מדי שנה מתכנסת קהילת הברנינג-מן הישראלית במדבר. במשך חמישה ימים הם חיים בעיר מאולתרת, וחיים מעין ניסוי קהילתי-אמנותי שקצת קשה להסביר למי שמגיע מן החוץ. השנה, האירוע היה מרגש במיוחד, כששני חברי קהילה – דריה פרוסט (29) ואיתמר כהן (31) נישאו במהלך ה"מידברן". אחרי שחזרו הביתה, הם התפנו לשוחח איתנו.
"ביום חמישי בצהריים איתמר הופיע על הבמה, וכמובן שהייתי בקהל", מספרת דריה. "כבר בתחילת ההופעה הוא סיפר כמה הוא מתרגש להיות כאן איתי, ובסוף ההופעה הוא פתאם שר את "My Love" של ג'סטין טימברלייק והוציא טבעת פלסטיק שהוא הכין במדפסת תלת ממד. הטבעת הייתה בצורת פושפין (נעץ) - זה המקום שבו הכרנו, שבו התהוותה קהילת המידברן הישראלית – וזה היה מאוד סמלי ומרגש. איתמר כרע ברך – זה היה כמובן בקטע אירוני, כי אנחנו תמיד צוחקים על העניין הזה – ושאל אם אני מוכנה להתחתן איתו. עליתי לבמה ונורא ניסיתי להגיד משהו שנון, אבל יצא לי רק: 'כן!!!'. איתמר הודיע שכולם מוזמנים לחתונה, שתיערך באותו יום בשש בערב".
החתונה עצמה הייתה, אמנם, חתונת בזק - תוך כמה שעות מהצעת הנישואין המרגשת נישאו השניים בטקס אלטרנטיבי כמתבקש - אבל התכנון של ההפקה לקח לחתן, איתמר, חודשים על גבי חודשים. "חברה טובה שלי, אוראל נויבירט, לקחה אותי לאוהל מסאז'ים, ולאוהל מקלחת ששימש כסוג של מקווה מאולתר. השמלה שלבשתי בחתונה הייתה שמלת כלה בעיצובה של מעצבת התחפושות מאדלין קלייר, שעברה כמובן התאמות לסוג המיוחד של האירוע ושל המקום".
אחרי ההכנות הזריזות, הגיע זמנו של טקס הנישואין. "ידענו מראש שנתחתן לא באולם, עם מנה ראשונה וקבלת פנים", אומר איתמר. "ידענו שהטקס שלנו יהיה קטן יותר, וייצג אותנו ואת הקשר שלנו". בתפקיד הרב שימשו רוני קנטור וניר אדן, "חברים טובים שלנו מתחילת דרכה של המידברן", מסבירה דריה. רוני וניר סיפרו את סיפור ההיכרות של בני הזוג, ובמקום לנפץ כוס שפכו איתמר ודריה אבק מדבר משתי צנצנות לצנצנת משותפת. אחר כך הוציא איתמר עוד טבעת פושפין, הפעם מכסף, והשניים הפכו לבעל אישה מול בני המשפחה שהגיעו למקום, חברים וגם זרים גמורים, שנכחו במידברן והגיעו לטקס המרגש.
"אחרי הטקס הייתה ארוחת ערב מקייטרינג טבעוני, ואז מסיבה שמחה ונהדרת", מסכמת דריה. "לא יכולנו להתחתן בדרך שיותר מייצגת אותנו מהחתונה שבחרנו".
