מיכל צפיר בלבן (צילום: תומר ושחר צלמים)
עם כל הכבוד לתזונה נכונה, יש אזעקות ברקע|צילום: תומר ושחר צלמים

לא גדלתי תחת איום סקאדים מתמיד ולא גידלתי ילדים במחשבה על האזעקה הבאה. הניסיון שלי הוא עתיק מימי מלחמת המפרץ הראשונה, אז הייתי כמעט ילדה ובטח נטולת ילדים משל עצמי. אז ברור שאני יכולה לתת עצות חכמות על איך להימנע מאכילה רגשית בימים טרופים אלה, ועל כמה זה חשוב לעשות מתיחות בין ריצה אחת לממ"ד לשנייה - אבל יש מצבים שכל העצות החכמות והבריאות נראות תלושות מהמציאות. וזה בדיוק מה שקורה כאן.

במצבי חרדה אני עוברת לאוטומט הישן שלי

לשמור על אורח חיים בריא כשאתם עסוקים במלחמת התשה פרטית משלכם נשמע הזוי אפילו ממדינת תל אביב. על פי ההיגיון הכול ברור ואין התלבטות - אבל הרגש זה סיפור אחר והרגש זקוק לנחמה. גם אני, כמו רבים אחרים שנמצאים במצבי לחץ וחרדה, עוברת "לאוטומט" וחוזרת להרגל הישן של אכילה רגשית. קחו למשל את הערב האחרון, אחרי שנים שזה לא קרה לי, שלפתי עוגה קפואה מהמקפיא, וחתכתי לי פרוסה. למודת ניסיון, מודעות והרגלים חדשים, כל מה שראיתי בעיני רוחי היה איך אני מחסלת את העוגה. הפעם בכל זאת עצרתי לפני. כי אפרופו זיכרונות ממלחמת המפרץ – אז העליתי בשבועיים שישה קילו בנשנוש בלתי פוסק של שטויות. ובכל זאת, אני רוצה להאמין שלמדתי משהו מאז.

בפועל – השגרה שלנו היום, שכוללת חרדה, דאגה, חוסר ודאות, שעמום וימים ארוכים בבית עם הילדים היא הכי רחוקה שיש מאורח חיים בריא ומסודר. אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

מיכל צפיר עם ילדי אשקלון (צילום: תומר ושחר צלמים)
לעשות תרגילים בין הממ"ד למטבח? לא היום. צפיר עם ילדי אשקלון|צילום: תומר ושחר צלמים

1. קודם כל את הכי טוב שאפשר, ובעיקר לסלוח לעצמנו, ולסמוך שכאשר החיים יחזרו למסלולם אפשר יהיה לחזור לאורח חיים בריא באמת.
2. את השהות בבית הייתי מנצלת לסדר דברים עם הילדים בחדרים שלהם (לארון חורף כבר החלפתם?) - הזדמנות מצוינת לגלות דברים ששכחתם שקיימים.
3. זמן נפלא להשקיע בהכנת אוכל מנחם, טעים ומשביע כמו מאכלי קדרה, מרקים סמיכים, סלט פירות ובכלליות – מאכלים שאפשר לשתף את הילדים בהכנתם. למתכונים עם ילדים
4. הייתי כן מנסה, עד כמה שאפשר, להימנע מהמתוקים, הקמח הלבן מהחטיפים וכל שאר המזיקים (אם אפשר לא לקנות אותם בכלל - הכי טוב). המתכונים של מיכל
5. אם מתחשק לכם לאפות עם הילדים - אז אפשר לאפות לחמניות עשויות קמח מלא, ולצאת לפיקניק בסלון או עוגיות גרנולה וקוואקר המהוות אופציה בריאה לנשנושים אחרים.
6. כשממש מטפסים על הקירות (או עוד לפני) ונגמר לנו מכל משחקי הקופסה ותוכניות הטלוויזיה – אפשר פשוט לשים מוזיקה ולהשתולל עם הילדים, או להכין הופעה, או אפילו לעשות ביחד תרגילי התעמלות. 

מיכל צפיר אוכלת קוואקר (צילום: תומר ושחר צלמים)
אין כמו אוכל נחמה בימים כאלה|צילום: תומר ושחר צלמים

הרעיון הוא שהמציאות הנוכחית לא בשליטתנו. ובימים כאלה, גם אפשרויות הבחירה שלנו ותחושת השליטה על החיים שלנו מצטמצמת. אנחנו מרגישים בעיקר חוסר אונים ותסכול. לכן, מה שאנחנו כן יכולים זה לבחור איך אנחנו מתמודדים עם המצב ולנסות לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים.

>> לכל הפוסטים של "מדברת מהבטן"
>> איך מתחתנים בצל המלחמה?