אישידה והוריה עלו מרוסיה כשהייתה בת שנתיים. הם התיישבו בהתנחלות כרמי צור וחיו כדתיים שומרי מסורת, וכשהייתה אוולין בת שבע עברה המשפחה לעיר בדרום הארץ והתחרדה. "זה קרה בין לילה. יום אחד הייתה טלוויזיה בבית, היו לי בובות ברבי וקלטות דיסני, וביום למחרת הטלוויזיה הייתה בפח והבובות נזרקו. אף אחד לא תיווך לי מה קרה", היא מספרת. המשפחה ניסתה להשתלב בשכונה החרדית, אבל השורשים הרוסיים נשארו: "לא היה לנו אינטרנט, רדיו או עיתונים חילוניים, אבל ההורים לא הפסיקו לדבר איתנו ברוסית והיו לנו ספרים חילוניים ברוסית בבית. אף אחד בשכונה לא שכח לרגע מאיפה עלינו. תמיד הסתכלו עלינו בזכוכית מגדלת".
בגיל 18, אחרי לחצים כבדים שהופעלו עליה, ההורים שלה הצליחו לשדך אותה. בגיל 19 כבר נולדה לה בת. הנישואים לא היו טובים לה, ואישידה מצאה את עצמה בורחת אל עולמות רחוקים. "התחלתי לצפות בסתר סרטי אנימה יפנית והתאהבתי בשפה הזו. כשאמרתי לבעלי שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה על התרבות הזו הוא אמר לי 'תשכחי מזה. במשפחה חרדית האישה עושה את מה שהבעל אומר לה'".
בגיל 23 התגרשה, יצאה בשאלה והחליטה שהיא רוצה להגשים את חלומה וללכת ללימודי מזרח-אסיה. בין כתלי האוניברסיטה חיכתה לה גם האהבה. "ההורים שלי לא היו מרוצים מהעובדה שאלמד במקום חילוני, אבל הייתי כבר בת 24 ועם כל הכבוד לא ביקשתי בשלב הזה של חיי הסכמה מהם. בלימודים פגשתי את טרוטו, יפני שהגיע לישראל ממשפחה נוצרית ציונית כדי ללמוד ארכיאולוגיה מקראית ומדעי הדתות. עזרנו אחד לשנייה בשיעורי בית ובשלב מסוים הבנתי שאני מאוהבת בו. מתתי מבושה לפנות אליו, בתור יוצאת בשאלה ואם חד הורית לא היה לי שום ניסיון בדייטים". מכר משותף חיבר ביניהם, ומאז הם מרגישים שהם משלימים זה את זו.
כשהייתה בת 24 סיפרה לראשונה למשפחתה שהיא בקשר עם בחור שאינו יהודי ועזבה את הבית. הוריה התקשו, בתחילה, לקבל את הקשר הרב-תרבותי הזה – אבל בהמשך התעשתו. "הם הבינו שאם לא יהיה להם קשר איתי, הם גם לא יראו את הנכדה שלהם, ולאט לאט הקשר חזר. כשהתחתנו בטקס קטן אמא שלי ואחותי אפילו הגיעו". היום גם הקשר עם אביה החרדי חודש. "טרוטו למד תואר במדעי הדתות, אז הוא יודע את כל מה שצריך לדעת על חוקי הכשרות ולא צריך להסביר לו כלום. כשאנחנו מגיעים להורים שלי לשבת אנחנו מכבדים אותם ולא יושבים עם טלפונים בשולחן, אבל בחדר נעשה מה שאנחנו רוצים. המשפחה שלי עדיין מתבאסת כשהם רואים אותי מחללת שבת. אבא שלי מזכיר לי כל הזמן שהוא מתפלל שבן זוגי יתגייר ושנחזור להיות לפחות דתיים".
החיים עם בן זוג יפני מזמנים הרבה גיוון ועניין. "אנחנו חוגגים גם חגים יפנים וגם חגים יהודים, כשהוא זה שמתעקש לחגוג את החגים היהודים ואני את היפנים. לדוגמה, יש חג יפני במסגרתו צריך להציג בובות פעם בשנה, ואני אהיה זו שאדאג להוציא אותן. בפסח הוא ילך לקנות רוטב סויה ללא גלוטן - ויבכה כל החג שזה לא טעים לו".
ומה אוכלים במשפחת אישידה? "אנחנו אוכלים הרבה אוכל יפני כמו סושי וראמן, ויוצא שאני מכינה יותר אוכל יפני מאשר רוסי. טרוטו מתחבר לשני הטעמים ומכיר את הכל".
וכאילו כל זה לא מספיק – אישידה עובדת כספרנית בספרייה שנמצאת בתוך מנזר קתולי. "כתבתי עבודה על ספריות מיוחדות, ואחרי הסיור שם שאלתי בצחוק אם הם מחפשים ספרנית והם ענו שכן. יש אווירה של חו"ל כשאת נכנסת, זה מרגיש כמו חתיכה קטנה מאירופה".
רוסים ויפנים בנעלי בית
אז מה אפשר להגיד על השונה והדומה בין ארבע התרבויות? התרבות הרוסית והיפנית, היא אומרת, דווקא מתחברות. "שתיהן שואפות לערכים של מצוינות. שתי התרבויות דוגלות בלעשות דברים עד הסוף, בנימוסים, בעמידה בלוחות זמנים. יש דמיון גם בדברים הקטנים: בשתי התרבויות לא מסתובבים עם נעליים רגילות בבית, רק עם נעלי בית".
אחד ההבדלים הגדולים בין התרבויות, לדבריה, הוא הנימוסים. "נניח שקבעת פגישה לשעה 12. הרוסים יגיעו ב-12 בדיוק, היפנים יגיעו ברבע ל-12 ואם לא תקדימי הם לא יזמינו אותך לפגישה נוספת, וצרפתים לפעמים מאחרים. אצל חרדים, כלומר ישראלים, נותנים לך זמן ויודעים שתאחרי בחצי שעה במקרה הטוב", היא מתארת.
הדרך בה אדם מביע כעס משתנה גם כן בין תרבות לתרבות. "בתרבות האירופאית אנשים משתדלים לא לפגוע בך, ואם מישהו כועס עלייך אולי תראי את זה על הפרצוף שלו אבל הוא לא יגיד לך את זה בפנים", היא מתארת ומשווה, "בתרבות היפנית אם מישהו רוצה להעליב אותך הוא יפנה אלייך במשלב לשוני מזלזל, אבל אם את לא מכירה את התרבות את לא תשימי לב לזה. אצל רוסים לעומת זאת יש מחלקה שלמה בשפה שמורכבת רק מקללות. אצל חרדים לא מקללים, ואם כבר מקללים, אז ישתמשו בעברית תנ"כית כמו 'בן סורר ומורר' או 'בן בליעל'".
למרות הדרך הלא פשוטה שעברה, אישידה לא מתחרטת על הבחירות שלה. "אני חיה כאדם חופשי. אני יכולה לבחור מה אני לובשת, אוכלת, עם מי אני מתחתנת ואיך אקרא לילדים שלי. החופש שווה את כל המחירים ששילמתי".