בדיחה ידועה אומרת שמאחורי כל מערכת יחסים לסבית מוצלחת עומד ויברטור מוצלח. אז נכון, רובנו בטח כבר הבנו שסקס יכול להיות טוב גם בלי עזרים חיצוניים. אבל רובנו גם יודעות שהצעצועים בהחלט יכולים להפוך אותו למעניין עוד יותר, ביחד או לבד.
כשחיפשתי נושא לכתיבה, רציתי לעסוק באובייקט תרבותי, עמוס ריגושים, משמעויות ואולי אפילו אמירה. כזה שחודר ופורץ מהמרחב הפרטי, זה שבשידת הלילה ליד המיטה שלך לציבורי, מהאינטימי לעיני כל. וכל הזמן הזה לא יכולתי להוציא מהראש משפט שחבר אמר לי בהקשר אחר לגמרי. "יכול להיות שאת בסך הכל צריכה ויברטור טוב?".
קודם מאחור, עכשיו מלפנים
ההנחה הגברית הטיפוסית והסקסיסטית הזאת, שיוצאת מנקודת הנחה שכל אישה שמשהו מטריד אותה או מציק לה או מעצבן אותה – כנראה זקוקה לאיזה ויברטור טוב, גרמה לי להבין שוויברטור הוא ממש לא רק ויברטור. החלטתי לבדוק את התופעות התרבותיות הרבות שנעות סביב תעשיית אביזרי המין. כמו כל תלמידה טובה התחלתי לקרוא קצת סופרות פמיניסטיות, ואפילו הגעתי לספר מחרמן בטירוף של אחת, אנני ספרינקל, שהיא זונת מדיה, כוכבת פורנו, וכותבת לא רעה בכלל. אחרי שפנטזתי על אורגיה עם ספרינקל, פוקו וקריסטבה, הגיע הזמן למחקר עומק בחנויות הסקס.
הייתם צריכים לראות את הפרצוף של המוכרים כשנכנסתי ואמרתי שאני מחפשת דילדו למחקר. ואני חשבתי שהם כבר שמעו הכל. בחודשיים מפרכים, גיליתי ותייקתי אלפי דגמים של דילדואים וויברטורים, מכל הסוגים, המינים, הצבעים והגדלים. בחיי. גיליתי עולם שלם של מושגים ואפילו נתונים טכניים, כמו תדירות, עוצמה, שרידות. כן, כן, שרידות. מתברר שהחבר'ה הפלסטיים האלה מתאמנים בתנאים קשים.
על הדרך, גיליתי שחנויות הסקס עוברות לאט לאט מהחלק האחורי של החיים לחלק הקדמי, המואר. הן כבר לא מטונפות, חשוכות ומדיפות ריח של סקס סליזי. יותר ויותר חנויות מציבות מדפים מוארים, מוכרים מנוסים ומקצועיים, ומבחר שלא יבייש אפילו את רשתות הסופרמרקטים. עדיין יש תחושה מסוימת של מבוכה באוויר, אבל בהחלט הלכנו צעד בכיוון הנכון של הוצאת הסקס מהארון והעברתו לקניון.
אחרי שאספתי נתונים, דגמים ומידע, הבנתי שמדובר בתופעה הרבה יותר מעניינת מכפי שחשבתי. כמה אנשים עומדים מאחורי דילדו אחד, לא קטן אבל גם לא ממש מסובך? בירור קצר העלה נתון מהמם: כל דילדו שאת קונה מפרנס לא פחות מ-50 אנשים בעקיפין, ו-12 אנשים במישרין. רובם, אגב, לא אנשי ייצור, אלא סוללה של אנשי שיווק (כ-60 אחוז) ו"מחקר" (עשרה אחוז). גיליתי שאפילו יש תפקיד כזה, "נסיינ/ית" למוצרי מין חדשים, אבל כמה שחיפשתי לא מצאתי היכן ניתן להתקבל לעבודה המושלמת הזאת.
בהמשך, צללתי לעומק ההיסטוריה של הדילדו וגיליתי שאפילו לקליאופטרה היה אחד כזה. לא ברור ממה הוא היה עשוי (אולי קנה סוף?), אבל תודו שהייתן מוכנות לתת הרבה כדי לקחת אותו לסיבוב. למדתי על פתרונות יצירתיים שמצאו נשים (וגברים) ברחבי העולם, ושימושים יוצאי דופן לחפצים יומיומיים וירקות שורש שונים.
דילדו עם מודעות חברתית
לדילדו ולוויברטור יש גם צד אקטיביסטי למהדרין. שמחתי לגלות שבעולם יש אפילו אביזרי מין שמיוצרים לפי חוקי העבודה הבינלאומיים, בניגוד למוצרים הנשלחים ממדינות העולם השלישי ויוצרו על ידי ילדים, צעירים ובעיקר צעירות בשכר רעב. תחשבי עליהם בפעם הבאה שאת לוקחת את הצעצוע שלך לסיבוב, ונראה אותך גומרת. יש גם דילדואים ידידותיים לסביבה (הידעת? בתהליך ייצור דילדו פלסטי אחד נפלטים לסביבה כ-150 חומרים רעילים!) ואפילו דילדואים שנמכרים כתרומה לארגוני זכויות נשים. ועל זה נאמר – יש תמורה לגמירה.
כשניגשתי לכתוב המחקר שלי עמדתי נפעמת מול הררי הנתונים. כמו כל סטודנטית טובה, החלטתי לדחות הכל למחר, לקחתי את ידידי הוותיק וקפצתי לביקור בחדר השינה. לפחות יש לי תירוץ טוב: אצלי הבילוי עם הדילדו הוא חלק מהלימודים.
בכתבה הבאה: כל בית צריך מרפסת, כל אישה צריכה חדר, וכל פמיניסטית צריכה דילדו.