קודם כל, קצת אנטומיה: בפועל אנחנו רואות רק את הקצה של הדגדגן, שמתרחב אל כיוון פתח הוואגינה שלנו. ככל שהוא יותר גרוע לפתח, כך עוצמת הגמירה חזקה יותר. "רק עשר אחוז מהנשים חוות אורגזמה מחדירה בלבד, אבל האמת שגם כאן יש קשר לדגדגן", מסבירה ד"ר רייצ'ל קרלטון – אברהמס למגזין קוסמופוליטן. כלומר, על פי מחקרים לפחות, נשים שהדגדגן שלהן היה קרוב יותר לפתח הוואגינה שלהן, חוו אורגזמה גם מחדירה. בקיצור, זה לא הגודל – זה המיקום.
מצד שני, שום מסקנה כאן היא לא חד משמעית שכן, הרפואה לא מקציבה יותר מדי זמן או תקציבים על דרכיו הנסתרות של הדגדגן. לכן עדיין לא יודעים אם הצורה והגודל הם עניין גנטי ועד כמה יש לנתונים האלו השפעה על העונג המיני שלך. במחקר שנערך ב-2014, הצליחו למצוא קשר.
לצורך המחקר, החוקרים סרקו את אזור האגן של שלושים נשים. עשר מתוכן דיווחו שהן גומרות לעתים רחוקות או בכלל לא. נמצא שהנשים האלו אכן בעלות דגדגן קטן, שממוקם כחמישה – שישה מ"מ מפתח הוואגינה. בקיצור, יש כאן שוב את הפקטור של המיקום. בנוסף ד"ר אברמס טוענת שקושי בהגעה לאורגזמה קשור לרמות נמוכות של הורמונים ולא בהכרח לגודלו של הדגדגן.
מחסור בהורמונים או לחץ, יכולים לפגוע קשות בליבידו שלנו. על כן, ד"ר אברמס מציעה אימון להעלאת האנדורפינים בגוף, כלומר, לאונן. רצוי כל יום בשילוב אוכל כמו: רימונים, קוקוס ושום שמעלים את רמת הטסטוסטרון אצל נשים.
ויש את מי שטוענת ש"האורגזמה מתחילה קודם כל במחשבה", לדברי סיינה סינקלייר, קואוצ'רית לענייני אהבה ומיניות: "נשים רבות לא חוות אורגזמה בגלל שהן לא מצליחות להיפתח לעונג שהן חוות. הן עסוקות במחשבות על העובדה שהן ערומות או אם הריח שלהן מספיק נעים שם למטה". הטענה היא שזה בכלל עניין מנטלי. "בכל מקרה, בכל מה שקשור לאיבר המין שלך, אין דבר כזה נכון או לא נכון", טוענת סינקלייר. "כל הנשים יפות בדרך שלהן, גם הדגדגן שלה. עדיף פחות להתעסק בגודל ויותר להבין איך את נהנית מהתענוג הזה".