"לאחר שילדתי את בתי, אלי, בלידה טבעית, הבנתי שלידה לא חייבת להיות טראומטית, אלא מאורע שבאמת יכול לשנות לך את החיים. גיליתי כוחות שלא ידעתי שיש לי, והחלטתי שאני רוצה ללוות נשים בלידה", כך מסבירה סיון טמיר-משגב את הבחירה במקצוע שלה: דולה ויועצת הנקה. היא קמה מדי בוקר, נעמדת מול המראה ומחליטה איזה כובע לחבוש על ראשה: תומכת לידה- דולה, מדריכת הכנה ללידה או יועצת הנקה. טמיר-משגב, 38, אם לארבעה, היא תל אביב- יפואית וקיבוצניקית מעין גדי במקור, שמתפקדת בשעות היום כ"וונדר וומן" עבור נשים בתקופות המרגשות של חייהן: מנס הבריאה ועד קסם ההנקה. התלווינו ליום בחייה, וחזרנו עם רצון קל לאיזה זאטוט.
היא הוכשרה כדולה בבית חולים לניאדו אצל גילה רונאל שנחשבת לגורו של הכנה ללידה בארץ. לאחר מכן למדה הדרכת הכנה ללידה במשך חצי שנה, והחליטה גם להכנס לתחום ייעוץ ההנקה. "עשיתי סטאז' של אלף שעות קליניות, ואחריהן ניגשתי למבחן הבינלאומי כדי להיות מוסמכת. מדובר במקצוע פרא-רפואי שנדרשות לו מיומנות גבוהות ועמידה בתקנים בינלאומיים".
יעל גולדמן לומדת להתמודד עם הצירים
את הבוקר אנחנו מתחילות במפגש ייעוץ הנקה בדירתה של לילי, אם טרייה שילדה תינוקת מתוקה לפני כחודש במשמורת משותפת לזוג גברים, נחום וגיל. הרושם הראשוני מנחום ולילי היה שמדובר בזוג הורים טיפוסי למדי, כלומר מפוחדים למדי עם קשיים בהנקה. 
סיון מתיישבת מיד לצד לילי, משעשעת מעט את השניים והאווירה מתרככת. היא מצליחה להרגיע את ההורים, מסבירה ללילי כיצד להחזיק את התינוקת באופן שיהיה נוח גם עבורה וגם עבור התינוקת, ומדגימה לה למה באמת צריך לשים לב ליצירת תנאים טובים להנקה איכותית. "מפגש הנקה לרוב נמשך בין שעתיים לשלוש", מסבירה סיון. "אני מבקשת להבין את הבעיה, ואנחנו מתאמנות ביחד על התנועות. לרוב מפגש חד פעמי כזה פותר את הבעיה, ואז אנחנו ממשיכות בקשר טלפוני. אם יש צורך, אני גם קופצת לבדוק אם הכל בסדר".
את חושבת שכל אישה צריכה להניק?
"אי אפשר להגיד שכולן צריכות להניק, אבל אם יש כוח רצון אפשר לעשות הרבה מאוד בשביל שתהיה הנקה. אני חושבת שגם אם מדובר בהנקה חלקית, היא עדיפה על מתן תמ"ל".
מה יועצת הנקה יכולה לתת ליולדת?
"אני חושבת שאסור שאישה תחשוב שהיא כישלון אם היא לא מניקה. חשוב שתדע שיש פתרון כמעט לכל דבר. יועצת הנקה טובה צריכה ללכת עם האישה בכל דרך שתבחר: הנקה מלאה, חלקית או עם בקבוקים. התפקיד שלנו הוא לא לשפוט אותה. מה שקורה במערכת הבריאות הישראלית הוא שלצערי הרב הרופאים לומדים בכל שנות לימודיהם רק שעה אחת על הנקה, לרובם אין את היכולת להגיד לאישה עם פצעים בפטמות או בעיות אחרות: 'יש יועצת הנקה, אני אפנה אותך אליה'. השאיפה שלי היא שיווצר שיתוף פעולה בין הרופאים והיועצות, כך יינתן שירות מעולה לאימהות והן ירגישו שהן מכוסות מכל הכיוונים".
במקרה של לילי, נדמה שמשימת ההנקה צלחה. ב-12:00 לערך אנחנו עוזבות את הדירה כשהתינוקת כבר מנמנמת לה אחרי הנקה ראויה. סיון ממשיכה לשיעור פילאטיס, שם היא פוגשת את יעל גולדמן. גולדמן שכבר הספיקה ללדת מאז , הייתה אז בחודש תשיעי. מיד לאחר המתיחות של הפילאטיס, סיון מתפנה להעביר ליעל גם טיפ מזורז ללידה על מה שבאמת חשוב: איך להתמודד עם הצירים.
את שעת הצהריים היא משתדלת מאוד לאכול בבית, עם ילדיה: תאומים בני 12, ילדה בת 7 וילד בן 3. "השאיפה היא שנאכל כולנו ביחד, ובגלל שבעלי (אורי משגב -ה.י) הוא עיתונאי שעובד מהבית, הוא אמון על ארוחת הצהריים". בשעה 18:30 יוצאת סיון ל"אמבריא" – מרכז המיועד לנשים בהריון, שם היא עומדת להעביר מפגש הכנה להנקה עבור אמהות לעתיד, ב-21:00 היום הזה נחתם, והיא חוזרת הביתה.
"אין חיה כזאת יום טיפוסי בחיי"
כעצמאית יודעת סיון לומר שכל יום מזמן לו חוויה חדשה. "אין לי לו"ז טיפוסי. פשוט אין חיה כזאת. בגלל שאני עוסקת בתחום כל כך רחב של הריון, לידה והנקה, כל יום שלי נראה אחרת. מה שכן, עיקר העבודה שלי נע בין קורסי הכנה ללידה (שלושה מפגשים שמתקיימים אחת לשבוע), ומפגשי הכנה להנקה כמו שראיתם היום. זה בגדול הלו"ז הקבוע בשבוע. עם זאת, פעם בחודשיים לערך, גם מזדמן לי ללוות לידה כדולה, ומדובר במשמרת שיכולה להימשך גם יום שלם".
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר: "יוצאת מחדר השינה ורואה את אורי בעלי עם ארבעת ילדיי".
הדבר האחרון שאת עושה לפני שאת הולכת לישון: "אורי ואני מנסים לתאם את הלו"ז של היום למחרת, ויושבים לראות את 'הסמויה' - ההתמכרות הטלוויזיונית האחרונה שלנו".
קוד לבוש: "שאלה מעולה, תגידי לי את? נראה לי אורבני שיק. משהו נוח ויפה. אני לא הולכת עם שרוואלים, למשל. אני אוהבת להיות מי שאני, ומצד שאני גם להיות נעימה ונינוחה עבור הנשים".
סביבת עבודה: "אין לי קולגות כי אני עצמאית, אבל יש שתי יועצות הנקה שאני מחזיקה מהן ושמחה לדבר ולהתייעץ איתן. אנחנו נפגשות פעם בכמה זמן ועושות סיעור מוחין, ולפעמים נפגשת עם עוד יועצות בימי עיון. הלקוחות שלי לרוב מגיעות מפה לאוזן. אני פוגשת אותן בבית שלהן, כדי לייצר להן את הסביבה הכי נוחה ועוזרת שיש ".
החלק הכי מהנה בעבודה: "כשאישה אומרת לי: 'הצלת אותי- בזכותך הצלחתי להניק', או 'בזכותך הייתה לי לידה בלתי נשכחת'. אם אני מצליחה לעלות על בעיה של אישה שלא יכולה להניק ולעזור לה לעבור את זה, מבחינתי זה כמו לגעת בשמיים".
החלק הכי קשה בעבודה: "כשאני מבינה שאין ביכולתי לעזור לאישה, זה לוקח אותי למצב של חוסר אונים. אני רוצה להרגיש כל הזמן שאני יכולה לעזור בהכל, אבל לפעמים זה באמת לא תלוי בי".
בכמה את, פחות או יותר, סוגרת את החודש? "זו לחלוטין משכורת שנייה שנעה בין 4,000 שקל, ל-6,000 בחודש טוב".
למה לדעתך חשוב לקחת דולה? "יש משפט באנגלית שאומר: "If a doula were a drug, it would be malpractice not to use it" (אם דולה הייתה תרופה זו הייתה רשלנות לא להשתמש בה). אני ממליצה לכולן לקחת דולה כי אין שום סיבה להתמודד עם זה לבד. יש מחקרים המוכיחים בוודאות שנוכחות של דולה מפחיתה את זמן הלידה, והיולדות תמיד מדווחות על שביעות רצון. אגב, דולה לא חייבת להיות מישהי שמאחוריה 20 שנות לימוד ואלפי לידות ברזומה. זאת יכולה להיות מישהי שאת פשוט מרגישה איתה בנוח".
יש לך טיפ עבור מי שמעוניינת להכנס לתחום? "מי שמעוניינת להכנס לתחום הזה אסור שתעשה את זה מהמקום המגניב והטרנדי, בגלל שהתחום הזה נעשה אופנתי לאחרונה, אלא מתוך רצון לעזור, לכוון ולהדריך נשים. היא צריכה להיות לא שיפוטית כלפי נשים אחרות, נעימה, לא מלחיצה ולא לכפות דרכים שלא מתאימות לאותה אישה".