אחד המפגשים הרי גורל מקדמת דנא הוא המפגש בין חמות לכלה. הפסיכולוגיה החברתית גורסת שלחמות בדרך כלל קשה לקבל את הכלה: היא "יורשת" את מקומה, נכנסת לנעליה ומפקיעה ממנה את השליטה על הילד שלה. אבל זה לא חייב להיות ככה, מתברר. אירית (62), לשעבר סמנכ"ל ההפקות של שידורי קשת, וכלתה מירב (30), סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת סטרט אפ, מנהלות קשר ייחודי שמצליח לפרק את המתח שבין שתי נשים חזקות.
הצד של החמות: "היה לי ברור ששבוע מהיום היא תוחלף באחרת"
"שום דבר לא הכין אותי לפגישה עם מירב", מספרת אירית, "היא הגיעה אחרי 5 שנים עם האקסית המיתולוגית, שאחריה הגיע מצעד של בחורות מכל המינים, מכל הגילאים, ומכל הסוגים - כך נראו השנים העליזות והקלילות של בני אסף. יום אחד, חזרתי הביתה עמוסת שקיות מהסופר וראיתי אותה. הנחתי שזאת עוד בחורה שהנעימה לבני את הלילה. לא היה לי ספק שגורלה כבר נחרץ ובעוד שבוע היא תוחלף באחרת. אחרי שהוצגנו האחת לשנייה, ולאחר שיחה סתמית ולא מחייבת (הנושא היחיד שלא דיברנו עליו היה מזג האוויר), היא שאלה אם היא יכולה לעזור לי לפרוק את השקיות מהסופר. מן הסתם, ניסתה לזכות בנקודת זכות אצל הבן שלי. המשפט הראשון שאמרתי לה היה ״האחרונה שעזרה לי במטבח לא נשארה יותר משבועיים״.
הצד של הכלה: "אמא שלו שונה בתכלית מהאמא העדינה והבריטית שלי"
"בפעם הראשונה שבאתי לאסף הביתה בצורה רשמית, כלומר בשעות של אור טבעי וללא התגנבות יחידים ישירות למיטה, ראיתי אותה חוזרת מהסופר", משחזרת מירב. "הרושם הראשוני היה מפתיע. דמיינו אישה מוחצנת בטירוף ושונה בתכלית מהאמא העדינה והבריטית שלי: שיער קצוץ בלונדיני, משקפיים צבעוניים ולבוש מגניב ושונה שהתחשק לי להחרים ומיד (מה שעוד יקרה בעתיד). מנסיוני העשיר במערכות יחסים, תמיד הסתדרתי עם האמהות. אבל אירית, בגלל המראה החיצוני השונה, יצרה אצלי תחושה אמביוולנטית של סקרנות משולבת ביראה.
בשיחת הא ודא הראשונית, שבה בחנו האחת את תגובותיה של השנייה, היא דווקא נראתה לי די רגילה. עד אותו הרגע שבו החלטתי להרשים את בן זוגי והצעתי לעזור עם השקיות מהסופר. בעודי מניחה את הקוטג' במקרר, שמעתי אותה ממלמלת בנונשלנט שהרבה זמן אני לא אשרוד כנראה. אבל המציאות הוכיחה אחרת: מאז עברו שש שנים ואנחנו מוכיחות כל יום שבאמת אפשר אחרת. למעשה, אירית הפכה לסוג של בת ברית. מהר מאוד מצאתי בה אוזן קשבת ומישהי להתייעץ איתו".
"אחד הדברים שהכי זכורים לי מההתחלה שלנו, הוא תקרית הידידה הקרובה של אסף. היא הייתה שם הרבה לפני, והם נהגו להיפגש על בסיס קבוע , משהו בין פעם לפעמיים בשבוע. לכל מי שהזדמן לפגוש אותם ביחד, היה ברור שהיא מייחלת לשדרוג הסטטוס. גם לאמא שלו זה היה ברור, והיא כמובן נהנתה להזכיר לי בכל הזדמנות את העובדה הזו, כדי להוכיח שלבן שלה יש הרבה אופציות בחוץ.
הצד של החמות: "תתעמתי איתו, אבל בלי דרמות בבקשה"
"מירב התקשרה אלי וביקשה להיפגש בדחיפות. עצם הרצון לפגישה איתי, זמן קצר בלבד לאחר שמערכת היחסים ביניהם עלתה מדרגה והפכה לרשמית, החמיאה לי. הגעתי לפניה לבית הקפה ובזמן שנותר לי דמיינתי לעצמי מה היא תלבש. הסיבה זה סיקרן אותי כי עד שכמה שהספקתי להכיר אותה, הלבוש לא היה הצד החזק אצלה (בדיעבד, אולי פשוט ניסיתי למצוא בה דופי?). מירב הגיעה וללא דיבורים מיותרים שפכה את ליבה והציפה את מצוקתה.
"האינסטינקט הראשוני והאימהי שלי היה לצדד בבן המושלם שלי. מצד שני הערכתי מאד את הפתיחות שלה כלפי. אז מה שניצח בסופו של דבר הייתה האמת. הסברתי לה שגם לי יש ידידים שהם אך ורק ידידים (אין לי ספק שהיא לא האמינה לי); אמרתי לה שלגברים של המשפחה (כמו האבא, גם הבן) צריך לדבר ישירות אבל להימנע מלהיגרר לדרמות, כי אז הם נאטמים ולא משתפים פעולה. לבסוף, הבהרתי לה שהידידה ההיא לא צריכה להדאיג אותה, ונתתי לה את הטיפ הכי טוב שהיה באמתחתי: 'אל תתני לו סיבה לצאת לחפש בחוץ. את חייבת להיות זונה במיטה'.
"מאותו רגע הבנו שהכול פתוח ושהכל מותר. מה שהביא אותנו לסיטואציות הזויות אמנם, עליהן עוד נפרט בהמשך, אבל גם לקרבה ייחודית שאנחנו מודות עליה בכל יום".
הטיפ של אירית לחמות: "הכלה היא בחירה של הבן שלך (גם אם את לא חושבת שהיא הדבר המושלם עבורו, כי המושלמת עדיין לא נולדה) ועם כל הקושי שבדבר, קבלי אותה כמו שהיא ותנסי ליצור מערכת יחסים שבה מותר להגיד הכול".
הטיפ של מירב לכלה: "הסוד הוא לגרום לה לחשוב שאת משתפת אותה בהכל (חמותי היקרה, ההערה הזו לא נוגעת אלייך)".
הטיפ שלנו: יש לך עניין לא סגור עם חמותך? הכלה שלך לא באה לך טוב? אז אל"ף, זה קורה במשפחות הכי טובות. ובי"ת, אולי לאירית ולמירב יהיו עצות טובות בשבילכן.