שתי רקדניות עולות על הבמה בעירום מלא. אחת מהן חוקרת מחולות מסורתיים של יהודי המזרח בעיקר מתימן וממרוקו, והשניה מתעניינת באידיאולוגיה שמאחורי ריקודי העם הישראליים. יחד הן משתפות פעולה במופע חדש, הבא לבחון את הזהויות המורכבות של ישראליות, ציונות ויהדות. בעירום.
"אנחנו לא חשפניות, לרוב אני דווקא די צנועה", אומרת הדר אהוביה, אחת מהרקדניות, "אנחנו סקרניות לגלות מה מרחב לא מוגן יכול לאפשר עבורנו ועבור הקהל שלנו - להיות בלי הגנות, חשופות ורגישות. מכאן הגיע העירום".
העבודה שלהן, "משתפות / משקפות", תעלה בשבוע הבא לראשונה בישראל אחרי שעלתה בניו יורק. אהוביה מופיעה לצד שירה אביתר - שתיהן כוריאוגרפיות ישראליות בנות 33 הפועלות בניו יורק. בעבודה מבקשות השתיים להתפשט, מטאפורית ופיזית, מצורות מחשבה, סיפורים, טראומות, הצלחות, רגשות, תחושות, ערכים ומערכות אמונה שהועברו אליהן מהדורות הקודמים. "רצינו להראות איך העור והשרירים שלנו התעצבו מהתרבויות שלנו", מסבירה אהוביה, "אנחנו משילות מעצמנו את השכבות של הנרטיבים שאנחנו מאמינות בהם או דברים שסיפרו לנו, ומנסות לגעת במהות של הדברים כדי להשתחרר. גם חלוצת ריקודי העם בישראל, גורית קדמן, נהגה ללמד תנועה והתעמלות בעירום".
למשפחות של השתיים לא היה קל לקבל את הבחירה בעירום מלא על הבמה. "ביקשתי מאבא שלי שלא יבוא, ושנראה לו את העבודה בלבוש", סיפרה אביתר, "בהתחלה הוא שאל הרבה שאלות וניסה להבין, ולבסוף כיבד את עמדתי ואיחל לי בהצלחה רבה. אמא שלי ובעלי תומכים בהחלטה, למרות שאמא שלי מאוד פחדה עליי בהתחלה. אבל אני אמנית פרפורמנס, זאת האומנות שלי. אני לא אתפשר עליה". במקרה של אהוביה, הדברים עברו פחות חלק: "לצערי, ההורים שלי לא יגיעו למופע. אמא שלי קיבלה קשה מאוד את הרעיון שאני בעירום. האחיות ובנות הדוד שלי יגיעו".
לדבריהן, התגובות שהן מקבלות ממי שכן צפה אוהדות מאוד. "הרבה אנשים אמרו לי שבתחילת המופע הם מאוד עסוקים בעירום, חושבים לעצמם למה זה מוצדק, אבל די מהר מבינים שזה הכרחי ובסופו של דבר גם שוכחים שאנחנו ערומות וזה הופך לדבר טבעי מאוד", אומרת אביתר, ובכל זאת, מהגברים במשפחתה הקרובה ביקשה שלא להגיע. "בישראל עירום עדיין לא פשוט לאנשים. הנשים במשפחתי כולן מוזמנות, וכמובן חברים וחברות. אני מעדיפה להתחיל לאט את החשיפה הזו, כי אני מרגישה שעוד מוקדם להכיל את זה. אבל העבודה עדינה, לא פרובקטיבית בכלל ויש בה חמלה".
איך את מרגישה בעירום על הבמה?
אביתר: "הפרפורמנס והאומנות מאפשרים זמן ומרחב קצת אחרים. אני יכולה להפסיק להיות רק 'שירה אביתר' ולהתחבר לעוצמה, לאנרגיה, לגוף ולתודעה שלי שהיא מעבר לזהות שבניתי ושנבנתה לי".
אהוביה: "אני שוכחת שאני בעירום. בארץ אני מרגישה יותר חשופה מאשר בארה"ב, כי שם יש ביטויים רחבים יותר של מגדר. למשל, אני לא מורידה שיער גוף ואני חושבת שבארץ זה יותר נדיר ובארה"ב הרבה יותר מקובל. אני מקווה שיקבלו את זה כאן".
"החברים שלי מאוד התרגשו מהמופע", מסכמת אהוביה, "אנשים בכו וצחקו איתנו, סיפרו שזה פתח להם את המחשבה והתודעה והרחיב את הלב, העלה עבורם הרבה שאלות והתבוננות עצמית".
מופעי הבכורה בישראל של היצירה "משתפות / משקפות" יתקיימו ב-22-23 בדצמבר בתמונע; ב-26 בדצמבר במחול שלם בירושלים וב-28 בדצמבר בתיאטרון הבית ביפו