מגיע זמן בחיים בו כולנו עומדות בפני בחירה: לחתוך או להישאר בקשר, להתחיל משהו חדש או לוותר. כך או כך, ההתניות שאנחנו מציבות לעצמנו או לבן זוגנו לאו דווקא מביאים לתוצאה אותה רצינו להשיג. מה שכן, עלינו לזכור שהייתה לנו סיבה כנראה טובה להציב לו או לעצמנו אולטימטום.
נשבר לך מזה שהוא לא מתחייב אחרי 6 שנים? מרגישה שעוד יום אחד שעובר בו הוא עדיין לומד לתואר ראשון מרגיש לך כמו נצח? אומרת לעצמך שאם לא תצליחי לפרוץ בשנים הקרובות תעשי הסבה מקצועית? כולנו חוות רגעים שבא לנו לצעוק: די! וכדי לדרבן את עצמנו או את הבן זוג אנחנו לעתים מוסיפות גם איזה איום למשוואה. זה נראה לנו כמו משהו הגיוני, אבל התוצאה לרוב נותנת לנו כאפה מצלצלת. הנה כמה וידויים של נשים שהסתכנו באולטימטום.
אולטימטום מפעילים רק כשאת בטוחה בהשלכות שלו
"הוא היה החבר הראשון שלי והייתי מאוהבת בו קשות. אבל איכשהו, אחרי שנה, מצאתי שאני עושה את כל הנסיעות ואת כל המאמצים. הרגשתי שאני היא זאת שתמיד הופכת עולמות כדי שניפגש. באיזשהו שלב, החלטתי להעלות את זה בפניו. הייתי כל כך בטוחה באהבה ובקשר שלנו, ובאיזה נונשלנטיות אמרתי לו: 'או שאתה מתאמץ יותר ולפחות פעם בשבוע עושה את הנסיעה לכיווני, או שאני חותכת'. הוא בחר לחתוך. הייתי בהלם. אבל דבר אחד למדתי: אולטימטום עושים רק כשאת ממש בטוחה ושלמה על ההשלכות. זה הפיל אותי לקרשים".
אולי די לגרבץ כל היום?
"אחרי שראיתי שחבר שלי פשוט מורח את התואר הראשון שלו ולא מסיים את הלימודים אמרתי לו שאם הוא לא יזיז את עצמו ויסיים את התואר וגם ישיג עבודה תוך שנה, אז זה נגמר. הבנתי שמישהו שמתעצל להזיז את החיים שלו, גם עשוי לתקוע את שלי. למזלי הוא ידע מה יש לו בידיים וזה רק דירבן אותו".
דבר עם אבא שלך או שלא תראה אותי
"לפני מספר שנים נתתי אולטימטום לארוס הנוכחי שלי שהוא מעולם לא קיים. אמרתי לו שאני לא יכולה להינשא למישהו שהרשה למשפחה שלו לומר דברים נוראים עלי וכלפיי. לאביו הייתה מערכת יחסים נוראית עם אשתו הראשונה ואני כנראה הזכרתי לו אותה למרות שאני בכלל לא דומה לה. בחגים יצא כבר שנשארתי לבדי ושלחתי אותו לבד אל המשפחה שלו, כי לא יכולתי לשאת את זה שאביו הזהיר אותו שאמרר את חייו. אנחנו אמורים להתחתן השנה אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להינשא לו אם הוא לא מסוגל לדבר עם אביו קודם לכן. אני לא רוצה להיפרד אבל מצד שני קשה לי אפילו לסגור על תאריך לחתונה".
מה עם ילדים וחתונה?
יש לך זמן עד יום הולדת 28 שלי
"אני וחבר שלי יחד כבר 5 וחצי שנים וגרים יחד שלוש שנים. יש לנו עליות ומורדות כמו כל זוג אבל אנחנו מאד אוהבים זה את זו והוא החבר הכי טוב שלי. הבעיה היא שהחבר הכי טוב שלי מפחד להתחתן. הפורמליות שבדבר מלחיצה אותו בטירוף. גם ההורים שלו וגם שלי גרושים אבל במקרה שלו הנישואין בין הוריו היו נוראיים. בראש שלו, נשים רוצות לגנוב לגבר את הנשמה, הכסף והחיים אם הוא נישא אליהן. הוא אומר שהוא רוצה ילדים איתי אבל לא מוכן להתחתן ומה לעשות שכמו נשים רבות, גם אני בתור ילדה חלמתי על חתונה שתחגוג את האהבה שלי לבן זוג שלי. אמרתי לו שעד יום ההולדת ה-28 שלי, עוד חודש, אני רוצה שהוא יחליט. החלטתי שאני לא מוכנה להתפשר על זה ואם הוא רוצה להיות איתי הוא יצטרך להתחתן איתי".
אם אין דיאטה, אין תאילנד
"כשסיימתי את השירות בצבא - יצאתי עם תעודות, חברים חדשים ועוד 20 קילו מבורקסים. החלטתי אז שאני לא מוותרת לעצמי ושעד היום הולדת ה-21 שלי (היה לי חצי שנה) אני משילה את רוב המשקל אחרת לא אטוס לחופשה בתאילנד עם החברות. לא ראיתי בעיניים ואמרתי שאני הולכת על זה בכל הכוח. ממש לא גוועתי ברעב אלא הלכתי לדיטנית להתייעץ על דיאטה. התחלתי להתעמל גם ועם הזמן ראיתי שהשומנים מתחילים להינמס כמו מרגרינה. לא הגעתי למשקל היעד שלי ביום הולדת אבל מרוב מחמאות ופירגונים הבנתי שאני בדרך הנכונה ומאז אני רק ממשיכה להתחטב. אה כן, ודפקתי ביקיני בתאילנד".
או מסי או סקס
יאללה, עוברים?
"אחרי קשר של שלוש שנים הגיע הרגע. אמנם לא לחצתי על חתונה כי היינו שנינו צעירים, היה לי ברור שאני רוצה שנעבור לגור יחד. שכרתי דירה אבל לא היה מזגן בקיץ ובגדול הייתי נוסעת כל יום לבית של אמא שלו, שם היה גר (בגיל 27!). רציתי שנתחיל לבנות בית משלנו ומשם נראה איך הקשר בינינו מתקדם ומתי נהיה מוכנים להתחתן. יום אחד, אחרי שבן דוד שלו נכנס לשירותים בזמן שהייתי שם, התחרפנתי לגמרי ואמרתי לו שאם אנחנו לא עוברים בקרוב אז די. לא יכולתי יותר. בצער רב, האולטימטום התפוצץ לי בפנים ונפרדנו אבל אני שמחה לומר בדיעבד שזה היה לטובה".
>> יש לי וידוי נוסף: הרגע בו הבנתי שזה נגמר בינינו.