ביום חמישי האחרון, הגברים של "מחוברים" תלשו מעליהם את חבל הטבור והשאירו אותנו לנשום לבד. וכך נפרדנו לשלום מהפה הגדול שלהם, מהנפש הכואבת והחשופה ומהנשים הדומיננטיות שלצידם. אין ספק, הקונספט של אנשים מדברים אל עצמם, על עצמם, כבר הוכיח את עצמו ב"מחוברות". ולמרות שלא האמנו שהגברים יצליחו לעשות את זה טוב כמוהן, הם הצליחו להראות לנו שגם הם בוכים בלילה, ושלצפות בגבר חושף את הקישקעס ולא מסתפק ב"כן, לא, ותעבירי את הפיצוחים", זה מהפנט ולא צפוי.
לרגל תום עונה סוערת, הורמונלית ומאוד סקסית, החלטנו לבדוק מי המחובר שעשה לנו את זה במיוחד. התשובות, נאמר כבר עכשיו, לא נחרצות בעליל.
הכריזמטי: רן שריג
לוהק למשבצת: תסריטאי מצחיק ושרמנטי שמתמרן בין שלוש בנות, שתי נשים ואדיר מילר אחד.
סיים בתור: סקס מניאק שסובל מתסמונת האישה הפולנייה והוא בדרך לגירושים שניים; איש עם נשמה ועומק, מצחיק ושרמנטי ואפילו נעז לומר רגיש.
תיבת פנדורה: מכור לגראס, מצולק מהגירושים הראשונים, מנהל זוגיות בעייתית ובעל זקפה תמידית שלא תמיד זוכה לסיפוק.
למה הוא: בהתחלה זה הרגיש כאילו מדובר במופע של איש אחד ששמו רן שריג. הוא הגבר הכי מגניב להביא למיטה, לחבר'ה, למשפחה, והוא ללא ספק השאיר לכל האחרים אבק עם הג'וינט והחיוך הערמומי. אבל אי שם, בין הפרידה, הרומן והמזונות, שריג החל לצלול עד כדי התרסקות. הוא ללא ספק המחובר הכי מטלטל, והמסירות שלו לאמת עצומה, כמו גם המחיר ששילם. האמת שלו הייתה לא פעם קשה ולא נעימה לעיכול, מכעיסה ומקוממת, אבל מעוררת מחשב ומעירה בסטירה את הבורגנות המנומנמת.רק שלא בטוח שכדאי לנו לבחור בגבר שישבור לנו את הלב ולא ישלם מזונות בזמן.
לשימור: חוש הומור, ורבליות, רגישות.
לשיפור: מריחואנה, דרישה לסקס, חיפוש אחר הדבר הטוב הבא בחוץ.
דודו בוסי
לוהק למשבצת: סופר אלכוהוליסט מאוהב.
סיים בתור: סופר אלכוהוליסט רומנטיקן ומקסים ואבא נפלא.
תיבת פנדורה: גירושים, בדידות, קושי למצוא אהבה ובת זוג ליותר מלילה אחד, אלכוהול.
מה נספר לאמא: מצאנו בחור רומנטי שיהיה אב מסור לילדינו.
למה הוא: בוסי הוא גבר מזדקן, מתפייט, מעשן, שותה, חופר, מתבודד, שיושב כל היום על הספה ומזיין כל דבר שזז. למען האמת, לא היה פשוט להבין מה נשים רואות בו (מלבד שפתיים מטורפות שגונבות את ההצגה). אבל בזכות בת מהממת, חבר נאמן וספה שיודעת לספר סיפורי אלף לילה ולילה, היה קל להתאהב. הוא רגיש, אוהב, חבר נפלא ומאהב מסור, ומוכיח שגם גברים אוכלים מאיתנו סרטים, לא פעם, הרבה יותר נוראים וטרגיים משלנו. אם נוציא מהמשוואה הזאת את האלכוהול, קיבלנו גבר מקסים ומאוד מחובר לצד הנשי שלו.
לשימור: רגישות, שפתיים, הבת קים.
לשיפור: אלכוהול, נשים.
שי גולדן
לוהק למשבצת: עורך מבריק, רוצח במילים, אשכנזי טהור ומתנשא שלא מפחד לשלוף את הקלף הזה.
סיים בתור: יתום עם סיפור משפחתי לא פשוט, איש משפחה מסור, אשכנזי טהור שלא מפחד לשלוף את הקלף הזה.
תיבת פנדורה: אמא עבריינית שנטשה את גולדן ואחיו, חוויית ילדות עצובה בבית יתומים, שמועות על חנן גולדבלט כאביו של אחיו הגדול.
מה נספר לאמא: עורך מצליח, עיניים כחולות, מנת משכל בשמיים.
למה הוא: גולדן התחיל כטיפוס מתנשא, צקצקן, עם דיבור מאוס ומרייר על כל קולבית דמיקולו. אבל בפרק השלישי לערך, התחיל את השינוי, וגילינו את הסיפור שמאחורי. ריגשה במיוחד מערכת היחסים של גולדן עם אחיו. קשר מורכב ומרתק. גולדן הוא המחובר הכי אמיץ כי הוא מתעמת עם שאלות עמוקות, סדוקות ונוראיות והכל מול המצלמה. אין ספק, הוא היחיד שגרם לנו לדמוע, ולא פעם אחת.
לשימור: תותח במילים, אמיתי, אשתו מיכל.
לשיפור: מעשים מגונים על יב"ז ותפיסת תחת.
ישי גרין
לוהק למשבצת: הייטקיסט תל אביבי מצליח עם יופי של עו"ש וראש עם המון שיער.
סיים בתור: נתנייתי אוהב ומסור שמרוויח מיליונים כדי לפרנס את כולם.
תיבת פנדורה: אבא חולה באלצהיימר עם היסטוריה של פרפר, שמתייחס לאמא שלו כמו אל עובדת פיליפינית בלי ניירות. בסוף, היא זאת שעוזבת אותו. אישה רודנית שמרשה לעצמה לדבר אליו כאילו הוא עובד אצלה.
מה נספר לאמא: הוא יושב טוב, מצליחן, שאפתן. יפה, מתוק ורק מבקש לרצות. הרצפט המושלם לבעל נפלא.
למה הוא: על אף הנתונים המושלמים לכאורה, ישי גרין נראה קצת מזויף. לקחו 20 פרקים להתחיל להאמין לו. אשתו אולי היא לא הבחורה הכי אמפטית וסימפטית, אבל לפחות היא מוציאה ממנו אמת. גם מערכת היחסים של הוריו מכריחה אותו להתמודד, אבל לגרין יש עוד דרך עד שיתחבר לעצמו באמת.
לשימור: כסף, הצלחה וגנטיקה טובה.
לשיפור: אהבה עצמית, נטייה לרגישות יתר ורחמים עצמיים.
לואיס אדרי
לוהק למשבצת: תיכוניסט ערס שישקף לנו את מצב הנוער של היום
סיים בתור: מתבגר רגיש, כואב, מחפש להיות נאהב ורוצה את אבא.
תיבת פנדורה: חזרה בשאלה, קשר מנוכר עם האב ומוזר עם האם, חוסר אמון בסיסי באנשים.
מה נספר עליו לאמא: תכלס יש לו פנים יפות ויופי של שיער.
למה הוא: לואיס הוא הילד שאף אמא לא תרצה שהבת שלה תצא איתו. הוא מגיע מבית הרוס, החברים שלו מסטולים תמידית, ולא נראה שהוא צועד לעבר עתיד ורוד. הוא אבוד, אלים, נטול חלומות ושאיפות ומשועמם. אבל לואיס הוא לא כל זה. או לפחות לא רק זה. אם מקלפים את הכל, רואים שיש לו לב טוב ופצוע שרק מחפש אהבה וחיבוק גדול מאבא, מאמא, מבחורה.
לשימור: רגישות ותמימות.
לשיפור: עשה לעצמך טובה ותיפרד מהחברים שלך. הם רק עושים לך נזק.
בשורה התחתונה: כמו בחיים, אין דבר כזה הגבר המושלם. אם כבר מצאנו אחד מצחיק, אז הוא מסטול ומנותק. הרומנטיקן שלנו אלכוהוליסט, והמרגש שלנו מתנשא. אז בסופו של יום, לא בטוח שיש אחד שניקח בלב שלם. אם היה אפשר לחבר את כולם לגבר אחד, היינו אוספות מרן שריג את חוש ההומור המבורך, מגולדן את הרגישות והאומץ. את ההצלחה והשאפתנות נגנוב מישי גרין, את אהבת הנשים מדודו בוסי, ואת הצורך בחיבוק מלואיס.