שנת 2008 הייתה שנה טובה לנשים בקולנוע. אחרי שנים שבהן נטען שנשים לא רואות סרטים, ואם הן כבר רואות משהו זה רק סרטים מתקתקים שיוצאים ישירות ל-DVD וכן הלאה, הגיעו הנשים המדוברות האלה והוציאו מאות מיליוני דולרים על "סקס והעיר הגדולה". בזכותן גם מפיקי "מאמא מיה!" מצאו את עצמם גורפים למעלה מ-500 מיליון דולר מאז יציאת הסרט לאקרנים. גם עשרות מיליוני דולרים כבר נזלו לפתחה של ההיסטריה האמריקאית "דמדומים", כשרוב הצופים הם בעצם צופות.
עם זאת, לממלכת הוליווד עדיין אין מושג מה נשים רוצות לראות. הסרט המכניס ביותר שנעשה על ידי במאית הוא עדיין "מה נשים רוצות", עם מל גיבסון, וקשה לומר שזה בדיוק מה שנשים רוצות לראות. כך שלקביעה האם נשים מעדיפות צ'יק פליקס או סרטים כבדים וחשובים אין שום משמעות כרגע. הדבר החשוב ביותר הוא הקביעה שהן כוח חזק וחשוב בתעשיית הקולנוע, ומתחילים להתייחס אליהן ברצינות. ומיד לאחר שיחליטו שאנחנו חשובות, אולי יחליטו לשאול אותנו מה אנחנו אוהבות לראות. בינתיים, ב-2009 ייצאו לאקרנים כמה סרטים שהם הכי ממוקדי מטרה. ואם לא שמת לב, אז יש לך עיגול גדול על המצח. קבלי אותם:
ינואר: ספק (doubt)
מריל סטריפ מרחיקה את עצמה ככל הניתן מדמות האם הליברלית ב"מאמא מיה!" ומככבת בדרמה הזו כנזירה מורה שחווה משבר אמון עם הקב"ה, כשהיא מתחילה לחשוד שאחד הכמרים רוקם קשר אינטימי מדי עם אחד התלמידים.
מה נשי כאן: נזירה. אין יותר נשי מנזירה. גם נשואה (לאלוהים) וגם לא עושה סקס. זו הפנטזיה הנשית המושלמת.
ינואר: מלחמת הכלות (bride wars)
אן האתווי וקייט האדסון מכבבות בצוותא בקומדיית החתונה הזו, שבה שתי חברות הכי טובות בעולם כולו מגלות שכשזה מגיע ליום הכי חשוב בחיים שלהן, החברות אולי פחות חשובה. זוהי עוד קומדיה של טעויות שמגלה עד כמה אנחנו הופכות לבריידזילה קטלנית כשהחתונה המושלמת שלנו עומדת על הפרק.
מה נשי כאן: חתונה, דה. וגם חברות, דה. וגם חברות שיכולה ליהרס בשנייה אחת אם לוקחים לנו את השמלה המושלמת, דה, כי נשים הן מה זה לא נאמנות. דה.
פברואר: הוא פשוט לא בעניין שלך (He's Just Not That Into You)
מה זה משנה על מה הסרט? הקאסט כבר עושה את העבודה: ג'ניפר אניסטון, ג'ניפר קונלי, סקרלט ג'והנסון, בן אפלק, דרו ברימור ועוד. אם את בכל זאת רוצה לדעת על מה את מוציאה את הכסף, אז מדובר בקומדיה רומנטית קלילה שמבוססת על מדריך עזרה עצמית לדייטינג (שכתבו, אגב, שני תסריטאים של סקס והעיר, ספר בהשראת אחד הפרקים בסדרה שבו מירנדה מודיעה לבחורה ניו יורקית שהתבכיינה על חבר של ש"הי איז ג'סט נוט דט אינטו יו"). כנראה שסיפור אין כאן, אבל כאמור, קאסט יש.
מה נשי כאן: הקונספט. האם ייתכן שמעתה נראה בקולנוע סרטים שלא מבוססים על רעיונות או על ספרים, אלא על מדריכים לחיים? האם אפשר להניח שהמדריכים לחיים הם המקבילה הנשית לקומיקס הגברי? ימים יגידו.
פברואר: וידוייה של שופוהוליקית (Confessions of a Shopaholic)
סוף סוף הגיע גם עיבוד אמריקאי לרב המכר הבריטי מאת סופי קינסלה, שהוא סוג של הכלאה בין בריג'יט ג'ונס לקארי ברדשו ומדבר על בחורה עם פטיש לנעליים והרבה הרבה חובות. איילה פישר מככבת ברום קום קליל נוסף, שיעשה לנו נעים לארון הבגדים וטיפקס למוח.
מה נשי כאן: שופינג, כמובן. ונעליים. זה כל מה שצריך להגיד לנו כדי שנרוץ בצווחות ילדותיות לקולנוע. זה עבד ב"סקס והעיר הגדולה" ואין סיבה שזה לא יעבוד כאן.
רייצ'ל מתחתנת (Rachel getting married)
לא ייאמן, אבל זה סרט החתונה השני שבו מככבת אן האתווי. והפעם היא מגיעה לחתונת אחותה שבצלה היא חיה, ולא פחות מאשר על גימלים ממכון גמילה. האתוויי, שמגלמת את קים הצינית, עושה שמח בבית, כשהיא מרוכזת אך ורק בעצמה, ותוך כך מצליחה להוציא כמה שלדים משפחתיים מהארון (הסרט לא יופץ בבתי קולנוע בארץ מלבד בסינמטק).
מה נשי כאן: חתונה. וגם, מתברר, אן האתווי.
מרץ: הפקרות (easy virtue)
האמריקאית הסקסית שוב שובה את לבו של הבריטי המהוסס, והפעם בקומדיה שמתרחשת בשנות ה-20 הרועמות. ג'סיקה ביל מגלמת את לריטה האמריקאית, שהדבר היחיד שמפריד בינה לבין אהבת אמת הוא כמובן, החמות (כריסטין סקוט תומס). את אבא של הצעיר המאוהב מגלם, איך לא, קולין פירת' (הידוע אף בכינויו איבגי הבריטי), וקומדיית האני-אנצח-אותך-חמות-ארורה-אין-מצב-אני-לא-מוותרת-על-הבן-שלי-זנזונת-עם שדיים-זקורים-שכמוך, מגיעה למבחר סיטואציות משעשעות לפני הסוף הצפוי.
מה נשי כאן: ללכת מכות עם החמות זה מאוד אופייני, וגם, כמובן, קולין פירת', שגם בעודו הולך ומתפגר הוא עדיין צנונית סקסית מנשוא.
אפריל: קדילק רקורדס (Cadillac Records)
ביונסה משחקת את הזמרת אטה ג'יימס, שחייה היו מלאים בגברים, סמים ומוזיקה, או מאמא. אם אהבת את "נערות החלומות" תאהבי גם את זה. מה שבטוח זה שמאות אלפי אפריקאיות-אמריקאיות מאותגרות משקל ואמצעי מניעה יאמצו בחום את הסרט הזה, ויראו מה זה כוח נשי לגבר החדש בחייהן – ברק אובמה.
מה נשי כאן: הממממ. אולי ביונסה?