שרת המשפטים, ציפי לבני, תגיש בימים הקרובים הצעות חוק חדשות שמטרתן להפוך את ברית הזוגיות ומוסד הנישואין בארץ לנוח יותר עבור זוגות בישראל ולהפחית את הקשיים שמערימים לעיתים על זוגות הניגשים להתחתן.
בין ההצעות שיוגשו במושב הכנסת הקרוב, ניתן למצוא גם את "חוק חיים משותפים", שמטרתו לתת מענה לא רק לפסולי החיתון בישראל ולקהילת הלהט"בים, אלא גם לאזרחים חילוניים שאינם מעוניינים להינשא ברבנות. לפיו הצעת החוק, יוכלו זוגות להכריז על נישואיהם במשרד הפנים וכך להירשם כ"נתונים בברית הזוגיות". בלשכת השרה מסבירים, כי מדובר במסלול חילוני מקביל למסלול הדתי שנועד לאפשר הכרה מלאה של הממסד בברית הזוגיות של זוגות אלה ושוויון זכויות לאותם זוגות מבלי לפגוע במוסד הרבנות. גירושין במסלול זה יעשו לפי הצעת החוק בבית הדין לענייני משפחה ולא באמצעות הרבנות, כפי שקורה היום במקרים של נישואים אזרחיים בישראל.
"הפתרון היחיד שמציעים לנו הוא לטוס למדינה אחרת"
כיום קיימים למעלה מ-300 אלף פסולי חיתון בישראל. אחת מהן היא מאשה פרידמן, אזרחית ישראלית בת לאב יהודי ואם שאינה יהודיה, שעלתה לישראל בגיל שלוש ועברה בארץ גיור אורתודוקסי. עם זאת, היא אינה יכולה להתחתן עם בן זוגה אהד בשל היותו "כהן" (צאצא למשפחת כהן). בעבר ניהלו כהן ופרידמן מאבק בנושא ופרסמו עצומה להנהגת נישואים אזרחיים בישראל וגם היום, בעוד פרידמן נמצאת בחודשי ההיריון הראשונים שלה, היא מבהירה שהם לא מתכוונים לוותר.
"על פניו הצעת החוק נשמעת כמו פתרון הגיוני, אך עדיין לא קראתי אותה וצריך לוודא שהמתחתנים במסלול הזה זוכים לכל הזכויות המגיעות לזוג נשוי גם בארץ וגם בחו"ל", היא אומרת היום ומתייחסת להצעת החוק החדשה של שרת המשפטים.
לגבי הצעת החוק היא מבהירה: "כיום ישנן זכויות והטבות שונות שאנחנו כזוג שאינו נשוי לא יכולים לקבל. החל מהטבות בבנק על פתיחת חשבון בנק משותף והתייחסות חברתית כוללת ועד מצב שבו אחד מבני הזוג מלגה ללימודים בחו"ל או הצעת עבודה – שבו המדינה המארחת לא מכירה בנו כנשואים. צריך לוודא שהצעת החוק החדשה מכסה גם מקרים כאלה", היא מדגישה.
"חיכינו 2-3 חודשים עד שיאתרו את המסמכים המקורים של הסבתא רבא שלי"
גם נחמה זרצ'נסקי (22) ולירן אפטיקר (28) נתקלו בקשיים כשניסו להתחתן באמצעות הרבנות. כשהשניים החליטו להתחתן לפני כחצי שנה, גילתה זרצ'נסקי, אז אם לתינוק בן חודש לראשונה שיהדותה מוטלת בספק מכיוון שאין ברשותה מסמכים מקוריים המעידים על דתה שלושה דורות לאחור.
"אף אחד לא הדריך אותי מה עליי לעשות כדי למצוא פתרון", מספרת זרצ'נסקי היום, "פשוט הודיעו לי שאני לא יכולה להתחתן וזהו. בסופו של דבר, שמענו במקרה על ארגון 'שורשים' שעוזר במקרים כאלה. אחרי שניים - שלושה חודשים, הם הצליחו לאתר עבורנו את המסמכים המקוריים של הסבתא רבא שלי בברית המועצות. אמרו לנו בארגון שהיה לנו מזל שאיתור המסמכים היה קל יחסית כי במקרים מסויימים צריך לפתוח ארכיון ולשלם על זה מאות דולרים", היא מסבירה היום לאחר שכבר הצליחה לאתר את המסמכים ולהתחתן כדת וכדין.
הצעה נוספת שתוגש בשיתוף עם חבר הכנסת מטעם "התנועה" אלעזר שטרן, עשויה להקל את התהליך הנוקשה ברבנות, אם תאושר. לפי החוק, אזרחים המבקשים להינשא, לעבור גיור או לקבל תעודת כשרות לעסק יהיו רשאים להירשם לנישואין בכל רשות המוסמכת לרשום בני זוג יהודים ללא קשר למקום מגוריהם, בניגוד למצב הקיים היום. מטרת ההצעה היא הגברת התחרויות בשירותי הדת.
"מדובר ברפורמות שיקרבו את אזרחי ישראל ליהדות ויביאו לאיזון הנכון בין אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל", אומרת היום לבני, "בישראל של 2013 אין סיבה שתהיה סתירה בין השניים ואין סיבה שאזרחי ישראל ירגישו ניכור לממסד הדתי. בממשלה הזאת, ביחד עם 'יש עתיד' ישנה הזדמנות לחולל את השינויים המתבקשים הללו".
הצעת חוק נוספת שמקדמת השרה היא הסכם טרום נישואים שיוצע לזוגות המתחתנים ברבנות ונועד להקטין את מספרי מסורבי הגט והנשים העגונות בישראל. בהסכם יקבעו שני בני הזוג מראש את התנהלותם במקרה של גירושים.