הסיפור הבא מתחיל באגדה. לפני ארבע וחצי פגש המורה למשחק והשחקן אודי פרסי את קרני בצלאל, שבדיוק חזרה מלימודי משחק בניו יורק והתחילה ללמוד איתו משחק בארץ. "אני מסביר לקרני ששיטת העבודה שלי היא, שלפעמים אני עובד מתוך חומרים מהחיים האישיים של השחקן. במקרים מסויימים זה הכרחי כדי לצאת מהקומפורט זון", כתב פרסי בפוסט מרגש שפרסם, ומאז כבר הפך לוויראלי, "הנושא של הסצנה שעבדנו עליה היה 'אהבה שהתפספסה'. וביקשתי מקרני לבחור מישהו מהחיים שלה שהוא רלוונטי בנושא הזה. 'אין אף אחד כזה' היא אומרת. אני מתעקש שלפחות תגיד שם, גם אם הוא כבר לא רלוונטי. 'תשמע, יש איזה איל אחד, שלפני חמש שנים היינו ביחד. פעם הוא היה משמעותי בשבילי אבל היום כבר לא. זה באמת לא רלוונטי...' אני מציע שנצא לדרך עם 'האיל הזה' ונתקדם משם.
ממש באותו שבוע (!) באחת הסדנאות שאני מלמד משחק מול מצלמה בערב, לומד בחור בשם איל ברגר. וגם עם ברגר אני עובד באותה השיטה: לבחור מישהי משמעותית מתוך החיים האישיים בעבודה על הסצנה. הסצנה שברגר שיחק בה הייתה מאבק על אהבה ישנה ולהחזיר אותה כנגד כל הסיכויים. וגם הוא עונה לי כשאני שואל אותו את אותה שאלה: 'תשמע, יש איזו קרני אחת, לפני חמש שנים היינו ביחד, אבל זה כבר ממש מאחוריי. לא נראה לי שזה יעבוד'. אני מציע שבכל זאת ננסה - והוא יוצא לדרך. והוא משחק את הסצנה מדהים!
עכשיו זה כבר מתבקש. אני מתחיל לחבר את הקצוות כי 'איל' אולי יש הרבה אבל 'קרני' אני מכיר רק אחת - זאת שלימדתי עוד באותו הבוקר. בסוף השיעור אני ניגש אליו: 'תשמע, אני לא אמור לעשות את זה, לדבר על מה שחשפת ושיתפת בשיעור, אבל אני מרגיש שאני חייב לשאול אותך: הקרני הזאת, היא אולי גרה בניו יורק? הוא אומר לי 'לא, היא גרה בארץ'. אוקיי, ותגיד אתה יודע אולי אם היא רוצה להיות שחקנית? הוא אומר לי 'לאאאא.. בחיים לא!'. ואז רק כדי לסגור את הפינה – 'יש לה אולי קעקוע של HOME על יד ימין?'.....שתיקה. ברגר בהלם. הוא בשוק. גם אני בשוק.
באותו הערב ברגר הולך הביתה, פותח את הפייסבוק וכותב לקרני הודעה.
ביום חמישי האחרון הם התחתנו. אני חיתנתי אותם."
הצטמררתם? גם אנחנו. ואחר כך היינו חייבים להציץ לחתונה המקסימה של קרני ואיל, כפי שהם סיפרו עליה לאתר "כלות אורבניות".
לפני כשלוש שנים עברו השניים לניו יורק, ולמרות שהיה ברור שהעניינים מתקדמים לכיוון של חתונה, קרני לרגע לא חשבה שבתוך כל הטירוף של המעבר, איל יציע לה. אבל כמובן שלאיל היו תוכניות אחרות ובמזוודה שלו כבר הייתה ארוזה לה טבעת. הוא התלבט והתחבט לא מעט לגבי אופי ההצעה עד שערב אחד, בדירתם בברוקלין, הוא פשוט שלף את הטבעת ודיבר מהלב. עבור קרני, שפחות מתחברת להפקות ענק, הייתה זו הצעת החלומות.
שנתיים וחצי עברו מרגע ההצעה ועד לאירוע שערכו בארץ, כשבמהלך התקופה הזו הם נישאו בניו יורק בחתונה קטנה ואינטימית עם חברים קרובים ומשפחה.
את החגיגה הישראלית שלהם הם סגרו כמעט לחלוטין בשלט רחוק, אבל היה להם ויז'ן ברור לגבי האירוע והם בחרו ספקים שהיו בראש שלהם והבינו לאן הם מכוונים. הם השקיעו בתכנון אבל דאגו שלא לתת לעניין להשתלט על חייהם או לצאת מפרופורציות בריאות. 
הם ביקשו לאחד בחתונה את שני הבתים שלהם - תל אביב וברוקלין - ועשו זאת עם עיצוב מינימליסטי ואורבניות מחוספסת שהתערבבו להם בשלמות עם הוייב של בתי הקפה בברוקלין המשלב הרבה צמחייה ירוקה, פרחים עדינים ופיירילייטס. התוצאה הייתה קולית, אותנטית והכי נאמנה למי שהם.
אז מה הטיפ של קרני ואיל לזוגות בשלבי תכנון חתונה? לנסות לקחת את התהליך כולו באיזי, כי אחרי הכל, הוא אמור להיות כיפי. "האירוע עצמו עובר בשניה והרבה מהחוויה כרוכה בתכנון ולכן חשוב להנות ממנו, לזרום ולא להתרגש מהדברים הקטנים. זכרו שזו החתונה שלכם ולא של אף אחד אחר אז דאגו להפוך אותה לכמה שיותר 'שלכם' מכל הבחינות - וייב, אופי, לוק וסגנון".
קרדיטים:
צילום סטילס: LUZ
מקום האירוע: אביגדור
שמלה: אייזן שטיין
עיצוב ומיתוג האירוע: wediy
הפקה: הזוג
קייטרינג: ארז וחנן
מוסיקה: דיג'יי אסף הרטל
בר: Bar Experience 647
צילום וידאו: תומר פוקס
איפור ושיער: שי הללי זיו
טבעות: MayDesigners
נעלי כלה: יושו - נעלי ריקוד וכלה
תכשיטים: של הכלה
אקססוריז: הד פיס - תמי בר לב
חליפת חתן: אסי סגל
עיצוב שיער חתן: Transition Hair TLV
חוויות: Analogit אנלוגית - צילום אנלוגי פולארויד לאירועים
עורך טקס: אודי פרסי