"לא עושה לידו פיפי"
אפילו להשאיר את הדלת של השירותים פתוחה נראה לי מוגזם ומאוד לא ליידי-לייק. ביום שאני אשתין ליד הגבר שלי, אני אדע שהרומנטיקה בנינו גוועה. ואגב, לעשות לידו גרעפסים אין לי בעיה.
"לא מוכנה שיראה אותי מתאפרת"
אני בחיים לא אתאפר לידו. אני לא מסוגלת שהוא מסתכל עליי כשאני מתייפה - לדעתי גבר צריך לראות אותי אחרי שאני כבר מהממת, ולא תוך כדי התהליך. זה מביך אותי שהוא כביכול רואה את הסודות שלי, וגם מביך אותי שהוא יראה איזה פרצופים אני עושה כשאני מנסה למרוח אייליינר ישר או כשאני מנסה לא לצאת מהקווים עם השפתון. אני לא מסוגלת להתרכז אפילו כשהוא מביט בי מתקנת את האיפור; אני חייבת להיות מושלמת בשבילו.
"לא מפליצה לידו"
לעולם אבל לעולם לא אפליץ ליד בעלי. לא במודע, ועד כמה שניתן גם לא בתת מודע. עד כה, טפו-טפו-טפו, עמדתי במשימה בגבורה. בסך הכל לא מדובר במשימה קשה במיוחד: שומרים חזק בבטן או פשוט משחררים בדממה במקומות שהשתיקה יפה להם. כל זה לא מונע ממנו לשחרר בכל רגע נתון פצצות אטום. זה נורא, אבל אני דוגלת בגישת האל תעשה לחברך את מה שמסריח לך. פעם אחת הוא תפס אותי, התפלק לי, והוא געה מצחוק שעות. לא בגלל הפלוץ, בגלל שהוא יודע כמה שאני מתפדחת מזה.
"הוא בחיים לא יראה אותי בנעליים שטוחות"
אני טורחת להיות לידו תמיד בעקבים. מה לעשות, אלוהים לא חנן אותי ברגליים ארוכות ואני די גמדת, ולכן חשוב לי תמיד להופיע לידו תמירה ובנעליים שמאריכות את הרגליים ומחטבות את ההופעה. החבר שלי לא יראה אותי בלי עקבים אפילו באמצע הלילה כשאני אלך לשירותים – פשוט אסור שהוא יקבל מושג אמיתי על הגובה שלי.
"עושה לידו הכל"
לצערי יש מעט מדי דברים כאלה שלא אעשה ליד בן הזוג. חברים אומרים לי שאולי בגלל זה אני לא מצליחה להחזיק יותר מדי זמן עם אף אחד.
"לא נותנת לו לשמוע מה אני עושה בשירותים"
אני עדיין מתפדחת בכל מה שנוגע לבתי שימוש, ועושה הכל כדי שהוא לא ישמע שום רחש שבוקע משם: מרפדת את האסלה בניירות, פותחת את ברז המים, מקנחת את האף או משתעלת בשנייה של הפלופ. זה הרבה פחות גרוע ממה שהיה בתחילת הקשר - פשוט לא נכנסתי לשירותים כל עוד הוא היה באזור.
"לא אתן לו לראות אותי מחליפה טמפון"
ממרומי עשר שנות נישואין בהן הוא ראה כמעט הכל: ראה את הגוף שלי עם הבטן הרופסת מיד אחרי הלידות, ראה את הרגליים שלי אחרי חצי שנה שלא הורדתי שערות, ראה אותי משופמת שבועות שלמים, ראה אותי עם גבות שלא היה לי זמן לסדר - הדבר היחיד שאין מצב שאני אתן לו הוא לראות אותי מחליפה טמפון או תחבושת הגיינית. זה NO NO שברור לשנינו: דלת השירותים נשארת סגורה כשאני במחזור.
"אני חייבת להיות נשית לידו"
אני ל-ע-ו-ל-ם לא אשכח שאני אישה, ולא יצור מוזנח ושעיר המסתובב בטריינינג מהוה. ולכן אין לי בבית אף חולצה מוכתמת או גדולה מדי, אף זוג תחתונים עם חור, אף בגד שאינו ראוי ללבישה. אני לא מסתובבת בבית בעקבים ואיפור, אבל גם לא בסווטשירט כתום עם טייטס ירוק. אני גם לא עושה בנוכחותו שום דבר שראוי לעשות ביחידות (הסרת שיער, החלפת טמפונים, פיפי, גרפסים וכו').
אין מה לעשות, הסבתות שלנו היו הרבה יותר פקחות מכל הפמיניסטיות בשקל, הן ידעו שבלי קצת מסתורין אין תשוקה, ושאף גבר לא באמת רוצה לראות מה האישה שלו עושה בשביל להיות אישה. ולא, לא הייתי רוצה שבן זוגי יהיה איתי בחדר הלידה.
"מרחמת על הנשים שמתאפקות ליד הגברים שלהן"
בעיני, כשאישה מסוגלת להיות ללא מסכות מול בן הזוג שלה, זה סימן לזוגיות נפלאה ואהבה גדולה. אני יכולה להעיד על עצמי שבבית אני עם טריינינג ושיער לא מסודר, ובעלי היקר שלי אוהב אותי ונמשך אליי בלי קשר לאיך שאני נראית. אני קצת מרחמת על הנשים שלעולם לא יעשו פיפי ליד הבעל שלהן.
"כשמדובר ביותר מפיפי, אני סוגרת את הדלת"
אני נורא מגעילה בקטעים האלה, ואפילו רודפת אחרי בני הזוג שלי עם הדם של המחזור בצעקות, אבל אני תמיד סוגרת את דלת השירותים כשמדובר ביותר מפיפי, ולא נראה לי שאי פעם אפתח.
"לא אתנהג לידו כמו נהג משאית"
לדעתי, להיות חסרי מסכות אחד מול השני זה תנאי בל יעבור ביחסים. זה אומר כנות, הבנה הדדית, להיות אתה ליד בן או בת הזוג. אבל זה בשום אופן לא אומר לזרוק על ההופעה החיצונית ולצפות שהגבר שלך יימשך אלייך למרות שאת מסתובבת כבר חודש בטריינינג מוכתם ותוקעת בורקסים במקום לשמור על עצמך.
גם אני לא מתאפרת בבית וגם אני יושבת מול המחשב לא בשמלת ערב אלא בטייטס, טי שירט וקפוצ'ון – אבל הם נקיים, תואמים זה לזה ויושבים כמו שצריך. ועם כל הכבוד, אם יבוא לי עכשיו לתקוע נאד אני אטרח להתאפק עד שאגיע לשירותים. למה? כי אהובי יושב בסלון. אני האישה שלו, לא נהג משאית.
* הבנות התוודו בפורום שיחת נשים של תפוז
>> בפעם הקודמת: הבנות התוודו וענו על שאלת השאלות: האם גם נשים מאוננות?