים עבות, חזה יפה. אולי זה לא ייצא אחד לאחד, אבל התוצאה הסופית שאני רוצה להגיע אליה היא להיראות כמו ברבי".
אם כבר עכשיו קוראים לך ברבי, אז למה לעבור ניתוחים?
"זה רק כדי לשפר. אני לא עושה שום דבר מוגזם. אנחנו רק משפרים את האף ואת השפתיים. הגדלת חזה תמיד רציתי לעשות כי אני רזה מאוד. אני בטוחה שזה יהיה יפה".
את לא מפחדת?
"בהתחלה נורא פחדתי, אבל אחרי שלושה מפגשים עם ד"ר וינברגר, החלטנו שזה יהיה בסך הכל בטוב טעם. שזה לא ייראה יותר מדי מנותח, שזה לא יהרוס לי את הפנים. הוא אמר לי שנעשה כמה שיפורים קטנים. אמרתי לו שאני רוצה סגנון ברבי".
לב מבהירה שהיא לא תראה כמו לוקיינובה: "אני חושבת שהיא לקחה את יותר מדי רחוק. שמעתי שהיא עברה המון ניתוחים פלסטיים. זה כבר ממש מטריד".
"כמנתחים פלסטיים יש לנו אחריות גדולה לא להיסחף אחרי שיגעונות של פציינטים", אומר ד"ר אבישי וינברגר, שינתח את ליב. "אני רואה את עצמי כמנתח מאוד שפוי, ולכן כשאני רואה שאדם שמנסה למשוך אותי לכל מיני מקומות משוגעים, אני מייעץ לו לא לעשות את זה. העניין הוא שתמיד יימצא הרופא שתמורת מספיק כסף יסכים לעשות כל דבר. רואים את זה במיוחד ברפואה הפלסטית בארצות הברית".
אז מה אמרת ללין כשהיא הגיעה אליך וביקשה שתעשה אותה כמו ברבי?
"כשהיא אמרה 'ברבי', שאלתי אותה למה בדיוק היא מתכוונת, והיא הסבירה שהיא רוצה אף סולד, שפתיים עבות וחזה גדול יותר. אז במקרה שלה אנחנו עושים שיפור קל, אני לא בעד שום דבר קיצוני. אני מאמין שרפואה פלסטית יכולה לתת היום איכות חיים, אבל תמיד צריכה להיות לה אינדיקציה רפואית. לא מזמן, למשל, הגיע אליי ילד בן 12 שכל כך סבל מהאף שלו שהוא סירב ללכת לבית הספר. לרוב לא מנתחים לפני גיל 16, אבל ניתחתי אותו כי היה לי ברור שזה ישפר משמעותית את החיים שלו. לעומת זאת, אם יגיע אליי מישהו ויבקש שפתיים מנופחות באופן קיצוני כמו שאפשר לראות היום בארצות הברית, לא אעשה את זה גם אם הוא ישלם לי שלושה מיליון דולר".
איך אתה מסביר את תופעת הברביות האנושיות?
"זה מאוד פשוט. מדובר בהפרעה פסיכולוגית של דימוי גוף. אלה אנשים ששום דבר לא יספק אותם, הם תמיד יבדקו מה הם יכולים לשפר או לשנות במראה הפיזי שלהם כדי לא להתמודד עם בעיות אחרות. הרבה לפני שראינו ברביות אנושיות, ראינו אנשים שהתמכרו לניתוחים פלסטיים והלכו עם זה עד לנקודת הקיצון. מייקל ג'קסון, למשל, הוא דוגמה שעולה הרבה בכנסים של כירורגיה פלסטית – אדם שהיו לו את כל האמצעים והכסף כדי לבחור ברופאים הטובים ביותר, אבל הוא אף פעם לא היה מרוצה ותמיד הצליח למצוא את הרופא שתמורת סכום מספיק גדול ייכנע לגחמות שלו. בסופו של דבר, אנחנו הרופאים חייבים לגלות אחריות ולאבחן את זה, כי אחרת אנחנו אלה שאוכלים אותה בסוף. פציינט כזה תמיד יחזור ויבקש עוד. כמו במקרה של ג'קסון, שהרסו לו לחלוטין את האף. תופעת הברבי היא חלק מהדבר הזה".
לתקן משהו שלא מקולקל
אבל אולי ההסבר לתופעה לא כל כך מובן מאליו. המומחים חלוקים בדעותיהם: חלק מהם טוענים שהתופעה הזו היא ייצוג קיצוני של ההגזמה הכללית שרואים בשנים האחרונות בתחום הניתוחים הפלסטיים. נשים שעוברות היום הגדלת חזה, למשל, מבקשות היום בממוצע חזה גדול ב-20 אחוזים מכפי שהיו מבקשות עד לפני עשור. אחרים מעריכים שהברביות והקנים האנושיים סובלים מ-BDD – הפרעה נפשית שבמסגרתה אנשים עוסקים באובססיביות בפגמים הפיזיים שלהם, שלעיתים בכלל לא קיימים. "כשאנשים עם BDD מסתכלים במראה, הם רואים משהו שונה ממה שרואים האחרים", מסביר המנתח הפלסטי ד"ר אנתוני יואן. "במקרים כמו אלה של לוליטה ריצ'י ואחרים, הם באמת חושבים ששינויים קיצוניים בגופם הם הדרך היחידה להיראות מושכים. הרבה מהם מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי לתקן משהו שלא היה מקולקל מלכתחילה". אחרים משייכים את הבובות האנושיות לאותה קטגוריה עם אנשים שעוברים ניתוחים פלסטיים קיצוניים במיוחד כדי להיראות כמו חתול, נמר, חייזר וכיוצא באלה.
כך או כך, ככל שנוברים יותר בסיפורי החיים של הברבי והקן האנושיים, נראה שאי אפשר להתעלם מהשנאה העצמית שקיימת אצל רבים מהם. כך למשל ג'סטין ג'דליקה, בן למשפחה קתולית והגדול מבין ארבעה אחים, כותב באתר הבית שלו: "האף שלי תמיד היה מקור לתשומת לב. בראש שלי הוא היה ענקי", והוא ממשיך ומספר על ניסיונותיו הבלתי פוסקים לרצות את אביו שלא קיבל את השונות שלו. "בתור ילד בכור, ההורים שלי היו מאוד קשוחים איתי", הוא כותב שם. "אבא שלי רצה שהבן שלו יהיה בן, ילד שישקף את התחביבים שלו וגם את התכונות הפיזיות שלו. אבל אני הייתי ההפך הגמור".
הוריו של ג'דליקה לא תמכו ברצון שלו לעבור ניתוח פלסטי, כך שהוא נאלץ להמתין עד לגיל החוקי, 18: "ארבעה ימים אחרי יום ההולדת שלי כבר הייתי על שולחן הניתוחים. שנים אחר כך, אני ממשיך את מסע השינויים שלי. התהליך הוא מזכך בשבילי ואעשה הכל כדי לייצר את הגרסה הכי טובה של עצמי".
גם הקן האנושי רודריגו אלבס (30), יליד ברזיל שחי היום בלונדון, מספר שבצעירותו סלד מהמראה שלו. "כשגדלתי בברזיל שנאתי את איך שאני נראה", סיפר בתכנית בוקר. "מטבעי, אני בחור חייכן, וכשהייתי מחייך האף שלי פשוט היה מתפרס על כל הפרצוף שלי. המשפחה שלי נהגה לומר: 'מאיפה קיבלת את האף הזה?'". מה שהתחיל מניתוח אף אחד, הפך כעבור כמה שנים לאובססיה שעלתה לו עד כה למעלה מ-120 אלף דולר. במקרה שלו, גם סכנת חיים לא הצליחה לעצור את השיגעון: בשנה שעברה, לאחר שעבר השתלת סיליקון בזרועות ובשרירי הבטן, אלבס כמעט מת מדליפה של סיליקון לתוך מחזור הדם, שגרמה לו לזיהום חמור. המצב היה כל כך נורא, שבשלב מסוים הרופאים שקלו לכרות לו את הזרועות. אבל אלבס החלים, והיום הוא מבהיר שימשיך לעבור עוד ועוד ניתוחים בדרך המטורפת לשלמות הבלתי אפשרית.