1. נסיכות הן פאסיביות
מחכות לאביר, שמחות לחזור להכרה מנשיקה (כאילו, הלו, מי אתה ומה אתה עושה במיטה שלי?) ולא מסוגלות לדאוג לעצמנו בשיט. להיות נסיכה, שזו הדמות היחידה שכולנו רצינו להזדהות איתה (כי מי רצתה להיות מליפיסנט עד הרימייק המעולה עם אנג'לינה ג'ולי?), כלל להיות פאסיבית, בתולית וחסרת כל ניסיון חיים. כי מי צריך אישה שיודעת לאכול תפוח מבלי להיחנק?
2. את חייבת לוותר
בשביל אהבת אמת את צריכה להקריב הכל, שלא לומר את הקול (היוש, בת הים הקטנה). ויתור על המשפחה, על הזהות או על זכות הדיבור? הכי האפי אנדינג!
3. ידע זה טרן אוף
האישה היחידה שיודעת דברים ושלא חוששת לעשות שימוש בידע שצברה היא מכשפה. ואתן יודעות מה קורה למכשפות: הן נשלחות למערה או לטירת הקוצים שלהן, ונותרות עם כל הידע והכוח הזה לבד.
4. הנשים שסביבך רק רוצות להרוס לך
אמהות חורגות, בנותיהן רעות הלב, מכשפות ממורמרות – כל הגוורדיה הנשית שסביבך רק רוצה לשים לך רגל, או למדוד את נעלי הזכוכית במקומך. ועל מה כולן רבות? על הנסיך, על הנעורים, על היופי. רוצה חברות? לכי על ציפורים. הכי כיף.
5. אהבה מגיעה עם כתר, כרכרה וסוסים
ולא, חלילה, עם כרס, משכנתא, כלים בכיור וציפרלקס. מה קורה ביום שאחרי "והם חיו באושר ועושר"? כנראה לא משהו שמצטלם טוב לאינסטגרם.