אין תמונה
לוחמות קרביות על קרם פנים וטבק. פרידה ודנה מתכסחות

סאגת הכסאח של פרידה הכט ודנה רון, דיירות האח הגדול, גרמה לנו לתהות: מי לעזאזל שובר את הכלים בגלל קרם עיניים מחורבן? ברור לנו שמדובר כאן בוויכוח עמוק בעל מטענים, היסטוריה ותפניות בעלילה, אבל בסופו של דבר – מישהו בכלל זוכר או יודע על מה שתי הצ'ילבות של הבית רבות? עם כל הכבוד לטיפוח עצמי וטבק לנשמה, יש כמה דברים קצת יותר רציניים שאישה לא יכולה לעבור עליהם לסדר היום. קבלי חמישה ריבים קלאסיים שבחורות לא יסלחו עליהם.

גנבת לי את החבר

המקרה הקלאסי: האקס של החברה שלך עשה לך עיניים במסיבה. הם כבר מזמן לא בקשר, ובינינו, תמיד היה לך ולו קשר מיסטי, רוחני חזק. ובקיצור – משיכה מטורפת שנאלצתם לבלום עוד לפני שהתחלתם. היא עברה הלאה, היא נמצאת בזוגיות חדשה, וכבר לא משתמשת בבובת הוודו שלו כדי לדקור אותה למוות כמה פעמים בלילה. אז למה לא, בעצם? ובכן, לא. כי לא עושים דברים כאלה.
המקרה החמור:
כל הסיפור הזה מתרחש בזמן שהם עוד ביחד. על זה באמת שאין כפרה.
מה כל כך נורא בזה: "זבל של אחת הוא אוצר עבור אחרת" היא יופי של אמירה כשמדובר, נניח, בבגדים. אבל בכל הקשור לענייני הלב – אין שום הצדקה לקחת בחור של חברה. גם אם אתן לא בקשר. גם אם מדובר באהבת אמת. גם אם הוא זיכרון ישן. כן, אנחנו רכושניות. איכשהוא לא מסתדר לנו בראש לחלוק גבר. את בטח מבינה.

שתי חברות רבות ומשליכות עוגות (צילום: EllenMoran, Istock)
שכחת את היום הולדת שלי! אני לא מאמינה|צילום: EllenMoran, Istock

לא היית שם כשהייתי צריכה אותך

המקרה הקלאסי: נפל דבר בחייה של החברה. היא נפרדה מבן זוג, איבדה איש יקר או לחילופין חגגה יום הולדת, ילדה תינוק או התחתנה. אבל את, איכשהו, מסיבות לא סיבות, לא היית שם בשבילה.
מה כל כך נורא בזה: יש חוזה לא כתוב בין חברות והוא חזק מכל הצהרה חתומה: את איתי באש ובמים. היעדרות של חברה כזאת ברגעים מכריעים היא חזקה, דומיננטית ויש בה מין השתיקה הרועמת הכואבת ביותר. יש דרכים לתקשר ויש דבר כזה שנקרא סדר עדיפויות. אנחנו לא מציעות חלילה שתוותרי על שגרת חייך כי חברה שלך בשברון לב, אבל יש דרך לנחם ולחבק, גם במרחק אלפי קילומטרים. זה עדיף מלהרגיש לא בנוח ולברוח.

לא פרגנת לי

המקרה הקלאסי: חברה שלך במקום טוב בחיים שלה. היא יוצאת עם בחור חדש/ התחילה לעבוד במקום מבטיח/ טסה לחו"ל/ אימצה כלב או מה שלא תרצי. את, מצד שני, עמוק בתוך הביב של הביבים. קשה לך לפרגן. ולמעשה, הרבה יותר קל לך להרוס. את לא מתכוונת לזה, זה פשוט יוצא ממך.

מה כל כך נורא בזה: חוסר פירגון הוא סימן מובהק לקשר עתיר אינטרסים או לחילופין אישיות נרקסיסטית חסרת תקנה. חוסר היכולת לראות שמחה של אחר, גם אם את כל כך מנותקת מהמקום הזה, מעיד על משהו פגום. בך, בה או בכן. חברה היא אחת שצריכה להיות שם ולתת את החיוך והחיבוק גם כשקשה. אלוהים יודע כמה החיים האלה מתישים, ואנחנו הראשונות שנטען שאין דבר יותר קשה מלשמוח עבור אחרים כשאת עצמך בקנטים. אבל אם זאת חברה טובה, יש רגעים שעלייך להוציא מעצמך אנרגיות חיוביות במקום קארמה רעה. זכרי: הכדור הוא עגול. ובקרוב מאוד, כשקרן אור תשמח את חייך, הדבר האחרון שתרצי זאת חברה עם פרצוף חמוץ.

החלפת אותי בחברה חדשה

המקרה הקלאסי: אתן חברות כבר שנים, עוד מהתיכון. רק שפתאום בצבא/בלימודים/בעבודה, מצאת חברה חדשה. נפש תאומה. אחת שמזכירה אותך שתי טיפות מים. אתן חושבות אותו דבר, לובשות אותו דבר ודומה כאילו הגורל הפגיש אתכן. איכשהוא, בלו"ז העצבני ובהתאמה המוחלטת, את קצת שוכחת את החברה ההיא מפעם. היא פשוט פחות מתלבשת על הלו"ז החדש שלך.
מה כל כך נורא בזה: בינינו, זה לא ממש נורא, אבל זה בעיקר מעליב. אחרי הכול, החיים מובילים אותנו לאינספור דרכים וחוויות חדשות ומשנים אותנו בכל פעם, אבל איכשהוא אנחנו נוטים לשכוח דברים טובים וישנים על הדרך. זה לא אומר שאסור לך להכיר חברות חדשות אי פעם שוב - פשוט נסי שלא להזניח את אלה שהיו שם קודם.

_OBJ

שכחת אותי

המקרה הקלאסי: חברה שלך חגגה יום הולדת, באותו תאריך בדיוק כמו ב-30 השנים האחרונות, ופספסת אותו. פרח מזיכרונך. הטלפון לא הזכיר לך. לוח השנה לא התריע בפנייך. לא משנה מה. בשורה התחתונה: את היית הטלפון החסר ביום ההוא.
מה כל כך נורא בזה: ללא ספק מדובר בסוג העימותים שנכנס תחת הקטגוריה של נמלה שהופכת לפיל. על פניו, כולה שיחת טלפון קטנה שהתמסמסה ויכול להיות מאוד שאפילו הייתה לך סיבה מצוינת. אבל יש משהו בשיחה הנעדרת הזאת, בעובדה שדווקא את מכולן שכחת לאחל מזל טוב קטן, שהופכת את כל הפספוס הזה לסמל חברות. נכון, זה נשמע מאוד קטנוני. מצד שני, אם חברה שלך שוכחת את היום בו נולדת, עם מה נשארנו בעצם?

>> דרושה: חברה במצב טוב לשופינג וקפה. שירות שמשכיר חברות