"כשהוא לוקח את הבנות לבילוי כולם בטוחים שהוא אח שלהן"

כשבחור בן 22 החל לחזר אחריה במקום העבודה הבהירה לו קרן דניאלי קאסנר, אז בת 31, שאין לה זמן למשחקים. היא לא היחידה שהופתעה שעל אף כל האזהרות והרמות הגבה, שנה וחצי אחר כך הם כבר עמדו מתחת לחופה.

"ב-2010 התחלתי לעבוד כבודקת בטחונית בשדה התעופה שדה דב, כדי להתפרנס עד שאסיים את התואר בצילום", מספרת ל-mako קרן, בת 43 מתל מונד, נשואה לגלב (32) ואמא לשלוש. "הגעתי מבוגרת לסביבה של חבר'ה צעירים אחרי צבא, והייתי חריגה בנוף. כשגלב ניסה לדבר איתי בפעם הראשונה חשבתי שזה עוד ילד שרוצה לצאת עם מישהי מבוגרת ממנו בהרבה כי הוא שמע איפשהו שזה מגניב. הייתי מאוד קרירה, לא הייתה לי סבלנות למשחקים, אבל הוא ניסה להמשיך עם השיחה".

אחרי ארבע שעות שלח גלב לקרן הצעה לחברות בפייסבוק. "לא היה לי נעים, בכל זאת עבדנו ביחד, אז אישרתי", היא מספרת בפוסט שפרסמה בעמוד "מאמאצחיק". השניים התחילו להתכתב, וקרן נחשפה לגלב האמיתי. "אחרי חודש הסכמתי להוריד מגננות ולהיפגש מחוץ לעבודה. הבטחתי לעצמי להיות אמיתית ולשים הכל על השולחן: 'אני בת 31. אני מחפשת חתונה וילדים', אמרתי לו בלי למצמץ. באופן מפתיע, העיניים הטובות שלו הסתכלו לתוך שלי, והוא ענה לי 'אני גם אשמח שזה יקרה'".

איך הגיבו בסביבה שלכם?
"האמת שבהתחלה קצת פחדנו לספר. ידענו שכולם מסביבנו יגידו לנו למה זה לא יעבוד, ידעתי כבר אז כמה השפעה יש למה שהסביבה אומרת, והחלטנו להסתיר את הקשר עד שאנחנו נהיה מספיק בטוחים בו. אחרי חודשיים כבר יצאנו מהארון, ובעבודה הגיבו בשוק מוחלט. כמו שחשבתי, היו את אלה שפרגנו ואת אלה שפחות, שניסו להכניס לו ולי כל מיני אמונות כמו 'הוא רק רוצה לשחק איתך', או 'היא רק רוצה להכניס אותך מתחת לחופה ולהפוך אותך לאסיר', ו'אם עד עכשיו היא לא מצאה אף אחד בטח משהו לא בסדר איתה'. במשפחה שלי פרגנו מהרגע הראשון שהכירו אותו, תמיד צחקו על זה שהוא צעיר יותר מאחותי הקטנה, זו בדיחה שקיימת עד היום, אבל הוא התקבל במהירות".

פערי הגילאים ביניכם מורגשים בחיי היומיום?
"בשנים הראשונות לנישואין הרגשתי שהפער ניכר. הוא היה סטודנט צעיר לתואר ראשון, ואני כבר קרייריסטית בעלת עסק. גם היום יש הבדלים מבחינת הקריירה - הוא רק עכשיו התחיל לבנות את עצמו, הוא מחפש עבודה ראשונה כמתכנת ומוצא את עצמו מתוסכל מאוד מהחיפוש, בעוד אני כבר למודת נסיונות – במהלך הקריירה שלי קיבלתי המון "לא" אז אני יודעת לא להתייאש, אבל זה משהו שכמה שאני לא אגיד, עד שהוא יחווה את ההצלחה על בשרו לא אוכל באמת להעביר לו. ובכלל, להבין שלא משנה כמה אני כביכול יותר מנוסה, הוא חייב לעבור את הדרך בעצמו כדי לצמוח, זה מבחינתי האתגר הכי גדול. אבל הפער הכי גדול מבחינתי תמיד היה ביכולת הפיזית. הוא תמיד שיחק עם הבנות, טיפס איתן על החבלים בגני שעשועים, נהנה, ואני זקנה, יושבת בצד. אין מצב שאני עושה את מה שהוא עושה. אחד הדברים הכי מצחיקים, זה כשהוא לוקח את הבנות לבריכה או בילוי, משחק ונהנה איתן, וכולם בטוחים שהוא אח שלהן. לפני כמה שבועות לקחנו את הבנות לפארק מים, והוא כמו ילד, רץ ועולה איתן לכל המגלשות. באחת המגלשות המפעיל התפלא מרוני שלנו שחיכתה בסבלנות עד שהוא יגיד לה שהיא יכולה להתגלש במגלשה. גלב אומר לו 'הצליח לי, הא?' אז המפעיל ענה לו – 'הצליח להורים שלכם'. הוא לא האמין שהוא אבא שלה".

קרן, שהיום עוסקת בין השאר בקואוצ'ינג והנחיית סדנאות, רואה בסיפור האהבה האישי שלה הוכחה למה מתאפשר כשמסכימים לצאת מהמסגרת. "לא חיפשתי אותו. הוא היה רחוק מאוד מ'רשימת המכולת' שלי, ואני משלו. ברגע שאנחנו מסכימים להתבונן במה שיש בתוך מי שמולנו, לא בסטטוס - גיל, גובה, תארים, מוצא וכו', אלא בשאלות כמו האם החלומות שלנו משותפים, האם אנחנו חולקים את אותם ערכים - פתאום נפתח עולם שלם לפנינו, ויכול להיות שכל מה שחיפשנו באמת נמצא בעצם ממש מולנו. או כמו שאמר ד"ר סוס - אם יוצאים (מהמסגרת) מגיעים למקומות נפלאים".