אנשים רבים שמחפשים ורוצים זוגיות, נמצאים בפלטפורמות שונות על מנת להכיר. כנראה שגם אתם. אין לכם בעיה לייצר לעצמכם דייטים ואנחנו משערות שאתם יוצאים לא מעט ואפילו נהנים מהסיטואציה. הרי זה כיף להכיר אנשים חדשים, לשתות, לדבר ולהנות, כמובן כשזה הדדי. אבל, אם אתם לא בזוגיות ורוצים להיות, הגיע הזמן להבין איך להתקדם מדייט או שניים מוצלחים, למשהו קצת יותר רציני.

למה עוד לא בניתם זוגיות?

1. אנחנו לא לגמרי אנחנו: הרבה פעמים בדייט על מנת להרשים את הצד השני, אתם משחק דמות שהיא לא לגמרי אתם. לדוגמה, אם אני לחוצה ונלחצת מכל דבר, בדייט אשדר שאני הבחורה הכי רגועה וקולית בעולם. ברגע שעוברות כמה פגישות והקשר מתחיל להיראות שהולך לכיוון רציני וקבוע יותר, אני חוששת כי יווצרו סיטואציות בהן אני אתנהג כפי שאני באמת, כלומר לחוצה, ואז הוא לא ירצה אותי.

הפתרון: היו אתם! קודם כל, ובחיים בכלל, תמיד תהיה אתה. תתנהג בטבעיות. כך תרגיש נוח יותר, תחסוך הרבה אנרגיה מיותרת ותיתן לצד השני הזדמנות להכיר אותך באמת ולהחליט אם אתה הטיפוס שהיא מחפשת. כך תדע שבמידה והיתה כימיה וכיף ביחד, היא אוהבת באמת את מי שאתה ולא את הפרסונה שהצגת בפניה.

2. מחפשים אהבה ממבט ראשון: אנשים רבים חושבים שזוגיות צריכה להיות עם מישהו שידליק אותם ויעשה להם פרפרים בבטן מהרגע בו עיניהם נפגשו (או כמו שאוהבים לכנות זאת בהוליווד – אהבה ממבט ראשון). זה קורה לעיתים בפגישה ראשונה, אבל כמעט תמיד לא יחזור על עצמו בפגישה השניה. הפרפרים הללו הם סימן להתרגשות ולריגוש, אבל אין להם שום יכולת ניבוי לגבי התאמה לזוגיות, או אהבה לטווח ארוך. ברגע שבפגישה השניה הפרפרים אינם, האכזבה גורמת לשניים לא לתת צ'אנס לפגישה השלישית.

הפתרון: אמנם הסרטים מוכרים לנו אשליה שהתאהבות היא החיים עצמם, וריגושים ופרפרים זו ערובה לחיבור מצוין ולחיים מלאי אושר ועושר לנצח נצחים, אבל... אהבה היא אינה התאהבות. שלב הריגוש הוא כימי בלבד. החומרים שמופרשים לנו במוח גורמים לנו לתחושה של התרגשות, ציפיה, חיבור מטורף וכימיה מדהימה עם מי שמולנו. אנחנו מרגישים מרחפים באויר ועושים אידיאליזציה לדמות שנמצאת מולנו. כשהשלב הזה חולף, והוא תמיד חולף באיזשהו שלב, נופלים על קרקע המציאות ומגלים עם מי אנחנו נמצאים באמת. אותו אנחנו צריכים להכיר ולבחון האם הוא מתאים לנו לזוגיות ארוכת טווח.

A post shared by AnuElina (@anuelina76) on

3. רשימת המכולת: ייתכן שבדייט היה מאוד נחמד וכיף, היתה כימיה מעולה והשיחה קלחה, אבל כעבור כמה פגישות כשזה מתחיל להיות רציני, שולפים את רשימת המכולת ובודקים. האם לבחורה שפגשתי, יש את התכונות שאני החלטתי שצריכות להיות לאישתי? אמנם הכי כיף לי איתה בעולם אבל האם היא מתאימה לי לזוגיות? ההתאמה נמדדת על פי סטנדרטים שקבענו לנו מראש, שלאו דווקא קשורים למציאות חיינו. מתחילים לעלות לנו קולות ששמענו בסביבה. מה אמא שלי תגיד עליו, מה חברות שלי יגידו? האם היא ייצוגית מספיק? האם הוא בעבודה מספיק נחשבת שאפשר להתגאות בה? הקולות הללו מבלבלים לנו את התחושות וגורמים לנו לצאת ולחפש מישהו אחר שעומד בסטנדרטים החיצוניים שאנחנו חושבים שרלוונטים לבחירת בן זוג.

הפתרון: ברגע שמישהו מוצא חן בעיננו, אפשר לקמט ולזרוק את רשימת המכולת לפח. להתייחס ולשים לב לתחושה והרגשות שעולים בנו כשאנו איתו ולהשתיק ולהתעלם מהקולות החיצוניים.בסופו של דבר זוגיות טובה היא זוגיות בה אתה נמצא עם מישהו שאתה אוהב, ולא אמא שלך.

A post shared by Amandine (@amroseez) on

4. מפחדים ממחויבות: שלב הדייטים הוא שלב לא מחייב. אנחנו עוד לא נקשרנו ועדיין אין ביננו שום דבר רציני. התחושה היא שעדיין לא חייבים דין וחשבון לצד השני כי זה עוד לא בטוח. ואז מגיע השלב שהקשר מתחיל להפוך לרציני. כאן עולים הפחדים והחששות מזוגיות. פתאום יש מחויבות וזה אומר לוותר על שאר האופציות שאולי מחכות לי. פתאום צריך להתחשב בבן אדם אחר. לשתף אותו ולתאם מולו תוכניות, לעשות דברים שגם הוא מעוניין לעשות, לשנות את אופי הבילויים, להכיר את החברים והמשפחה שלו, ובאופן כללי לצאת מהמשבצת המוכרת והנוחה שלי.

הפתרון: אם אני באמת רוצה זוגיות, אני צריך להבין שכמו כל דבר שאני רוצה ומוכן מלעשות הכל כדי שהוא יקרה זה דורש הקרבה מסוימת. לדוגמא: אם אני רוצה לרדת במשקל,אני יודע שאאלץ לוותר על מאכלים מסוימים, ולהשקיע בספורט. גם במקרה הזה, אם אני רוצה לחלוק את חיי עם בנאדם נוסף, עליי לוותר על חלקים מסויימים מחיי שאפשר לחיות בלעדיהם. יש לשים לב שלא מוותרים על הדברים החשובים באמת כדי להיות בזוגיות בכל מחיר.

5. ומה אם יש משהו יותר טוב: יש דעה רווחת שכדאי בהתחלה לצאת עם כמה במקביל כדי לבחון כמה שיותר אופציות בזמן הכי קצר על מנת לחסוך זמן, ואז לבחור את האופציה הטובה ביותר. כשיוצאים עם כמה במקביל אנחנו לא באמת נותנים את הדעת על בנאדם ספציפי ומאוד קשה להיות שם באמת כשהראש עסוק כל הזמן בדייט הבא. במקרה כזה "תפסת מרובה לא תפסת". הסיכוי שיתפתח משהו רציני עם אחד מהם הוא קלוש. גם אם דייט אחד היה מוצלח יותר ומחליטים כאן לתת צ'אנס, מכיוון שאף אחד לא מושלם, ברגע שקורה משהו פחות נעים, מיד מחליטים ללכת לאופציה הבאה. לא באמת נותנים הזדמנות לאף אחד.

הפתרון: כדאי להפסיק למקבל. זה נחמד לתקופה מסוימת, אבל כשמחליטים שרוצים באמת זוגיות רצינית, יש להתייחס לכל דייט כאילו זה האדם האחרון שאפגוש בחיי על מנת לתת לו את מלוא תשומת הלב, ומלוא ההתכווננות. זה גם יוריד ממני התעסקות, התפזרות ואנרגיה מיותרת שמושקעת במקומות הלא נכונים.

A post shared by @3gatti4cani on

בילי שינגרט-רחמן ורוית מגדל הן בעלות מיזם ההיכרויות "בילי ורוית - כמו חברה שמכירה לך"