אל תציעי לי חברות בפייסבוק

בואו נודה באמת - לא קל להיות אשה. את נולדת עם כל כך הרבה מטענים ותסבוכות שממש קשה להיפטר מהם. מוגזם לומר ש"נשים הן שק של נחשים" אבל אין ספק שנושא היחסים שלנו עם נשים אחרות, הוא אחד מהתיקים הכבדים שאנחנו נושאות על גבנו המעודן. במקרים רבים, אנחנו מגשימות את המיתוס השלילי של הנשיות ומוציאות מעצמנו צד מכוער שמתגלם בקנטרנות, קנאות, חוסר פרגון וצרות עין וכלפי כל נקבה אחרת שלא משתייכת לשבט המצומצם של החברות שלנו (מממ. לפעמים גם לכאלה שכן).

ולפני שתזעקו בטוקבקים שאני מוציאה שם רע לכל בנות המין הנשי, תסירו רגע את מסיכת הצביעות ותזכרו בכלבה הבלונדינית שניסתה לגנוב לכם את החבר. איזה רגש עולה בכן אם לא שנאה עזה?

מלצריות

הן בדרך כלל יותר יפות מאיתנו, אבל זה לא באמת העניין. הבעיה המרכזית עם מלצריות בישראל, ובעיקר בתל אביב, היא שהן מחזיקות בתפיסה השגויה שלפיה הן מגניבות יותר ממי שיושב במסעדה. למה הן תמיד משדרות עליונות ויוהרה עם חיוך מאולץ? יופי לכן שאתן נראות מעולה, עובדות במקום הכי שווה בעיר וסוגרות את הערב עם מעטפות טיפים שמנות, אבל בואו לא נשכח מי מפנה את השאריות בסוף היום.

הילדונת מהעבודה

הבחורה מהעבודה שעושה את אותו התפקיד כמו שלך וצעירה ממך בחמש שנים, גורמת לך לחשוב איפה את היית לפני חמש שנים. ובמקרה הגרוע - איפה היא תהיה בעוד חמש שנים. כשאת מגלה את הגיל שלה, את קודם כל מקפידה שלא להחמיא לה על ההתקדמות הנאה שלה בעולם הקריירה (שלא יעלה לה לראש) ומיד פונה לתחקיר מעמיק, שלאחריו את מאד מקווה לגלות אחד מהשניים: או שאבא שלה מנהל בכיר בחברה, או שהיא הייתה בגל"צ בגלל שאבא שלה מנהל בכיר בחברה. רק אחד משני הגילויים יסייע לשכנוע העצמי שלך שהיא לא סתם בת זונה מוכשרת שהתקדמה הרבה יותר מהר ממך, אלא בת זונה פרוטקציונרית.

אקסיות, ובמיוחד כאלה עם ציצי יותר גדול משלך

את יודעת שהוא פינטז עלייך עוד בזמן שהיה איתה, את יודעת שהוא זרק אותה, את יודעת שהיא מעולם לא התאוששה ממנו, את יודעת שעכשיו הוא רק שלך ולנצח; וכל זה בכלל לא משנה. במחי מחשבה סוררת אחת את עלולה ליפול לתוך סרט רע ומכאיב, משום שאת מודעת באופן רציונלי לעובדה שהוא אהב פעם אהבה עזה את הציצי שלה, ונהג להתחפר בו. בכל פעם שניצוץ מהמחשבה הזאת יאיר בראשך את תתעצבי לרגע, למרות שבמשחק האמיתי את ניצחת.

בלונדיניות לא כוסיות

לבלונדיניות תמיד יהיה פור, לא משנה איך שהן נראות. יש את הסוג הספציפי של הבלונדיניות, שאין להן נתוני פתיחה טבעיים, אבל עם מנה גדושה של עקבים, מחשוף ואיפור - כל הגברים בסביבה אוכלים את הבלוף שלהן ובוהים תוך כדי מלמול צירוף המילים השנוא "איזה כוסית". כשאת מנסה, בכוונה טובה וטהורה, להאיר את עיניהם ולהראות להם שלא מדובר בהעתק של יעל בר זוהר, הם פוטרים אותך ותוהים בקול "למה את לא יכולה אף פעם לפרגן לבחורה שנראית טוב". ואת? נחמצת במקומך ומתבאסת שאין לך עם מי לחלוק את הידיעה המרה שהמלך הוא עירום.

מאגניבות

הן לובשות שמלה מזוויעה של סבתות, גרביונים ירוקים זוהרים ונעלי סירה משונות. אם את היית מעזה לאמץ אחד מהפריטים האלה, היית נראית כאילו עשית טעות אופנה מביכה, אבל עליהן זה נראה כאילו הן יצאו מז'ורנל. הבנות המאגניבות הלכו עם סקיני ג'ינס עוד לפני שזה היה מקובל, לבשו כפפות גרביים על הידיים עוד לפני ששפרה הפכה את זה לטרנד והלכו עם חצאיות בגזרה גבוהה שנים לפני שהתחילו למכור כאלה באמריקן אפרל. נורא מרגיז להודות שלמרות שהן הכי שטאנץ, הן עדיין נראות טוב.

בנות עם שיער עד התחת

הבנות האלה מעוררות שנאה מהולה ברחמים. הרי הן בסך הכל מאד מסכנות: לא רק שהן תקועות בשנת 93, הן גם צריכות לפתוח מיליון קשרים אחרי כל מקלחת וזה נשמע כמו סיוט נוראי. זה בטח העונש שלהן מלמעלה על הופעתן התינוקית והמרגיזה.

בנות שמעידות על עצמן שיש להן רק חברים בנים

אוי נו באמת, כולנו אמרנו את זה כשהיינו בנות 15. אבל היום, אם את רוצה מישהי שתבין לליבך ותקשיב לך כשאת מטנפת על הבחורה הצעירה והמצליחנית מהעבודה או על הבלונדינית הלא כוסית, את חייבת חברה אישה לצידך.

>>קנאה, התמרמרות, קטנוניות: הנה עוד כמה תכונות נשיות מכוערות