"אולי היינו צריכות לסלוח לה, לנסות ליצור איתה קשר, להשתדל יותר, אבל זו חכמה שבדיעבד. הכי קל לשפוט אותנו. בכל זאת היינו ילדות קטנות כשביום אחד אימא נטשה אותנו והלכה בלי שום הסברים. מישהו חשב מה עבר עלינו כל השנים? איך סבלנו? מה זה לגדול בלי אימא? מה קרה לנו? איך היינו צריכות להתמודד לבד ולחיות בלי אימא? ברור שיש לכולנו ייסורי מצפון על כך שיכולנו לעשות יותר אבל אל תשפטו אותנו מבלי לדעת את התמונה במלואה. קל להטיל עלינו את כל האשמה מבלי לבדוק דברים לעומק". ציטוט זה וציטוטים נוספים שנביא בהמשך, הועברו לנו על ידי קרובי משפחה של אסתי וינשטיין, כביכול מפי בנותיה עמן נותק הקשר. אנחנו לא יכולים לדעת האם הדברים עברו עיבוד מסוים או האם החברה בה הן חיות הסלילה אותן לחשוב את הדברים האלו, אבל אין ספק שלסיפור הטראגי שבסיומו התאבדה אסתי וינשטיין, מאחר שבנותיה לא הסכימו לעמוד איתה בקשר, יש כמה גרסאות.
"אף אחד בחסידות או במשפחה לא נתן לנו הוראה לנתק את הקשר עם אימא", אומרת בת אחרת בעקבות טענות שהועלו במהלך השבוע האחרון כנגד חסידות גור, אליה השתייכה וינשטיין לפני שיצאה בשאלה, " לא היה ולא נברא דבר כזה. נכון שהיו המון כעסים וזעם אפשר להבין אותנו, בכל זאת פתאום ביום אחד ננטשנו ונשארנו בלי אימא. אם היינו יודעות שהיא במצוקה כזו, היינו הופכות עולמות כדי לחדש איתה את הקשר, אבל לא היה לאף אחד רמז למה שעומד לקרות. אנחנו לא אשמות במה שקרה, יש לנו נקיפות מצפון, אבל זה כואב לנו מאוד. בכל זאת, היא היתה אימא שלנו".
כזכור, וינשטיין בת ה-50, אם לשבע בנות, עזבה לפני כשמונה שנים את חסידות גור ויצאה בשאלה. וינשטיין ניתקה קשר עם שש בנותיה שכבר היו בגירות ונשארו בחסידות, ושמרה על קשר צמוד עם בת אחת – תמי מונטג שיצאה אף היא בשאלה. התהליך, ובעיקר הנתק המשפחתי, היה קשה מאוד עבור וינשטיין שהחלה להרצות בכל מיני אירועים אודות חייה ובמקביל כתבה ספר המגולל באופן חושפני את סיפור חייה בחסידות, יחסיה המורכבים עם בעלה, ההתרחקות מהדת ו"עבירות" האישות שעשו השניים מתוך ניסיון לשפר את מערכת היחסים ביניהם, ניסיון ההתאבדות, האשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי ובהמשך – הנתק מבנותיה. עם מותה, הספר פורסם ברשתות החברתיות ומעורר מאז סערה בעולם החרדי, בעקבות חשיפת ה"תיקונעס" התקנות ובהן פיקוח קפדני על יחסי המין בחסידות גור.
לפני כשבוע נעלמה וינשטיין ולאחר חיפושים קדחתניים נמצאה ביום ראשון האחרון גופתה באשדוד. על גופתה נמצא פתק קטן עליו כתבה: "בעיר זו ילדתי את בנותיי, בעיר זו מתתי בגלל בנותיי". מותה הטראגי של וינשטיין הצית אש כלפי חסידות גור, כשרוב הטענות הופנו כלפי משפחתה הקרובה ובנותיה, כמי שבצורה כזו או אחרת אשמים במותה.
"לא ידענו עד כמה המצב שלה היה קשה"
"אני יודע שתמי (מונטג, הבת שיצאה בשאלה – ש.א) הגיעה לשבת שבעה עם אחיותה בבית הסבתא בירושלים", סיפר גורם המקורב לבנותיה של וינשטיין, "רחלי הבת הבכורה לא נוטרת טינה לאימה, היא לקחה קשה מאוד את מותה. היא הספידה אותה בהלוויה הדתית והיה לה חשוב מאוד לשאת דברים. העליהום שעשו על החסידות ועל הבנות לא היה מוצדק. זה חרג מכל פרופורציה. העיתונות החילונית בחלקה טמנה את ראשה בחול ולא ראתה את התמונה במלואה".
"בימי הולדת קיבלנו מידי פעם מתנות שאימא שלחה", סיפרה אחת הבנות בשיחות עם אותו מקורב, "אף אחד לא זרק את זה לפח. אם אימא הייתה מנסה לחדש את הקשר, אני לא חושבת שמישהו בחסידות או במשפחה היה מונע את זה ממנה. מדובר במשבר משפחתי, אישי, נקודתי שלא נוגע לכלל החסידות. כילדות נטושות, עברנו גיהינום. הרגשנו כמו יתומות. קל היה למנף את המקרה הזה ולזרוק בוץ על כולנו ולהצביע עלינו ועל החסידות כאשמות במותה של אמא. כילדות לא יכולנו להבין דבר כזה. מצד שני צריך להבין שבחסידות ובמשפחה רצו לשמור עלינו שלא נלך באותה דרך שהיא הלכה בה, אבל אני חוזרת שוב - לא היו שום הנחיות או הוראות שלא לדבר איתה או להתעלם ממנה".
ישראל יוסקוביץ', חתנה של ויינשטיין הנשוי לבתה רחלי הסביר בשיחה עם mako, כי הפרטים שפורסמו בימים האחרונים רחוקים מלשקף את המציאות: "לחסידות אין קשר למקרה הטראגי והכואב הזה. זה עניין אישי. כל הניסיון להטיל אשמה על החסידות נובע מבורות ומטעות בסיסית של אי הבנת הדברים. אף אחד בחסידות לא עודד את הבנות לנתק קשר מהאם, או מנע מהן להיפגש איתה. זו היתה החלטה שהן קיבלו. בחלק מכלי התקשורת עשו להן בית דין שדה, לא אפשרו להן להגיב וירו עליהן מכל הכיוונים. תאמין לי שהתמונה הכוללת שונה בתכלית ממה שתיארו. אין פה אשמים. כואב מאוד לבנות על מה שקרה, הן לקחו את זה קשה וזה לא קל עבורן להתמודד עם מותה הפתאומי".
אחת הבנות הוסיפה בשיחה נוספת עם קרוב משפחה: "איבדנו אימא. אנחנו שקועות באבל הפתאומי שנחת עלינו. אני מאמינה שאם מישהי מאתנו הייתה יודעת שאימא במצוקה אמתית, או זקוקה לנו, אף אחד לא היה מפנה לה עורף. לא ידענו עד כמה המצב שלה היה קשה. נכון שאימא ניסתה פעם או פעמיים בשנה האחרונה ליצור קשר עם אחת הבנות במייל ולא קיבלה מענה, אבל לא ידענו מה לעשות. הנטישה הייתה קשה מאוד עבורנו. נפגענו מאוד כשהיא עזבה אותנו, לא סלחנו לה, לא רצינו לשמוע ממנה אולי זו הייתה טעות מבחינתנו, אבל היינו ילדות. אני לא בטוחה שילדות חילוניות במצב שלנו היו מתנהגות אחרת, אבל ייסורי המצפון רודפים אותנו".
"לא כולם יכולים לעמוד בקודים שהרבנים בחצר דורשים"
חוקרת המכירה את חסידות גור מקרוב טוענת, כי הטענות שהופנו כלפי החסידות בעקבות המקרה, אינן מתיישבות עם מאפייני החסידות: "יש דברים אחרים שמאפיינים את חסידות גור, בעיקר בכל הנוגע לקודים הנוקשים הפנימיים שבהם היא מתנהלת ביום יום. התמונה שציירו בכלי התקשורת הייתה די שטחית ולא מעמיקה. היו כל מיני אנשים פטפטנים שלא קשורים לחצר שממש לא ניסו להתעמק במקרה ולהבין את הדברים לאשורם. אני מכירה המון מקרים של גברים גרושים מהחסידות שנלחמו עם האימהות בנוגע למשמורת על הילדים וחלקם ניצחו וחלקם הפסידו. אי אפשר להקיש מהמקרה הזה לגבי התנהלות כל החסידות. זה נראה כמו מקרה אישי ולא מדיניות של החסידות".
חסידות גור נחשבת לגדולה ולעשירה ביותר בישראל. יחד עם זאת, מדובר בחסידות שכבר מאות שנים מתנהלת תחת קודים נוקשים ביותר, שבשנים האחרונות רק הוקצנו עוד יותר. לאור ההקצנה, עשרות חסידים כבר עזבו אותה, חלקם חזרו בשאלה ואחרים נשארו דתיים, אך עזבו את חסותה.
כתב האתר החרדי "כיכר השבת", ישראל כהן, המסקר שנים רבות את הנעשה בחצר החסידות טוען, כי אכן יש תקנות מחמירות בחסידות אבל גם הוא לא חושב שיש לכך קשר למותה של וינשטיין. "לכל חסידות יש את הקודים שלה שמהווים את עקרונות היסוד לקיומה. נכון שבחסידות גור התקנות יותר נוקשות, בגלל שהם מקפידים מאוד על כל ענייני הקדושה. אבל המקרה של וינשטיין הוא על רקע אישי. כמו בכל חצר, יש כאלו שלא יכולים לעמוד בתקנות ועוזבים אותה".
א', חסיד גור לשעבר טוען בשיחה עם mako, כי התקנות וההתנהלות החברתית המחמירות בחסידות הן הסיבה המרכזית שווינשטיין וכמה עשרות מחבריו עזבו בשנים האחרונות את החסידות. "לא כולם יכולים לעמוד בקודים שהרבנים בחצר דורשים מהחסידים, בעיקר בכל הנוגע להתנהלות היומיומית ובעיקר בכל מה שנוגע לענייני האישות שבין גבר לאישה ולסביבה הגלובלית שבה הם חיים. הצורך להקפיד על קדושה, לעיתים על חשבון הקשר עם המשפחה, דבר שלא קיים בחסידויות אחרות, גורם להרבה משברים בקרב משפחות שלא מסוגלות להתמודד ומתפרקות".
ד"ר נאווה וסרמן שעשתה מחקר מעמיק על המתרחש בחסידות גור הסבירה בראיון שהעניקה לעיתון "הארץ" לפני כארבע שנים כי, "השקפת העולם שנוצרה בחסידות מכתיבה את ההפרדה הנוקשה בין המינים ובעיקר את פרקטיקות הפרישות בקשר לבני הזוג בחברה שאין דומה להן בקבוצות חרדיות אחרות. חסידות גור עושה מעבר למה שהדין ההלכתי דורש. אם בעולם המערבי יש הנכחה תמידית של המיניות, בדיוק כנגד זה חסידי גור נלחמים, הם לא רוצים לגעת באווירה ובמתח של המיניות, גם אם הדברים לא מגיעים לידי איסור. זו היא ההגשמה של החסידות. פרישות מעבר למה החוק ההלכתי מחייב". היא סבורה, שענייני קדושה אינם מכוונים כנגד נשים אלא כנגד מיניות. "הרבה פעמים הפרדה בין גברים לנשים מתפרשת כאילו זו עמדה נגד נשים, גם דרישות צניעות מנשים מתפרשות לא פעם כדיכאונות של גברים, אך המקרה הנוראי מוכיח שדרישות צניעות בלבוש כלפי הגברים מחמירות אף יותר".