"עזבתי את העבודה הקודמת שלי במטרה להסדיר את המצב ולהתחיל התמחות בחודש מרס אבל בלשכת עורכי הדין הסבירו לי שאין אפשרות שאוכל להתמחות", היא מסבירה, "ניסיתי לקבל פטור מההגדרה של פושטת רגל, אבל בקשתי נדחתה בטענה שכעורכת דין כושר ההשתכרות שלי יגדל ואז אולי אוכל להחזיר לפחות חלק מהחובות. מה שלא ברור לי הוא איך אוכל להחזיר את הכסף - אם לא מאפשרים לי לעבוד כעורכת דין".
את ההלוואות בסך של כ-300 אלף שקלים לקחה סמידי בתקופת שהותה בביתו של רצון, לטענתה לבקשתו של רצון ותוך שהוא טוען בפניה באופן שיקרי כי הוא חייב לאדם אחר כספים על הבית שבו התגוררו. לדברי סמידי גואל ליווה אותה לחתימה על קבלת ההלוואות וגורמים מקצועיים מאשרים כי לא חתמה על המסמכים מרצונה החופשי. השנים חלפו, וסמידי, שהבינה כי לא תוכל להחזיר את הכספים, פתחה בהליך של פשיטת רגל. לדבריה, גם זה היה לפי הנחייתו של רצון. לפני כשנה וחצי פנתה סמידי אל הכונס הרשמי במשרד המשפטים בבקשה שימליץ על מתן צו הפטר מפשיטת הרגל, אך בקשתה נדחתה. גם נסיונותיה להתחיל בהתמחות למרות מעמדה כפושטת רגל עלו בינתיים בתהו.
"הרבה מהנשים שגרו איתנו בבית התדרדרו חזרה"
מאז דחיית הבקשה להסדר וקבלת צו הפטר מפשיטת רגל חדלה סמידי מלשלם את התשלום החודשי שנקבע עבורה במסגרת הליך פשיטת הרגל וכעת היא מסבירה שאין זה חוב שלה, אלא של רצון. בקרוב עתידה סמידי, באמצעות עו"ד חדד, להגיש בקשה חדשה להסדר בניסיון לפטור אותה מפשיטת הרגל. "טענתנו היא שהשליטה של גואל רצון הייתה שליטה מוחלטת, החובות עצמם נולדו בגלל בקשותיו של גואל רצון וכשאדם נמצא במצב של עבדות הוא אינו אישיות משפטית שיכולה לייצר לעצמו זכויות וחובות", מסביר עו"ד חדד.
"הרבה מהנשים שגרו איתנו בבית התדרדרו בשנים האחרונות בחזרה", אומרת מעיין, "אני מנסה להמשיך את השיקום שלי ומקווה שיאפשרו לי לעשות את זה".
מדובר משרד המשפטים נמסר בשם הכונס הרשמי: "הליך פשיטת הרגל נפתח על ידי החייבת בבית המשפט. הכונס הרשמי אינו יכול לבטל הליך משפטי תלוי ועומד בפני בית המשפט. החייבת אינה עומדת בצווי בית המשפט, אינה מדווחת על הכנסותיה והוצאותיה ואינה משלמת את התשלומים החודשיים שהושתו עליה במסגרת ההליך. כמו כן, החייבת לא פעלה כלל לקידום ההליך ובקשתה להפטר נזנחה על ידה. למרות האמור, ככל שתמצא החייבת לנכון לפנות לכונס הרשמי לצורך הסדרת ענייניה, ישקול הכונס הרשמי עמדתו מחדש".
מעורכת דינו של גואל רצון, שלומציון גבאי-מנדלמן נמסר: "מי שרוצה להיות עורך דין צריך גם לדעת לקחת אחריות על מעשים שעשה בעבר ולא לגלגל את האחריות לאדם אחר. מעיין נתנה מתנות וכספים לגואל בהיותה בוגרת מעל גיל 18 וכל זאת בשם האהבה. להסתכל היום אחורנית ולומר בדיעבד שגואל אשם, זו התנהגות חסרת אחריות ובגרות, שכן האחריות מוטלת עליה בלבד".