יהלי ואשלי התאהבו בטיול בארגנטינה; אביבה וגל הכירו בחתונה בחו"ל; אריה ולבנת גרים בערים רחוקות האחת מהשנייה; ואלעד ואסתי עשו את זה על קו ישראל-אמריקה. על אף שהסוף של כולם טוב, הם ממליצים בחום לכל אחד להתרחק מקשר כזה. "אם האהבה לא מספיק חזקה, נוסו על נפשכם. זה קשה מדי!"
נטלי כהן | mako | פורסם 10:26 17.12.13
אם תשאלו יועצי זוגיות למיניהם, הם יאמרו לכם שבכל קשר - חייבים לשמור על ספייס. יותר מדי ביחד זה לא בהכרח המתכון הבריא והטוב לזוגיות מוצלחת, ויש אפילו מחקר חדש שמגבה בדיוק את זה: המחקר שנערך באוניברסיטת קווין שבקנדה מצא שזוגות שחיים לחוד "מתפקדים בצורה טובה יותר במרבית המקרים". למעשה "ככל שהמרחק הפיזי היה גדול בין בני הזוג כך הקשר שלהם היה מוצלח יותר מבחינת שביעות רצון, אינטימיות ותקשורת", אומרת עורכת המחקר. הסיבה טמונה בכך ש"מרחק בין בני זוג משנה את האופן בו הם מתקשרים זה עם זה ומכריח אותך לעבוד על תחזוק הקשר".
ובכן, הזוגות הבאים לגמרי אמצו את הכלל הזה, רק שזה נעשה בעל כורחם והם דווקא מחפשים בנרות את הביחד שלהם. יהלי הישראלי ואשלי הבריטית התאהבו בטיול בארגנטינה; אביבה וגל הכירו בחתונה של חברה משותפת בחו"ל; אריה ולבנת גרים בערים רחובות האחת מהשנייה; ואלעד ואסתי עשו את זה על קו ישראל-אמריקה. ביקשנו להבין איך מנהלים קשר בשלט רחוק והאם הם ממליצים לזוגות אחרים לנסות את זה. ספוילר: לא ממש.
"שתי מילים: סקייפ סקס"
יהלי ברקן, 26, מתל אביב מנהל קשר עם אשלי אוקיף, 24, מלונדון במשך שלוש שנים, אותו הוא מתעד בבלוג באתר "מה וזה" דרך פוסטים וסרטונים מקסימים מלאי אהבה ואופטימיות. "אשלין היא בריטית לא יהודייה והיה לנו רומן לוהט שהתחיל בארגנטינה. אני טיילתי אחרי הצבא בדרום אמריקה והיא בדיוק לימדה אנגלית בבואנוס איירס באותה התקופה. חברה משותפת מברילוצ'ה הפגישה בינינו. אשלין יצאה בזמנו עם איזה די ג'יי מקומי, אבל אני הפעלתי את כל קסמיי ולאשלין המסכנה לא היה שום סיכוי. או לפחות ככה אני רוצה להאמין. כשהיא חזרה לאנגליה, החל המסע האמיתי שלנו. מסע של סקייפים, טיסות ובירוקרטיה. אבל גם (ובעיקר) הרבה אהבה".
זאת כנראה הסיבה שלא היה להם ספק שהם יצלחו את המרחק. "כשאשלין עזבה את בואנוס איירס היא כתבה לי מכתב ארוך מאוד והקריאה לי אותו בשדה התעופה. היא חשבה שלעולם לא ניפגש שוב. אבל לי היו תכניות אחרות לגמרי. בסוף הטיול בדרום אמריקה נסעתי לבקר אותה בממלכה והיא הבינה שהיא פשוטתקועה איתי".
יהלי ברקן ואשלי אוקיף. "היא חשבה שלעולם לא ניפגש שוב. לי היו תכניות אחרות"ובכל זאת, זה בטח לא פשוט לנהל קשר כזה "ברור. מעבר לדבר הכי בסיסי, שהוא המחסור החמור במגע ובנוכחות השני, יש שלל קשיים סמויים וממזריים במערכות יחסים כאלה. הראשון מביניהם הוא הקצרים בתקשורת, והם יכולים לצוץ מכל סיבה שהיא: מבעיה בסקייפ, ועד הבדלים תרבותיים, כל אלו הם מכשולים לא פשוטים בכלל שמשבשים את התהליך הכי בסיסי בזוגיות: תקשורת. תדמיינו לכם רגע איך זה לריב עם אהוב/ה ולא לזכות בחיבוק כשמשלימים (שמישהו יזכיר לי מה זה מייק אפ סקס בבקשה). לא קל השיט הזה".
מה שכן, בין ברקן ואוקיף יש לא מעט תשוקה שעוזרת לשמור על הגחלת בוערת היטב. "המרחק שומר על האש בשבילנו. אנחנו נפגשים כל חודשיים בערך למשך שבועיים. הקצב הזה לא נותן לאש לדעוך לעולם. כל מפגש רק משלהב את הלהבה ובסופו שני הצדדים נשארים כמהים לעוד. היום, תודות לסקייפ וחבריו אנחנו יכולים לסכם את החלק הזה בשתי מילים: סקייפ סקס. אין מה לעשות, מצב מיוחד שכזה מצריך פתרון מיוחד. אנחנו משתדלים לגוון כמה שניתן ולכוון לפנטזיות של השני. בינתיים הולך לנו לא רע בכלל. למרחק יש תפקיד חשוב בשימור התשוקה והרצון להגשים את הפנטזיה הזו שיש לנו לחלוק חיים ביחד".
אשלין בקרוב מתכוונת לעלות לארץ כדי לגור עם ברקן כך שיוכלו לבחון מה היה בדיוק תפקיד המרחק במערכת היחסים ביניהם. ברקן מודה שאין ביניהם חרטות, אבל מודה שלא היה ממליץ לזוגות אחרים לנהל קשר לונג דיסטנס. "זה מקשה על החיים. מאד. אם התאהבתם ואתם מוכנים לצאת לקרב מול העולם, כמובן שתלכו על זה בכל הכוח, אבל אם אתם לא בדיוק שם - נוסו כל עוד נפשכם בכם. זו מלחמה קשה נגד המרחק, האנשים שלא מפרגנים (ויש הרבה כאלה) ובעיקר נגד עצמכם. מה שכן, תמיד תקשיבו ללב לפני שתקשיבו לראש. אחרי הכל אהבה זאת בדיוק המומחיות שלו".
"החיים שלו היו שם והחיים שלי היו פה"
אביבה וגל קנריק. "הדבר הכי קשה בקשר הזה זה שהוא הרגיש כמו רכבת הרים. היינו מתראים כל 3 חודשים"|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
אביבה, 27, וגל קנריק, 32, ממודיעין כבר ביחד 4 וחצי שנים, אולם השנה וחצי הראשונה של הקשר ביניהם הייתה ממרחק. "נפגשנו כשטסתי לחו"ל לחתונה של חברה מאוד טובה שלי והוא גר שם. אני נסעתי ל-10 ימים בלבד, אבל החיים שלו היו שם, ושלי בארץ", מספרת אביבה. "כשחזרתי לארץ שמרנו על קשר ולא הרבה זמן אחרי הפכנו לזוג. יצא שהקשר בלונג דיסטנס בחר בנו יותר מאשר שאנחנו בחרנו להיות בלונג דיסטנס".
למרות ההיכרות החפוזה, אביבה וגל ניסו לנהל קשר בשלט רחוק, אבל כפי שאביבה מודה, "זה לא היה ברור מההתחלה האם נחכה אחד לשנייה. לא בדיוק ידענו איך הקשר שלנו יהיה כשנהיה ביחד, אז לקחנו את זה שלב שלב. הדבר הכי קשה בקשר היה שהוא הרגיש כמו רכבת הרים. נפגשנו כל 3 חודשים בערך, לימים ספורים ואז היה מאוד מאוד מרגש כשהתראינו, אבל להיפרד בכל פעם היה כל כך קשה".
אחרי 8 חודשים מאותגרים במיוחד, החליטו השניים להיפרד. "זה היה יותר מדי קשה. זה פשוט שבר אותנו וכל פעם תהינו האם לחכות או לא. זה לא פשוט לעשות החלטה לחכות למישהו כשאתה לא יודע בדיוק בכלל עוד כמה זמן זה יימשך ואם אתם מתאימים בכלל. אחרי הכול, מעולם לא היינו ביחד לאורך זמן". אבל מסתבר שלא הכל היה אבוד.
"כשנפרדנו שנינו הרגשנו שאיבדנו את החבר הכי טוב שלנו. נהגנו לדבר 4 שעות כל יום, ואחרי תקשורת אינטנסיבית כזאת, היה קשה לאבד אותה. אחרי חודש חידשנו את הקשר, וחזרנו להיות ביחד. מה שחיזק אותי הייתה הידיעה שגל תמיד דיבר על חזרה לארץ, ועבורי הוא הקדים את המעבר".
חמישה חודשים אחרי שגל נחת בארץ, השניים עמדו תחת חופה ושנתיים לאחר מכן, הביאו לעולם את בנם הראשון. על אף הסוף הטוב, אביבה מודה שהיא לא ממליצה על זה לאף אחד. "זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי ובהחלט לא מומלץ".
"להיפגש פעם או פעמיים בשבוע זה פשוט לא ריאלי"
"עד כמה שזה נשמע קיצ'י אין דבר העומד בפני האהבה והרצון". לבנת ואריה צימתאריה, 38, ולבנת, 35, הם הורים לשניים ומתגוררים היום בישוב בשומרון. המרחק שלהם היה קצר יותר משל קודמיהם, אך עדיין הערים קשיים על הזוגיות. השניים שנמצאים ביחד 7 וחצי שנים, ניהלו קשר בשלט רחוק במשך חצי שנה, רק בגרסה הישראלית שלו. "כשהכרנו, אני גרתי בישובי השומרון עם משפחתי", מספרת לבנת. "הכרתי את אריה באתר ההכרויות JDATE שם הייתי רשומה כדי למצוא מערכת יחסים רצינית. אריה היה רווק תל אביבי מושבע ומאוד שונה באורח חייו ממני. למרות הפער שהיה בינינו והמרחק הגיאוגרפי, התחלנו להתכתב ומהתחלה נרשמה כימיה מעולה. התכתבנו שעות על גבי שעות עד לשיחה הטלפונית הראשונה. בשיחה הראשונה דיברנו 4 שעות ברצף והתחושה הייתה ש'זה זה' ולכן החלטנו להפגש למחרת".
"המרחק הקשה מאוד לתחזוק ולחיזוק הקשר", היא מספרת, אך מעולם לא היווה מכשול לקשר. "לשנינו היה ברור מתחילת הקשר שהמרחק קיים אך הוא לא קריטי ושעד כמה שזה נשמע קיטשי - אין דבר העומד בפני האהבה והרצון. עם זאת העובדה שנפגשנו פעם, גג פעמיים בשבוע, הייתה קשה. בשלב מסויים היה ברור לשנינו שעל מנת למסד את הקשר, חשוב שנהיה ביחד באופן יומיומי כדי לפתח את התקשורת המשותפת".
אחרי תקופה קצרה שיצאו בתדירות נמוכה בשל המרחק, אריה דווקא יזם פרידה של חודש. "היה לא פשוט להיפגש באמצע שבוע. כדי להיפגש, הייתי צריכה לנסוע בשני אוטובוסים, נסיעה ארוכה וכבדה (הגעתי עם תיק גדול ועמוס) אחרי יום עבודה כמובן".אולם, במהלך החודש אריה הבין שטעה וביקש לחזור. למרות הקשיים השניים שמרו על הגחלת בעזרת שיחות ארוכות בטלפון וסמסים לאורך היום ובסופו של דבר הם חושבים שהקשררק עשה להם טוב. "המרחק חיזק בינינו מכיוון שהרגשנו את הגעגועים החזקים וזה גרם לנו לדבר שיחות ארוכות כדי להשלים את הפערים". מה שכן, הם לא ממליצים לכל אחד. "קשר לונג דיסטנס לא מתאים לכל זוג אלא לזוג עם כימיה גבוהה, ואני לא ממליצה לכל אחד לנסות את זה. מערכת היחסים מוצבת כאן במבחן גדול".
"זה מבחן טוב לזוגיות"
"עברנו את המשוכות כל פעם". אסתי עלמו וקסלר ואלעד וקסלר|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתייוצרי הקולנוע, בעלי חברת הפקות "אביינש הפקות", אלעד וקסלר, 38, ואסתי עלמו וקסלר, 33, הם הורים למיכאל בן השנה ונמצאים בזוגיות כבר חמש שנים. אולם שנתיים מתוך הקשר שלהם ניהלו בלונג דיסטנס. "אלעד התקבל ללימודי דוקטורט ב-UCLA ואני למדתי תואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב ועבדתי על סרט הגמר שלי שנתמך על ידי קרן גשר וקרן רבינוביץ ונעשה במסגרת החצר האחורית", אומרת אסתי. "זו הייתה הזדמנות גדולה בשבילי אז לא רציתי לעזוב הכל ולנסוע איתו". לשניים לא היה ברור שהקשר יחזיק מעמד וכפי שאסתי מתארת, "גברנו על המשוכות כל פעם".
לטענתם, היה זה הגעגוע שכמעט שבר אותם, "אבל ידענו שאנחנו לא מתכוונים לוותר אחד על השנייה. שנינו היינו במערכות זוגיות אחרות ושנינו יודעים שזה לא פשוט למצוא נפש תאומה, וכשמוצאים אותה לא עוזבים בקלות". כל כמה חודשים אלעד ואסתי נסעו לבקר אחד את השנייה בכדי לשמור על הגחלת. "בחופשות שלו הוא בא לארץ ובחופשות שלי נסעתי אליו ללוס אנג'לס". ולמרות הקושי הרב, המרחק גרם להם להבין שהם לא יכולים.
ובעוד אלעד ממש לא מוכן לחוות קשר שכזה שוב, אסתי חושבת שהייתה מסוגלת לכך. "שמחתי לגלות שאני מסוגלת לעמוד באתגר כזה", היא אומרת ואף ממליצה לזוגות אחרים לחזק את הקשר על ידי המרחק. "זה מבחן טוב לזוגיות. אם לא מצליחים לעבור אותו אולי הזוג לא יוכל לעבור עוד הרבה משברים בדרך, אז למה לפחד ממשברים".
