אסתי שיר איביסרור (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
"מי שלא מצליח להתחתן, נעשה מארגן". אסתי שיר איביסרור|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
הייתי בתחילת שנות העשרים לחיי כשראיתי את הסרט "מארגנת החתונות" בכיכובה של ג'ניפר לופז. אני זוכרת משפט אחד שאמרה לעוזרת שלה כשהיא ציינה את העובדה שכבר שנתיים לא יצאה לאף דייט. היא אמרה: "אלו שלא מצליחים נהיים מורים ואלו שלא מצליחים להתחתן נהיים מארגנים". מי בכלל תיאר לעצמו שכמה שנים טובות אחר כך זה מה שאעשה בעצמי. אולי אפילו מאותן הסיבות.

 ממנהלת מכירות בחברות סלולר ללבן של החופה

אירועים זה בכלל לא התחום שלי. אני באה משנים רבות של עבודה כמנהלת מכירות בחברות סלולר, תקשורת ואינטרנט, עד שיום אחד נגמר לי הסוס. בגיל 34, מצאתי את עצמי רווקה ומכורה לעבודה. ברחתי לקריירה רק כדי לא להתמודד עם הלבד הזה.  ביום בהיר אחד, החלטתי שאני מפסיקה לברוח ובחרתי לעזוב את קריירת הניהול. חיפשתי משהו שיעשה לי שמח. שיהיה קליל. רגוע. עם קורט של סיפוק בצד, לא משהו משתלט, ככה בקטנה. אני זוכרת בבירור את היום הזה כשעיניי נפלו על משרה של מארגנת חתונות בגן אירועים יוקרתי בגעש. מהר מאוד, מצאתי את עצמי לומדת את התחום, נפגשת עם זוגות, מציעה הצעות על קונספטים שונים, מוכרת את המקום. עוזרת לזוגות עם ספקים ומחירים ולא פחות מטורף - נמצאת כמעט כל ערב בחתונה אחרת.

ופתאום זה נעשה ברור כמו טבעת יהלום שמנצנצת למרחקים – כבר ממש לא יכולתי לברוח מזה שאני לא בזוגיות. האמת היא שלא ברור לי למה כל עניין הזוגיות הזה כל כך קשה לי. היו לי בחיי מערכות יחסים, אך לא רבות. פה ושם, שנה שנתיים. אהבות קטנות, לפעמים אולי קצת יותר, אבל אף אחד לא באמת נתפס לי. אולי כי אף פעם לא באמת האמנתי שאמצא את האחד. אולי בכלל אין אחד. אולי יש כמה נקודות עשרוניות שמפריעות בדרך לשלם.

מצאתי את עצמי מול זוגות מאוהבים ברמה היומית כמה פעמים ביום, ובכל ערב אני שואלת את עצמי: "מתי זה יקרה גם לי? למה זה עדיין לא קרה לי? מה יש בזוגות הללו שחסר לי? מה אני צריכה לתקן בעצמי?". לפעמים השאלות האלה היו מנקרות בליבי באמצע פגישה עם זוג. לפעמים נופלים אסימונים קטנים כאלה שמביאים תובנות קטנות ולפעמים אפילו גדולות.

"מה זאת אומרת? ככה גבר אמור להתנהג לאישה"

נשים מאורסות (צילום: dailymail.co.uk)
מה זאת אומרת? ככה בחור צריך להתנהג. נקודה|צילום: dailymail.co.uk
 אני זוכרת למשל, איך בהתחלה הדבר שהכי הפתיע אותי היה היחס של החתנים לכלות שלהם - איך הם מפנים את הבמה לבת הזוג שלהם, ואיך כולם מדגישים את זה שהיום הזה הוא שלה, ושהם יעשו הכול בכדי לשמח אותה. באחת הפגישות אפילו החמאתי לחתן על זה שהוא מתייחס לבת הזוג שלו כמו אל נסיכה, והאישה מצדה מיהרה להגיב: "מה זאת אומרת? ככה גבר אמור להתנהג לאישה".

פתאום הבנתי למה הייתי כל כך מופתעת מהיחס הזה. כנראה כי מעולם לא זכיתי לו. מעולם לא זכיתי להרגיש כמו נסיכה. תמיד אני הייתי זו שמרעיפה את כול כולה על בן הזוג שלה. תמיד חיזרתי, פינקתי ונתתי מעצמי. תמיד הייתי נחמדונת. כשחשבתי על זה יותר לעומק הבנתי. הבנתי שבזה שאני לא "נסיכה" אני לוקחת מהגבר את תפקידו הטבעי לחזר אחרי, להרוויח אותי,  לזכות בי,  להתאמץ בכדי לשמח אותי. המשפט האגבי הזה של אותה אישה גרם לי להבין ברגע שאני כנראה לא מעריכה את עצמי מספיק. הו, כמה נפלא: הנה עוד משהו לעבוד עליו: הדימוי שלי והערכה העצמית שלי.

"בכל פעם שאני רואה חופה - זולגת לה דמעה קטנה בסתר"

כל זוג שמגיע אלי מעניין אותי. באמת מעניין. מאחורי כל זוג יש סיפור חיים. תמיד מעניין אותי לדעת איפה הם הכירו, כמה זמן הם ביחד, איפה הם גרים, מה הם עושים ואיך הוא הציע. אחרי כל זה אני שואלת איך הם מדמיינים את חתונת החלומות שלהם ומה חשוב להם. מדהים איך כל זוג לוקח את זה למקום אחר.  אני לא יודעת אם עוד אנשים במקצוע כשלי שואלים את השאלות שאני שואלת. אולי בגלל שאני לא שנים בתחום לא הספקתי להיות צינית. מקווה שגם לא אהיה. עדיין העובדים כאן צוחקים עלי איך זה שבכל פעם שאני רואה חופה זולגת לה דמעה קטנה בסתר.

בחורה מפוחדת במיטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"הגיע הזמן שאתמודד, שאסתער על דייטים". די לשינה באלכסון|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
לפעמים אני מנסה להבין מה חשבתי לעצמי שהגעתי לעבוד כאן. האם התת מודע שלי ניסה לרמוז לי שאני לא אוכל לברוח מחוסר הזוגיות בחיי לנצח? שהגיע הזמן שאתמודד, שאסתער, שאתחיל לצאת לדייטים ואפתח את ליבי שוב. שאני לא באמת נועדתי לחיי רווקות נצחיים כמו שלפעמים הייתי אומרת כשהיו שואלים אותי. במקום הזה אין לי ממש איך להתחבא. חתונות מול הפרצוף שלי כל היום. יכול להיות שאני כאן כי הגיע הזמן להפסיק לברוח ולהתחבא. עכשיו זה הזמן להתחיל לקחת אחריות שאם אני באמת  רוצה, אני צריכה לעשות. אני מניחה שזו העבודה האמיתית שלי כאן. לשמח את הזוגות שלי זה רק הבונוס.

*הכותבת הינה מארגנת חתונות בד'פלוס הום בגעש, בית לאירועים מיוחדים.

>> טרנד: נשים קונות לעצמן טבעת אירוסין
>> קופצים למים: טרנד צילומי חתונות חדש 

mako נשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו