קטנה אבל בלתי ניתנת לפספוס
"זה היה דייט ראשון מוצלח במיוחד. הכל זרם, הייתה כימיה משובחת, ובעיקר צחקתי לאורך כל הערב. צחוק מתגלגל, ענקי, רועש – לא כזה מנומס לתת לו הרגשה טובה. הבעיה הייתה שגם אכלנו ושתינו לא מעט בדייט. והשילוב של צחוק גדול מאוד עם בטן מלאה ומעט נפוחה זה מתכון לאסון. וכן, זה בדיוק מה שקרה. במכונית, רגע לפני נשיקת הפרידה, הוא אמר משהו קורע מצחוק (או אולי התפוצצתי מצחוק כי הובכתי לרגע), ובזמן שאני מתקרבת אליו, ומרימה קלות לחי אחת של ישבן כדי להתקרב, נשמעה נפיחה. ממש קטנה, צפצפנית כזאת. אבל היא הייתה נוכחת במיוחד. מיהרתי לצאת מהרכב. הוא דווקא התקשר למחרת, אבל זה פשוט לא היה אפשרי מבחינתי להתקדם משם".
(כרמית, 25)
סליחה, טעות
(הילה, 22)
אז כמה מתוך זה שמעת?
"שירתתי בגדוד, ויצא לי לצאת עם כמה מהחיילים שם. את כולם יכולתי להשיג, אבל אני דווקא הייתי דלוקה על הסמ"פ של אחת הפלוגות שבדיוק 'יצא מקשר ארוך'. אז החלטתי להתמודד עם האויב בדרך הכי טובה שאני מכירה: להתיידד איתו. הפכתי לידידה הכי טובה, והוא סיפר לי הכל על הפרידה הקשה. בשלב מסוים התחלנו להתקדם, נפגשנו בסוף השבוע 'באזרחות'. ואז גם שכבנו. ביום ראשון בבסיס, ראיתי אותו בחדר אוכל ולא רציתי לגרום לו לאי נעימות אז התעלמתי ממנו קלות. אחרי הארוחה, ישבתי עם חברה בחוץ. היא אמרה לי: 'תיזהרי, אם הוא יצא מקשר מחייב ועכשיו שכבתם, צפי פגיעה שזה כנראה יהיה קשר של יזיזות ביניכם'. ואני עניתי: 'נו, מעולה. בכל מקרה רק רציתי שנשכב. הוא לא 'בויפרנד מטיריאל'. ואז הסתכלתי הצידה וראיתי אותו יושב ממש שם. לא נעים!"
(שירלי, 25)
נתפסה בשעת הכנה
"זה היה אחרי חודשיים ביחד. הייתי בת 19, חזרתי מהצבא מיד לבית של ההורים שלו, והייתי חייבת מקלחת דחוף. אמרתי יפה שלום להורים שלו, לקחתי את תיק הרחצה שלי ונכנסתי לחדר שירותים. פתאום קלטתי שכל הסיפור שם למטה לא נראה כל כך טוב, שלפתי את סכין הגילוח והתחלתי לסדר ולנקות, שייראה יפה ללילה שצפוי לבוא. לא שמעתי דבר עד שפתאום אני קולטת את חבר שלי עירום, נכנס גם למקלחת. מסתבר שההורים שלו יצאו לאיזה אירוע צהריים, והוא חשב שזה יהיה סופר סקסי לעשות את זה תחת המים. מהבהלה, נחתכתי באזור לא נעים בכלל ובעיקר התפדחתי רצח שהוא רואה אותי ב'מייקינג אוף'. סקס אגב לא היה שם".
(נעמה, 28)
תסמונת הסמס הארורה
"הוא היה נראה כמו דוד המלך: שער מתולתל ועיניים כחולות שהמיסו אותי, ובנוסף הוא היה כזה חמוד אליי שלא יכולתי שלא להתאהב. בגלל שהיו מלא אנשים משותפים מסביבנו, לא יכולתי לדבר עליו אף פעם בחופשיות עם החברות, ולכן נתתי לו את שם הקוד מגניביישן" בגלל שככה הוא היה מסיים כל שיחה איתי. ככה יצא שאני והחברות היינו מדברות עליו בלי חשש על שלל הפלרטוטים שלנו שלא הגיעו לידי מיצוי: "היום מגניביישן התקשר והציע שאולי נשתה משהו אחרי העבודה", מגניביישן אמר שהחיוך שלי ממש מקסים", " אוף,מתי מגניביישן כבר יציע לי לצאת?" וכזה מין. יום אחד אחרי, שהרגשתי שיש פריצת דרך ביחסים ושאולי סוף סוף יקרה משהו - מיהרתי לנסח סמס מתרגש לחברה שלי עם הפרטים, אבל כמובן ששיגרתי אותו בטעות למגניביישן שעם ההקשר של הסמס , גם הצליח להבין את הכינוי שלו. וכך, ברגע הקריטי מכולם, שברתי את כל הפאסון שלי במחי סמס אחד ורק קיוויתי שהאדמה תבלע אותי.. כמובן שהתקשרתי אליו , גימגמתי והמצאתי המצאות משונות על הסמס הכל כך מסגיר, אבל אין לי ספק שהוא כבר קלט את הקראש החינני שלי עליו. בסוף לא קרה כלום בינינו, אבל עד היום כשאני נזכרת בשם שלו זה גורם לי לחייך"
(ענת, 30)
"אופס, עמוד"
"אחרי כמה שיחות בטלפון ואיזה תמונה עקומה שהחלפנו אחד עם השני, הבליינד דייט שלי בא לאסוף אותי. הוא התקשר וקלטנו שאני עומדת מעבר לכביש ומחכה לו, סימנתי לו שיעשה פרסה, פיזרתי את החיוך הכי טוב שלי והמשכתי להסתכל עליו בזמן שהוא מפרסס, ואני מתקדמת לעברו ופתאום, נתקעתי בעמוד שהיה שם. חתיכת זבנג עצבני. והוא לגמרי קלט את זה. וכאילו זה לא הספיק, כל הדייט היה לי סימן אדום מטורף על המצח".
(ענבל, 24)
אז מה את מעשנת?
"בגיל 22, שעוד עישנתי, היה לי חבר שהתרחק מסיגריות כמו, הממ, מאש. כנ"ל גם המשפחה שלו. אבל זה לא הפריע לי לספק את הצורך המיידי שלי לסיגריה. פשוט הייתי יוצאת למרפסת בקומה השנייה של הבית שלו, ומעשנת לי בתאווה גדולה. כמובן שלא היו מאפרות בשום מקום. ולכן - מעשנת כמנהגה נוהגת - הייתי מעשנת בחשאי ומשליכה את הבדלים מעדן המרפסת, כמה שיותר רחוק. עד שיום בהיר אחד, ישבנו לנו בניחותא בקרב עם אבא, אמא ואחיות שלו כשלפתע אמא שלו שאלה אותי: 'אז איזה סיגריות את מעשנת?' סמוקה כולי, תהיתי האם עליי לשקר או להתחמק ולמה בעצם היא שואלת אותי?? היא פשוט הציגה בפניי בדלים שאספה ומצאה באזור חצר ביתה, כאלו שתאמו בדיוק לסוג הסיגריות שאני מעשנת. לא הייתה לי ברירה אלא להתוודות ולא לחזור לשם לעולם"
(סמדר, 33)
"וואללה, לא רואים עלייך בכלל"
"כשהייתי בתחילת חודש חמישי, נכנסתי לבוס לבשר לו שאני בהריון. האמת שלא הייתה לי כמעט בטן, והוא באמת תהה. כאחד שיש לו 4 ילדים, הוא ידע איך אישה בחודש הזה צריכה להיראות ושאל בתמימות: 'באמת, לא רואים עלייך בכלל'. לא ברור למה עשיתי את זה, אבל באינסטינקט סובבתי לו את התחת האסטרונומי שגדל לי בזמן הזה (במקום הבטן), ואמרתי לו: 'נו, ועכשיו רואים?'. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו, ואני קברתי את עצמי במקום. עד הלידה, ניסיתי להימנע ממנו. או לכל הפחות, לא ללכת כשהוא מאחוריי".
(לילי, 33)
"שונאת נהגי מוניות"
התחלתי לצאת עם בחור. יצאנו בערך חודשיים והוא החליט להכיר לי את ההורים שלו. התרגשתי מאוד ותהיתי איך יעבור, אם הם יאהבו אותי, אם נסתדר. בכל מקרה, ההורים שלו גרים בראשון לציון, ואני הגעתי מתל אביב עם האוטו. בדרך (כמו בהרבה פעמים אחרות) חתך אותי בכביש בגסות מופגנת נהג מונית שחשב שהכביש כנראה של אבא שלו. עליתי כולי נסערת ועצבנית, והמשפט הראשון שאמרתי לחבר שלי, בכניסה לבית, בפורום מלא , היה: 'איך אני שונאת נהגי מוניות!!! שונאת שונאת שונאת.- צריך להוריד אותם מהכביש!!'. אחרי רגע של שתיקה מביכה, הבן זוג שלי הציג לי את ההורים שלו, ואמר לי: 'זה אבא שלי, נהג מונית'".
(דנה, 30)
"אז איזה קפה תרצי, פרוצה?"
"יצאנו חצי שנה וישנתי אצלו לא מעט. הייתי אהובה במיוחד על אמא שלו, שהייתה אחת הנשים הכי מדהימה שהכרתי אי פעם. היא גם אהבה אותי מאוד ותמיד התייחסה אליי כאילו אני הבת האובדת שלה. באחד מהבקרים, היא נכנסה לחדר בזמן שישנתי כדי להעיר אותי. בצד המיטה, היה זרוק קונדום. משומש. והאמא הזאת, שברור שהבחינה בחתיכת גומי, באה לשאול אותי איזה קפה אני רוצה. כבר מתוך השכמה גסה, הייתי מודעת לסיטואציה הסופר מביכה, עניתי: 'טסטר צ'ויס', וכשהיא יצאה – מתתי. נשבעת לכם".
(רינת, 28)
הצליל הכי נורא בזמן סקס
"מביך אותי בכלל לחלוק את זה, אבל עם הזמן הבנתי שזאת תופעה מוכרת. באמצע סקס עם החבר הקבוע שלי מזה 5 שנים, הייתי לגמרי בעניין, ומסתבר שלגמרי רטובה. פתאום בזמן האקט, נשמעו קולות מוזרים מלמטה. של שחרור אוויר. אני ממש לא רוצה להרחיב בנושא, ומי שמכירה – מכירה. אבל למרות שהיינו ביחד כל כך הרבה זמן ולמרות שהוא כבר ראה את הכל, הייתי כל כך אבל כל כך נבוכה שלא יכולתי להסתכל עליו אחר כך יומיים. ומי שלא מכירה את התופעה, שיבושם לה".
(אסנת, 35)