כשהיית ילדה אף אחד לא סיפר לך שככה זה יהיה: ימים ארוכים במשרד, חרדה מתמשכת מפירוט האשראי ובאופן כללי – הרגשת שעבוד שלא מאפשרת לך את החופש התעסוקתי והיצירתי לו את זקוקה. זה בסדר, רובנו מרגישות ככה לפחות פעם בשבוע, אפילו שאנחנו יודעות שאין כזה דבר "עבודה מושלמת".
החדשות הרעות? אלא אם תפסת לעצמך איזה בעל אוליגרך, תצטרכי להמשיך לעבוד למחייתך. החדשות הטובות? זה לא חייב להיות כל כך נורא: עם קצת תושייה ותכנון קדימה תוכלי להביא את עצמך למקום שבו את רוצה להיות, לפחות מבחינה תודעתית וכולנו הרי מכירות את האמרה המפורסמת לפיה הכל מתחיל ונגמר בראש.
עוד בערוץ הנשים:
- "אני אולי משותקת, אבל עדיין סקסית"
- צייר לי חבר: ניסינו את טרנד ההכרויות מניו יורק
- נערה אובדת: 5 טעויות שלא ידעת שאת עושה בעבודה
אז קחי לעצמך כמה דקות ובואי נבחן יחד חמישה דברים שאת יכולה להתחיל לעשות כבר עכשיו, כדי להרגיש שניצחת את מרוץ העכברים.
תכנני 3 שנים קדימה
נכון, קשה לך לדעת איפה תהיי בסוף החודש, אז על אחת כמה וכמה – שלוש שנים קדימה. יחד עם זאת, הצעד הכי הכי חשוב שמהווה את הבסיס לתחושת בטחון תעסוקי, הוא תכנון קדימה. שבי עם דף וכתבי לעצמך מטרות מקצועיות; באיזה תפקיד את רוצה לעבוד בעוד שנה, שנתיים ושלוש? איזו משכורת את רוצה להרוויח? מהם תנאי העבודה שאת מעוניינת בהם (עבודה מהבית, משרה חלקית, עבודה במשרד או במקום אחר? כתבי כל דבר שעולה לך לראש)? אחרי שתמקדי את המטרות הגדולות, כתבי לך 3 צעדים שאת יכולה לעשות כבר עכשיו כדי להתחיל להתקדם לעבר התפקיד שאת רוצה למלא בעוד שנה. זה אולי נשמע לך מעט מופרך, אבל מיקוד הוא אחד הדברים החשובים ביותר בהתנעת תהליכים; הוא עוזר לך לצייר תמונה בהירה של רצונות, להבין את תמונת ההווה שלך ואולי הכי חשוב – מיקוד מעורר השראה ופותח את הראש והדמיון לאפשרויות שלא תמיד רואים כשחיים מיום ליום. שמרי את הדף עם השאיפות שלך במקום נגיש והסתכלי בו מדי פעם, כדי להזכיר לעצמך לאן את הולכת.
שיטת ה-50-30-20
אפרופו תכנון, בואי נדבר על נושא רגיש: הכסף שלך. אם את מסודרת ומאורגנת, סביר להניח שאת יודעת בדיוק מה הולך בחשבון שלך. אם את קצת יותר מבולגנת, יש מצב שאת מפחדת להסתכל מה הולך שם. חשוב שתתגברי על הפחד ותקבלי תמונת מצב מסודרת של מה שקורה בחשבון שלך כרגע, כדי שתוכלי להתחיל להתנהל בצורה יעילה יותר, שתאפשר לך ליישם את הסעיף הבא בכתבה. שיטה אחת מאוד מומלצת נקראת 50-30-20 והעקרון מאחוריה פשוט: הקצי 50% מכלל הכנסותייך למחייה הבסיסית שלך, כלומר – שכר דירה או משכנתא, חשבונות וקניות של אוכל בסופר. 30% מההכנסות – הפני לטובת כל מה שבא לך; שופינג, בילויים, קניות לא מתוכננות, סגירת המינוס וכו', ואילו 20% מההכנסות שלך, הפני אל חסכון בבנק.
ניהול החשבונות לפי השיטה הזו הוא קל ופשוט; ככה תוכלי לעשות סדר בהוצאות שלך ולהרגיש שאת אשכרה מתחילה להתקדם ולא עומדת במקום מבחינת ניהול הכלכלה שלך. נשמע לך מאיים? נסי את השיטה הזו במשך חודש אחד ואם תראי שהיא טובה לך – המשיכי.
השקיעי בבניית "קרן חופש"
זוכרת את ה-20% מהסעיף הקודם? ובכן – הנה המקום שבו כדאי לך להשקיע אותם: בניית "קרן חופש", בשווי של 2 משכורות חודשיות, שתאפשר לך לקום וללכת מכל מקום עבודה בלי לחשוב פעמיים. רוב האנשים נשארים במקום עבודה שרע להם בו בעיקר מסיבות כלכליות ופחד שלא יוכלו לשמור על רמת החיים שלהם, או גרוע מכך – לשלם חשבונות, אם יעזבו. ברגע שיש לך קרן חופש בבנק, את יודעת שאת לא מוגבלת מבחינה כלכלית ויכולה להרשות לעצמך לעשות שינוי במידה והעניינים במקום העבודה נהיים קשים מנשוא.
די לבושה: הפגיני את הערך שלך
עד עכשיו, דיברנו בעיקר על כסף והדרך שבה את יכולה לנהל אותו בצורה טובה יותר כדי להבטיח את העתיד שלך. אבל מה לגבי ההווה המקצועי? ובכן, אחד הצעדים החשובים ביותר למען הקריירה שלך הוא ללמוד כיצד להפגין את הערך שלך בארגון. בזמן שסביר להניח שהקולגות הגברים שלך עושים את זה באופן טבעי ובלי בעיות, סביר להניח שאת מעט מתקשה. יש לכך הרבה סיבות שקשורות להבדלים בין המינים, אבל דבר אחד בטוח: שום דבר לא יזוז, אם תמשיכי להתנהג בדיוק באותה צורה שבה התנהגת עד עכשיו. רוצה שהבוסים ישימו לב אלייך? רוצה שיתחילו להעריך אותך ולהבין מה את מביאה לארגון שבו את עובדת? זה הזמן להתחיל להתאמן בשיקוף הערך המקצועי שלך כלפי מעלה: בפגישות השבועיות שלך עם הבוס, ספרי על מה שעשית, הדגישי מהלכים מוצלחים שהוצאת לפועל וספרי איפה את עומדת בפרויקטים שנתונים תחתייך. את הצניעות תשאירי למקום אחר, מותר לך – ויותר מזה, את חייבת – לספר בדיוק מה את עושה ומה את שווה, כדי לשפר את מצבך התעסוקתי.
דעי מתי לעזוב
הרבה פעמים אנחנו נשארות במקום מסוים מתוך הרגל, למרות שאנחנו כבר שחוקות לגמרי. אם את מרגישה לא מוערכת, אם אין לך חשק לקום בבוקר; אם את מרגישה את דפיקות הלב עולות עם כל טלפון מהבוס ואין לך כוח לענות למיילים – ובטח שבטח לא להגדיל ראש, סביר להניח שמיצית את מקום העבודה הנוכחי שלך והגיע זמנך לומר "ביוש!" ולהמשיך הלאה. אל תחכי שיפטרו אותך! נכון שהקפיצה החוצה יכולה להיות מפחידה, אבל לפעמים אנחנו פשוט חייבות את הקפיצה הזו למען עצמנו – ויותר מזה, למען השפיות שלנו.