בהשראת אירנה סנדלר: ד"ר אסתר ניומן-כהן מציגה תערוכת אמנות חדשה

אירנה סנדלר (צילום: באדיבות ארכיון התצלומים, יד ושם) — הצטנעה וטענה שלא הצילה מספיק כפי שיכלה. אירנה סנדלר, חסידת אומות עולם.|צילום: באדיבות ארכיון התצלומים, יד ושם

יום השואה תמיד מדבר על אסון עולמי ומספרים גדולים, קעקועים על הידיים ורוע טהור. קשה להכיל את כל המושגים הנוראיים האלה ולעתים אנחנו נוטים לסובב את הראש ולהמשיך בשגרה. אבל סיפורים אישיים של אנשים גדולים הם אלה שנכנסים לנו ללב, וגורמים לנו להבין ולו לכמה דקות, מה באמת קרה שם. אירנה סנדלר היא אישה גדולה עם סיפור גבורה בתוך השואה. היא נולדה בפולין בתחילת המאה ה-20 והפכה לחסידת אומות עולם, כמו גם למועמדת לפרס נובל לשלום לאחר שהצילה אלפי ילדים יהודים מגטו ורשה. מי שניצלה מדין מוות על ידי הגסטפו החליטה שהיא תעשה כל שביכולתה להציל, לשמר ולאתר את הילדים. היא החביאה את שמות הילדים בצנצנות בגינה על מנת לאתר את הניצולים בתום המלחמה, וכעת סיפורה הנוגע ללב מהווה היום מקור השראה לתערוכה חדשה שמוקדשת לאישה המיוחדת הזאת.

צנצנות עם שמות מתחת לעץ תפוח בחצר

אסתר ניומן כהן (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי) — "אמנם סנדלר חסידת אומות עולם אך מעטים בארץ מכירים את הסיפור שלה." מתוך התערוכה |צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, סנדלר בת ה-29 עבדה בתור עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בעיריית ורשה. עם כיבוש העיר על ידי הגרמנים, סנדלר הצליחה לנצל את תפקידה על מנת לסייע ליהודים, דבר שהפך לבלתי אפשרי עם סגירת הגטו בנובמבר 1940. מי שהייתה אם צעירה בזמנו, שכנעה הורים להיפרד מילדיהם אותם העבירה למסתורים בבתי יתומים, כנסיות ומוסדות לילדים נטושים. עם הקמת הוועד לעזרת יהודים (ז'גוטה) ב-1942, סנדלר הפכה לפעילה מרכזית בו. אף על פי שבאותה תקופה מרבית יהודי ורשה כבר נרצחו, הוועד הצליח להציל יהודים רבים אשר שרדו את האקציות הגדולות. שנה לאחר שגטו ורשה נשרף עד היסוד, סנדלר מונתה לתפקיד מנהלת המחלקה לטיפול בילדים יהודיים בז'גוטה.

בעזרת קשריה במחלקת העבודה הסוציאלית סנדלר ושותפיה הנפיקו מאות תעודות מזויפות עבור הילדים והעניקו להם זהויות בדויות. את שמותיהם האמיתיים של הילדים, סנדלר טמנה בתוך צנצנות מתחת לעץ תפוח בגינה של שכן. על אף שלא ניתן לקבוע את מספר הילדים המדויק שניצל בעזרתה, יש המעריכים שהוא עומד על כ-2500. ב- 20 באוטובר, 1943, הנאצים עלו על עקבותיה והיא נעצרה ונידונה למוות. היא עברה התעללות קשה, אך למרות זאת סירבה לגלות פרטים על הילדים. פעילי המחתרת הצליחו לשחד פקידים והביאו לשחרורה בפברואר 1944. מרגע שחרורה לא חדלה לפעול למען היהודים למרות שידעה שהרשויות עוקבות אחריה. ב-19 באוקטובר 1965, יד ושם הכיר באירנה סנדלר בתור חסידת אומות העולם ובשנת 2007 הועמדה לקבלת פרס נובל לשלום על ידי נשיא פולין לשעבר. בתום המלחמה סנדלר השתמשה בצנצנות על מנת למצוא את הילדים היהודים ולאחד בינם לבין בני משפחתם באירופה. אולם, רוב בני משפחותיהם ניספו.

"התערוכה הינה מפלט מהרוע"

מאז מותה של סנדלר, סיפורה ההירואי שימש השראה למחזה זוכה פרסים, "חיים בצנצנת", לסרט "לבה האמיץ של אירנה סנדלר" בכיכובה של אנה פקין וכעת גם לתערוכת אמנות. ד"ר אסתר ניומן-כהן נחשפה לסיפורה של אירנה ומיד ראתה את הקשר שבין ציוריה לבין סיפורה ההירואי של סנדלר. "במשך שנים כתבתי ספר רב כרס בנושא 'המשפט הפלילי הבינלאומי' (ת"את בורסי, 2010), ספר אקדמי המתאר את הניסיון להעמיד לדין את הצוררים בעולם וכמובן את הנאצים ועוזריהם. תוך כדי מחקר על הספר נתקלתי בסיפורה של אירנה סנדלר. אמנם סנדלר קיבלה הכרה מיד ושם כחסידת אומות עולם, אך מעטים בארץ מכירים את הסיפור שלה. זו הסיבה שהחלטתי להקדיש את התערוכה לאישה המיוחדת הזאת".

איך הסיפור של סנדלר היווה לך השראה?
"התערוכה 'גני שלי' חוגגת את היופי והטוב של החיים. הצבעים העליזים אמורים לגרום שמחה למתבונן. מכיוון שאני נוטה לעסוק בצד האפל של החיים – באותם אנשים המבצעים פשעים כמו השמדת עם ופשעים נגד האנושות – הזדקקתי למפלט מהרוע, מהמכוער. דרך אחת היא הציור ודרך אחרת היא המוסיקה שאני שרה. סיפורה של סנדלר הינו סיפור שמשמש דוגמא לאנושיות בזמנים קשים".

מה המסר שאת מנסה להעביר דרך הציורים על הסיפור?
"לכל אחד מאתנו ישנה האחריות ליצור עולם טוב יותר, לא רק באיכות החיים אלא גם בהרמוניה בין בני האדם. גינה מגוונת עם פרחים וצבעים רבים יפה יותר מאשר גינה עם פרח אחד חד-גוני".

התערוכה "גני שלי" של ד"ר אסתר ניומן-כהן תוצג בבית האופרה- המשכן לאמנויות הבמה, שד' שאול המלך 19 בתל אביב, הגלריה העליונה. פתיחת התערוכה ב- 5 במאי בשעה 19:00 ועד ה-9 ביוני, 2013. מסגור מאת ג'ק סוסנה. אוצר התערוכה: אודי רוזנויין.

>> ישראלית בת 32 זכתה בפרס 'המדענית הצעירה'